מבקשת לחלוק עמך משהו אישי מאד
הוא נשאר בזכרונות לכן את מרגישה אותו קרוב כי הוא חלק מעברך יקירה הוא תמיד יהיה שם כחלק מהחיים שעברו עליך לכן את חשה אותו כל כך כאן ועכשיו וצריך להמשיך את החיים , להכיר אנשים חדשים שיאהבו אותך לא פחות למרות שאני נתקלתי ב2 מצבים שונים שרוצה לחל'ק עימך : - דודתי נישאה בגיל 14 גיל 15 כבר היתה לאם ובגיל 35 התאלמנה ונשארה לבד לגדל את 8 ילדיה כיום היא בת 80 ולבד אבל בעלת חמולה גדולה העוטפת אותה , ויש לה המון רגעים של לבד ובדידות שהציעו לה להכיר אדם אחר אמרה לא יכולה , כל חיי הסתדרתי לבד וגדלתי את הילדים עד שבגרו אין גבר שירצה לקבל אותי עם 8 ילדיי כי תמיד ילדיי עדיפים עלי על פני כל אדם אחר ו לאיש האחר יהיה קשה לקבל את זה , ככה שנים ארזה מזוודה ונסעה לכל העוןלם בעקבות הילדים לארה"ב ולמקסיקו שהבן חיתן את בנו או הבת שלו , לפעמים גם עם בלון החמצן שניזקקה לו עם השנים והאישור של הקרדיולוג שבדק שמותר לה לטוס על אף מצבה, והם באו לפה שהיא התאשפזה נשארו חמולה מאוחדת סביבה , אבל יש לה רגעי בדידות ובכי בחשכת הליל אז אני מבינה מה עוברות אלמנות כי למדתי ממנה את הקושי להשאר לבד ובודדה בלי בעלך ז"ל לכן אני את אמי לא עזבתי שלא תיפול לקטע של הבדידות , - אמי נישאה לאבי שהיתה בת 30 ,אחרי אהבה שפגעה בה מאד , מה גם שאז זה היה די נדיר לא להתחתן עד גיל כזה היא התאלמנה לךאחר 39 שנות נישואים ,אבל אני נשארתי לצידה , כך שהיא לא נשארה לבד אף פעם במועדון שאליו שלחתי אותה , היאהכירה איש כמוה אלמן , הוא דאג לה שם והם הפכן לחברים במועדון בערב כל אחד ישב בביתו מה גם ששניהם היו סיעודיים אבל עצמאים , והיתה לה אהבה בלב בגלל הקשיש ההוא היא עברה לבית האבות והוא נשאר בבית והמשיך לאהוב אותה בליבו שחלה ואושפז בניו העבירו אותו לבית האבות שהיא היתה בו , ושוב התאחדו הנשמות , עד למותו בגלל דלקת ריאות ששאלו אותי לא איכפת שיש לאמך אהבה חדשה? , עניתי שאני מעדיפה שתהיה לה אהבה מאשר שתהיה לבד אף פעם לא נתתי לה להרגיש בודדה או לבד, תמיד הייתי פה בשבילה בבית האבות סיפקתי לה טלפון סלולרי שיכלה להתקשר מבכל רגע שהיא תרצה , רק שלא תחוש לבד או בודדה , אבל בפועל אני נותרתי בודדה כי אני לא יצרתי משפחה עבורי עזבתי זוגיות דפוקה בת 10 שנים לא ברור לי לאין היא זורמת כדי לטפל באמי , היום בדיעבד אני מבינה שאבדתי את הסיכוי לאהבה בחיי , כי היה קשה לבנות את הזוגיות ההיא אבל היא היתה זוגיות לכל דבר מבלי לעבור דרך הרבנות , כי הוא היה לצידי בעת הטיפול הכימותרפי וההקרנות ודיי פחד מזה שזה עלול לחזור, העדפתי להיות לבד ולא לחיות לצד איש חרד מהעתיד אני חיה את היום שלי עם האנשים שלצידי או יותר נכון שאני מוצאת במהלך השנים אבל בפועל אני דיחי בודדה , ולמשל השבוע תלויה בחברים שהביאו לי אוכל וניקו לי את הבית כי אני בקושי הכולכת אז אנא בבקשה תנהגי כמו אימי ז"ל , תלמדי לקחת מהחיים את הטוב שהם נותנים לך אל תבני על החיים בצל הזכרונות , ותמשיכי לחיות ולקחת מהחיים רק את הטוב השהם נותנים לך וללמוד למלא את החיים שלך באנשים שיאהבו אותך ולא לשקוע בזכרונות
