יום ללא טלפונים

[החטא והשופטת]

מה הבעיה לא לענות כשלא מתאים?

 

[Sea Urchin]

שהטלפון יכול לצלצל גם פעם שניה

ולכן אני דואג שגם פעם אחת לא יצלצל. גם את הצלצול עצמו אני לא אוהב, וגם את מה שקורה אם בכל זאת החלטתי לענות.

 

[תרנגולת ערומה]

שבגלל השיחה המזוהה

את הופכת להיות אחראית להחזרת צלצול מאוחר יותר.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo45.gif זה מעצבן

כשהתחילו עם שירות שיחה מזוהה, אני התלבטתי כמה חודשים אם לקחת את זה. כי לפעמים מתקשרים אנשים ממספר מזוהה, אבל לא מוכר. ואז מה? להחזיר טלפון או לא? זה עלול להרוס את קטע ה"קשה להשגה". אבל אז ראיתי שאפילו רופאים, ואפילו רופאים בכירים מאוד, מחזירים טלפונים למספרים שהם לא מכירים, בתקווה שמישהו חיפש אותם. אז קצת נרגעתי

 

[רגליים קרות]

אני לא מרגישה אחריות שכזו.

חוזרת אם בא לי. ואם לא נעים לי ולא בא לי לדבר - שולחת סמס קצר, אות חיים. אני מתה על ריבוי אפשרויות התקשורת.

 

[De-Panther]

הכי מעצבן זה שיחות חסויות

 

[עפרונית מהודרת]

למה מעצבן?

אני בדרך כלל יוצאת מנקודת הנחה שזה מתקשר מוסדי -- סוקרים, מתרימים, מס הכנסה או אפילו העבודה שלי. ואם לא בא לי לדבר עם אף אחד מאלה, אני לא עונה. תמיד חשבתי שההנחה שלי נכונה. רק עכשיו עלה בדעתי שבעצם אני לא יכולה לדעת את זה

 

[רגליים קרות]

אז בדיוק בגלל זה, אם אני מתקשרת לאנשהו

מהטלפון המשרדי (החסוי) ולא עונים לי, בד"כ אני מנסה שוב מהפלאפון שלי (המזוהה) - ולעיתים הפתעה, פתאם עונים.

 

[De-Panther]

בדיוק בגלל זה... וגם בגלל שיש כמה אנשים שיש..

להם טלפון שהוא מספר חסוי וחשוב לי כן לענות להם אם אני לא מספיק לענות אני מניח שמי שזה מספיק חשוב לו יתקשר שוב ואולי אפילו יתקשר ממספר שהוא לא חסוי...

 

[resputin]

המ, כן. צבא...

אבל חייבים לענות, כי גם העבודה מצלצלים מחסוי, אז אי אפשר לדעת.