יום ראשון במשפחתון

יום ראשון במשפחתון

אחרי שבכיתי חצי לילה מיסורי הפרידה משירה, עברנו את השעתיים הראשונות במשפחתון בשלום. שנה ושלושה חודשים הייתי עם שירה בבית ועוד שלושה חודשים היה איתה בעלי, ועכשיו - למשפחתון, זה לא קל אבל מרגש מאוד ואולי גם יהיה עוד משמח. גם נגמלנו מהנקה, מה שעושה אותי לא רלוונטית לפורום, אבל נחמד לי פה אז אני מקווה שאין לכן התנגדות שאשאר. שירה עוד מבקשת לינוק אבל כבר מדקלמת לבד את התשובה וזה נחמד לשמוע. במקום זה היא יותר נמרחת עליי, וזה סוג אחר של כיף, קצת מפצה על אבדן ההנקה. בגלל שעשיתי גרידה לפני שבועיים והיינו שבוע במיטה (בעיקר אני) אבל אני אומרת היינו כי התפתחה לה תרבות של משחקי מיטה ושעות מיטה רבות, סיפורים, רכיבות סוסים, סלטות וכו´... אז עכשיו במקום לבקש לינוק היא מבקשת לישון וסוחבת אותי למיטה כדי שנוכל להשתעשע שם. מומלץ מאוד אז יום טוב לכל מי שעברו את היום הזה כמונו, בסוג של פרידה, וסוג של התרגשות ראשונה ושיבואו עוד הרבה כאלה.
 

Shellylove

New member
כמובן שאת רלבנטית

(פעם מניקה - תמיד מניקה, לא?). דווקא נראה לי שיעניין מאד לשמוע איך נגמלתם, יש כאן הרבה מתלבטות בנושאי גמילה ונוכל כולנו ללמוד מנסיונכן. ולגבי המשפחתון, עברתם בהצלחה עוד שלב בהתפתחות/התבגרות של שירה ובטח יהיה לה כיף (אחרי שתסתגל) להיות עם ילדים אחרים. אז זו באמת התרגשות גדולה ויהיו עוד רבות כאלו. הצטערתי לשמוע על הגרידה, לא מתמצאת בנסיבות אבל זה בטח לא קל, אז מאחלת לך התאוששות מהירה.
 
גמילה מהנקה

הכול היה ביחד, אבל באופן כללי הגמילה התחילה בגלל תחילת ההיריון, ואז הורדתי הנקות - כל פעם הסחתי את דעתה של שירה כשביקשה לינוק במשחק, באוכל אחר, זה כשכבר היה ברור שההנקה היא ערך מוסף ולא צורך קיומי. האמת היא שלפני שלושה חודשים חזרתי לעבודה ואז כשהייתי חוזרת היא הייתה מתנפלת עליי ורוצה לינוק והייתי מניקה - ועוד פעם בבוקר ופעם בלילה לפני השינה. השלב הראשון היה להוריד את לפני השינה - על ידי זה שבעלי השכיב אותה לישון עם דייסה וסיפור - וזה עבד יפה. אני לא הייתי בבית. שלב שני - עם הכניסה להיריון היה להוריד גם את אחרי הצהריים וזה היה על ידי הסחת הדעת. שלב שלישי - היותר פתאומי, בגלל הגרידה הייתי יום ולילה בבית חולים ולא יכולתי להניק והחלטנו שמכאן פשוט לא. כל פעם ששירה ביקשה אמרתי לה בעדינות שאנחנו כבר לא יונקות - והצעתי חיבוק במקום ( זו גם הייתה אחת ההצעות מהתחלה) ובכלל... ועכשיו לפעמים שירה מבקשת לינוק ומשתעשעת בעצמה במילים לא לינוק וזה חמוד. זה קשה, וגיליתי שלי זה יותר קשה מלה. וזו מילת המפתח לכל הסיפור אני חושבת. אני זו שמקנאה כשאני רואה אחרות מניקות עדיין ומצד שני אני מאושרת שיכולתי להניק אותה שנה וחצי ומחכה כבר להנקות הבאות
 
כמובן שהיו רגעים של בכי קורע לב...

לא הכול ורוד, אבל זה עבר יותר קל ממה שחשבתי. הרגעים של בכי קורע לב היו מעטים.
 
למעלה