יום לא נחמד בכלל...

[דבורה1]

יום לא נחמד בכלל...../images/Emo4.gif

כבר המון זמן שלא כתבתי בפורום אבל כמובן שהמשכתי לעקוב מרחוק. קודם כל מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, שרק ימשך לכולנו. בפעם האחרונה שהיה כזה גל גדול של הריונות גם אני הייתי חלק ממנו (שהסתיים בהפלה בשבוע 9). אז אולי גם הפעם אני אזכה להיות חלק מה"גל". חוץ מזה היום לא כל כך נחמד לי. אנחנו מתחילים טיפול ראשון אחרי ההפלה החודש הזה (לקחנו קצת חופש) וכאילו לא מספיק הלחץ הודיעו לי בעבודה שאני כנראה יצטרך לעזוב כי ביקשתי לעבור יחידה (יותר מדי מלחיץ לי פה מה שבטוח פוגם לי בבריאות ובפוריות)והבוסית שלי הודיעה לי שאם אני לא אמצא מקום אחר בקרוב היא תאלץ להעזיב אותי. זה ממש לא נחמד מצדה כי אני הייתי פרית ואמרתי שאני מתכננת לעזוב ולא באתי כמו כולם רק אחרי שהייתה לי עבודה אחרת. בקיצור עכשיו אני מאוד לחוצה. אין פואנטה לסיפור. סתם רציתי לפרוק קצת לחץ וסליחבה שנעלמתי סתם כך...

 

[אונה]

קודם כל ברכות../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif

מז"ט לכל ההריוניות החדשות והמון בהצלחה. משמח לפתוח המחשב בבוקר ולגלות דברים אופטימיים אחרי הערב הקשה שהיה לי אמתול.אתמול התחלתי עם הגונל F פעם ראשונה. האחות הזריקה לי בישבן זה בסדר? אני זוכרת שקראתי שמזריקים בכל מיני מקומות אחרים ולא דוקא שם, גם הייתי כ"כ על- הפנים שאפילו לא ביקשתי שתראה לי איך עושים כדי שאזריק לעצמי.בקיצור שכחתי את ההפניה של הרופא בבית ולא רצו להזריק לי ומאחר שאני גרה רחוק (בערך חצי שעה נסיעה) פשוט בכיתי לי שם בקופ"ח לאיזו רופאה עד שהסכימה לתת לי הפניה לאחות.ואז כשהגעתי הביתה ובעלי שאל איך היה פרצתי בבכי ובכיתי איזה שעה כשהוא מנחם אותי. אבל מצד שני עדיין לא בכיתי בכלל (אולי דמעה פה ושם אבל לא משהו רציני) אז אולי באמת הגיעה הזמן לפרוק קצת

ואח"כ ראינו סקס והרגשתי ממש כמו שרלוט-רק בלי הקטע של האימוץ- אבל האמת שקצת התעודדתי דיברתי עם חברה שסיפרה על מישהי שגם הצליחה בעזרת הזריקות אחרי שלוש שנים אז כל זאת למרות הגשם והחורף שחזר אני בכ"ז מרגישה שהשמש זורחת גם עלי

(או לפחות מתחילה לבצבץ...)

 

[אונה]

טעות

התכוונתי לשרשר להודעה אחרת אז סליחה דבורה שלא הייחסתי אלייך אלא לאחרות אבל אולי גם את תתעודדי קצת ממה שכתבתי

 

[kathi]

אם בזריקות עסקינן

הלכתי לקופ"ח לקבל את הכוריגון, נתתי לאחות שקית עם שתי האמפולות( הכוריגון והסולבנט).ראיתי שהאחות קצת מתלבטת ולמזלי תפשתי אותה בזמן כי היא כמעט הזריקה לי רק את הסולבנט, היא לא ידעה שצריך לערבב אותו עם עוד חומר!!!!וככה כמעט הלך טיפול של חודש שלם.מאז אני בודקת כל דבר שהאחיות עושות פעמיים למרות שזה מאד מאד מעצבן אותן .

 

[נועם@בת]

הזריקה הראשונה היא תמיד חויה ../images/Emo8.gif

וכדרכן של חחויות, היא יכולה להיות גם לא נעימה

זה בסדר, אפשר להזריק לישבן גונל. בפעם הבאה תבקשי מהאחות שתלמד אותך להזריק לבטן- אבל תתעקשי שהיא משתמשת במחט קצרה להזרקה תת-עורית (תתפלאי עד כמה אחיות טועות לפעמים). מרגע שתזריקי לעצמך הכל יהיה קל ופשוט יותר. וחוצמזה, אצלנו כבר זורחת השמש, ורוח מייבשת את כל המים. שיהיה לכולנו אביב נעים

נועם

 

[kathi]

נועם

אני רוצה לשאול אותך לגבי ההזרקה התת עורית. עד עכשיו הזרקתי (או יותר נכון האחיות הזריקו לי )i.m , אבל נמאס לי להיות תלויה באחיות ורוצה ללמוד להזריק לעצמי (גונל). אבל מה אני פחדנית גדולה!!!! האם ההזרקה קלה עד כדי כך שפחדנית כמוני תוכל לעשות אותה. או שאולי עדיף ללמוד להזריק לתוך השריר לירך .

 

[נועם@בת]

לבטן קל יותר מאשר לירך

ניסיתי את שניהם. ברגע שעברת את מחסום הפחד- את שם

החוכמה היא לדקור במהירות ולא להשתפן. ככל שמהססים יותר- הדקירה כואבת יותר. אבל אם מכניסים את המחט בדקירת נינג´ה חסרת פחד

זה פשוט לא כואב. אם את גרה באיזור חיפה או הקריות, את מוזמנת אלי לסדנת הזרקה

זה פשוט שטויות- גם לפחדניות. אפילו כאלה שהיו מתעלפות ממחטים למדו להזריק לבדן. מנסיון שלי, ומנסיון קולקטיבי של הפורום- גונלF בבטן זה הכי קל שיש. בהצלחה נועם

 

[קייצית]

עבודה, פוריות ומה שבינהם...

מזדהה אתך בקטע של לחזור לטיפולים, לי לקח שנה לחזור אחרי הפלה בשבוע 11 (הריון שהושג ב IFV). אני מגרדת את עצמי כל פעם להתחיל טיפול (אני כנראה אתחיל עוד טיפול בחודש הבא), הפורום נותן לי הרבה כח לזה, מוטיבציה. בקשר לעבודה, אני חושבת שזה נכון לצאת ממצב מלחיץ בתקופה של טיפולים, תלוי איך את מגיבה ללחץ כמובן, יש כאלה שאוכלות לחץ בלי מלח... אבל אני אישית זקוקה לשקט באגף הזה, וזאת הסיבה שאני נשארת היכן שאני, מקום שנותן לי הרבה שקט וחופש והבנה, אז אם אין משכורת מי יודע מה, ואין קריירה מי יודע מה, לפחות יש את זה, ובתקופה הזאת זה הרבה. נורא מלחיץ להרגיש בלי פתרון, אבל אני בטוחה שהוא יבוא ושתמצאי משהו יותר טוב בשבילך.

 

[נועם@בת]

../images/Emo24.gif דבורהל´ה (איפה האייקון של

הבזזזז...?) כן, זוכרת את הגל, וזוכרת את שיברו

כרגע את נמצאת במצב שמתפרש לך כלוחץ ומתסכל, אבל תנסי לראות אותו דוקא כמצב של שינוי. אחרי הפסקה אתם שוב חוזרים לנסות, את תשני מקום עבודה, ומן הסתם תמצאי מקום טוב יותר שיעשה לך טוב בנשמה. אל תכעסי ואל תלחמי בזה. החיים מזמנים לך שינוי עכשיו. תרגישי כמו בלונה פארק על מתקן מפחיד. אם מבינים שזה בטוח- אפשר להתחיל להנות ולכחות להפתעות שהחיים יביאו. שהחיים יביאו לך מעכשיו רק הפתעות טובות

נועם

 

[דבורה1]

האחחקון שהלך לאיבוד

אני לא מבינה, לאן הוא נעלם האייקון שלי? חיפשתי את הדבורה בשבע עיניים ואני לא מוצאת אותו. המוצא הישר מתבקש להחזירו... אז בלי אייקון אבחל עם קצת יותר אופטימיות אחרי סופשבוע רגוע. חזרתי למעקב זקיקים. כבר ביום 10 זקיק בגודל של בית (18X17)טלפון בהול לרופא והוא אומר שזו כנראה ציסטה. יום 12 הזקיק עדיין שם ועדיין מתפתח (23X23) עדיין הרופא מתעקש שזה ציסטה. אני צריכה להזריק כוריגון והיום יש עוד אולטראסאונד. אני מקווה לקבל היום סוף סוף אישור להזריק כדי שיהיה לנו פסח "שמח". בכל מקרה אני כבר כל הבוקר במשא ומתן עם השחלות שלי (אם הן תייצרנה זקיק נורמלי עד סוף השבוע אני מבטיחה לפצות אותם ואת הקיבה שלי בעוגת שוקולד עתירת קלוריות ואסורה בהחלט בדיאטה, אם לא איימתי עליהן בצילום רחם פולשני)ואם זה לא יעזור...