יום קשה לחיפה

יום קשה לחיפה

שחזרתי מהטיול, דיברתי עם כמה אנשים מבתי ספר אחרים.. כל אחד הכיר באיזו שהיא דרך מישהו שנהרג, כל אחד נסע פעם בקו 37 או לפחות בתחנה איפה שקרה הפיגוע, ובגלל זה איכשהו כל אחד מתאבל על מה שקרה לחברים שלו ולעיר שלו. בויכוח אם היה צריך לבטל את הדיסקו אני לא רוצה להשתתף, לכל אחד יש דרך משלו להתמודד אם מה שקרה ולאף אחד אין זכות לשפוט אף אחד ולכפות עליו דרך להתמודד. מה שכאב לי זה שראיתי אנשים מתווכחים ולפעמים מעליבים אחד את השני במקום להבין שלכל אחד יש את הרגשות שלו ואת הדרכים שלו להתמודד ולנסות להבין אותו. נ.ב כתרי גבר!
 
למדריך שלנו קראו שיר...שם של פג!!!

בהתחלה חשבנו שהוא פג רציני....במיוחד כשהוא התחיל לעשות קולות של חיות במדבר כמו איזה דפוק הוא עשה קולות של צבוע!!! אוווווווווואאאאאאאאאאאווווווווווווווו!!!!!!!!! בסוף הוא היה ממש אחלה...
 
לא נורא

שלנו השמי שירי ארץ ישראל ונראה כמו בן 74 למרות שהוא בן 56...אבל הוא היה גבר...הבטיח שידריך אותנו גם באילת.
 
למעלה