באתי ראיתי
הנדתי ראשי לשלום,אמר רטוב,אמרתי מטריה,אמר שלום,אמרתי אולי...יום,כמו יום,בא והולך,חדש מופיע לא לפני שסיים עם האתמול.קודר כהרגשה,מצחיקים עד שנופל,חשבתי בעבר לרשום לזה פטנט,אבל בינינו, סך הכל צריך,חיוך על הפנים.לא ממש תורה שלמה...מהדהד לי בראש, כפונקציה של זמנים.העכשיו הוא המחר של אתמול,אתמול של מחר,ורק עוד רגע אחד...קסום,או קודר, ככל שיהיה,אותו רגע אחד,שחווה את עכשיו,היה ונעלם.בטח כי עכשיו גם אנחנו כאן.