יום מוזר

[doggi7]

יום מוזר ../images/Emo4.gif

האמת היא, שלא קרה שום דבר שונה או מיוחד היום... והכל כרגיל-רק אצלי בראש, אבל אני מרגישה ממש לא משהו היום. אני חושבת שהמילה המתאימה היא - ריקנות. אני לא יודעת איך בדיוק לתאר את זה, אבל אני חושבת שללחזור לבית ריק מעוד יום עבודה, יש חלק בענין. שלא תבינו אותי לא נכון-אני אוהבת מאד את הבית שלי ואני גם אוהבת את השקט והמנוחה של הדממה הזאת אחרי יום רועש ועמוס, אבל מה שאני מרגישה זה שכאן, בין 4 הקירות הפרטיים שלי, מסתתרת האמת. מי שאני באמת. וזה גורם לי להרגיש כמו קליפה של משהו, כמו בלון - מבחוץ הכל נראה יפה וצבעוני, אבל בפנים יש רק אויר. חלל ריק. הבעיה היא שאני לא יודעת אם אני מוכנה לקחת את הסיכון ולנסות למלא אותו... לא רוצה להפגע שוב. בכל מחיר...?

 

[פרפרי אהבה]

ואם לא תיקחי את הסיכון, מה יקרה?

תישארי באותו מצב של רחמים עצמיים, וההרגשה שלי מהפוסט שלך זה שאת רוצה לעשות אבל מפחדת מההשלכות של העשייה, מפחדת לקחת סיכון שאולי תיפגעי. נכון אי אפשר להבטיח שאם תחליטי החלטות כלשהן בקשר לכל דבר, הן יהיו מוצלחות אבל בחיים חייבים להחליט החלטות, לנסות דברים, להעיז...אחרת לא חיים באמת.

 

[doggi7]

אני באמת לא חיה באמת

זה תיאור מדויק! אבל העולם סביב משתק אותי, במלוא מובן המילה. לא מצליחה לראות מעבר לשיתוק הזה. לא מצליחה לעשות את הצעד הקטנטן הזה מעבר לחומה. פשוט לא. לא מעיזה.