יום מוזר שכזה...

יום מוזר שכזה... ../images/Emo4.gif

טוב, אז היום בדרך הביתה מהעבודה, האוטו פתאום העלה עשן, חירחר ונתקע. מצאתי את עצמי עומדת בצד הדרך בתלבושת ליצן, איפור על כל הפרצוף (העבודה דורשת...
) מנסה לתפוס טרמפים, והנהגים חולפים על פני כאילו אני משוגעת במקרה הטוב או לא קיימת במקרה הרע (מה, בעצם, עדיף ??!). פתאום עצר לידי אוטו. אישה חייכנית ישבה בפנים ואמרה שיורד גשם וחבל שלא אגיע הביתה בהקדם. נמצאה צדיקה בסדום!. מפה לשם פיטפטנו ואל תשאלו אותי איך- הגענו לנושא החינוך הביתי!!. היא סיפרה שהיא נמצאת עם ילדתה בת ה-3 בבית כי קצתה מכל מערכת החינוך והרגישה כל כך רע לשלוח שלושה ילדים למערכת שהיא לא מאמינה בה, שהחליטה - עם הילדה הרביעית- שהפעם זה לא יקרה!!. סיפרתי לה על הפורום שלנו והזמנתי אותה לבוא לבקר. אני אכן מקווה שזה יקרה. אז ענבל, אם את פה: שוב תודה מקרב לב על הטרמפ!! וברוכה הבאה לפורום!!. הסוף הפחות סימפטי היה שהתיקון ייקח חמישה (!!!) ימים ויעלה הון עתק...
... אבל למה לי להרוס הודעה כל כך מקסימה??
 
../images/Emo6.gif אני מדמיינת את התמונה ../images/Emo6.gif

ליצן נוטף מים ומנפנף בידיים ליד אוטו מעשן
היית צריכה לחשוף רגל - מיד היו עוצרים
ובנימה רצינית יותר: נסעתי בטרמפים קרוב ל- 20 שנה (עד הלידה של יהונתן) אפילו עם יהונתן יצא לי ליסוע בטרמפים. כל פעם שנתקעתי לזמן ארוך, הייתי אומרת לעצמי: כנראה שצריך להגיע טרמפ טוב במיוחד, או מישהו שאני צריכה לפגוש. אז במקרה שלך, זה שניהם
ולגבי הרכב - תמיד תמיד כשנפגע רכוש, יש מסר - חפשי אותו ובמקביל, ברכי שזה הרכוש ולא גופך.
|
 

shlely

New member
חחחחחחחחח

חגית, קרעת אותי מצחוק... איזה צירוף מקרים שפגשת אותה:))
 
למעלה