זה סיפור מאוד ארוך
של כמה חודשים כבר והאמת היא שזה די סיפור הזוי עם שינויים דרמטיים הזויים...הזויים לי מדי. סיפור בו דרשתי את כל הזכויות שלי לפני חצי שנה , מחלה , הבראה , חופשה , דמי חגים בהתחלה נתקלתי בקיר אחר כך ביקשו ממני להביא חישוב של רואה חשבון של כמה מגיע לי , אחרי כמה חודשים של המעברים הבאתי ומיד פוטרתי בצעקות ובמשך אותה השיחה הפיטורים בוטלו , למחרת היום אחרי המשך שיחה לא נעימה התפטרתי כבר אני. בכל מקרה נאמרו דברים לא נעימים במהלך כל השיחות וחלקם מיועדות גם לסיאף שבי וכמה אני אדם לא ראוי שאני דורשת דמי מחלה וזכויות במצבי ועוד דברים שכתיבה שלהם רק מעכירה את האוירה . איכשהו הכל היה הזוי. בכל מקרה , היום היה יום אחרון אחרי שכבר הכל מוכן וכמובן שהכל שולם וגם למרות שהתפטרתי וגם קיבלתי פיצויי פיטורים שעמדתי עליהם. והיה היום יום הזוי לחלוטין שבמהלכו שוב היתה שיחה שבה שני המעבידים התנצלו בצורה כזו או אחרת , אמרו שהכל כרגע בידיים שלי וכל דבר שאבחר יהיה מקובל עליהם גם לחזור לעבודה כאילו לא קרה כלום , גם לחזור לעבודה ובנתיים לחפש עבודה אחרת וגם בכלל כהערה לעתיד אמרו לי שזה תמיד יהיה בית בשבילי לכל דבר ולכל בקשת עזרה אפילו כספית וגם קיבלתי עוגת שוקולד. אמרו שלכל דבר ולכל פנייה של מעסיק אחר הם ישמחו לתת את כל ההמלצות החמות ושאני כמו בת בית עבורם. אני האמת היא שפשוט לא עוקבת אחרי רוח הדברים בעיקר רגשיים אצלי. יותר מדי שינויים עבורי ויותר מדי החלטות של ילדים גדולים שצריך לקחת... נחמד להיות צודקת. נחמד לעמוד על שלך לראשונה בחייך. נחמד שמעריכים אותך. נחמד ללכת בטוב. ועדיין איכשהו כל התהליך הזה לא פשוט. יותר קל לי ללכת כאשר המציאות מוחלטת וכאשר היא לא וצריך לקחת אחראיות ולבחור בעתיד טוב יותר למרות שמה שקיים הוא גם בסדר , זה לא פשוט. הקיצר , יש דברים טובים ויש פחות , ועכשיו אני בכלל מתלבטת אם לעשות מחר עירוי
. מחר נחליט עם בלאו! מישהו ראה כאן איזה זוג הורים בסביבה שיכול להחליט החלטות בשבילך? אה...אני כבר בת 27....שכחתי
של כמה חודשים כבר והאמת היא שזה די סיפור הזוי עם שינויים דרמטיים הזויים...הזויים לי מדי. סיפור בו דרשתי את כל הזכויות שלי לפני חצי שנה , מחלה , הבראה , חופשה , דמי חגים בהתחלה נתקלתי בקיר אחר כך ביקשו ממני להביא חישוב של רואה חשבון של כמה מגיע לי , אחרי כמה חודשים של המעברים הבאתי ומיד פוטרתי בצעקות ובמשך אותה השיחה הפיטורים בוטלו , למחרת היום אחרי המשך שיחה לא נעימה התפטרתי כבר אני. בכל מקרה נאמרו דברים לא נעימים במהלך כל השיחות וחלקם מיועדות גם לסיאף שבי וכמה אני אדם לא ראוי שאני דורשת דמי מחלה וזכויות במצבי ועוד דברים שכתיבה שלהם רק מעכירה את האוירה . איכשהו הכל היה הזוי. בכל מקרה , היום היה יום אחרון אחרי שכבר הכל מוכן וכמובן שהכל שולם וגם למרות שהתפטרתי וגם קיבלתי פיצויי פיטורים שעמדתי עליהם. והיה היום יום הזוי לחלוטין שבמהלכו שוב היתה שיחה שבה שני המעבידים התנצלו בצורה כזו או אחרת , אמרו שהכל כרגע בידיים שלי וכל דבר שאבחר יהיה מקובל עליהם גם לחזור לעבודה כאילו לא קרה כלום , גם לחזור לעבודה ובנתיים לחפש עבודה אחרת וגם בכלל כהערה לעתיד אמרו לי שזה תמיד יהיה בית בשבילי לכל דבר ולכל בקשת עזרה אפילו כספית וגם קיבלתי עוגת שוקולד. אמרו שלכל דבר ולכל פנייה של מעסיק אחר הם ישמחו לתת את כל ההמלצות החמות ושאני כמו בת בית עבורם. אני האמת היא שפשוט לא עוקבת אחרי רוח הדברים בעיקר רגשיים אצלי. יותר מדי שינויים עבורי ויותר מדי החלטות של ילדים גדולים שצריך לקחת... נחמד להיות צודקת. נחמד לעמוד על שלך לראשונה בחייך. נחמד שמעריכים אותך. נחמד ללכת בטוב. ועדיין איכשהו כל התהליך הזה לא פשוט. יותר קל לי ללכת כאשר המציאות מוחלטת וכאשר היא לא וצריך לקחת אחראיות ולבחור בעתיד טוב יותר למרות שמה שקיים הוא גם בסדר , זה לא פשוט. הקיצר , יש דברים טובים ויש פחות , ועכשיו אני בכלל מתלבטת אם לעשות מחר עירוי
. מחר נחליט עם בלאו! מישהו ראה כאן איזה זוג הורים בסביבה שיכול להחליט החלטות בשבילך? אה...אני כבר בת 27....שכחתי 