יום כיפור...

[רוני לא חשובה]

יום כיפור...

הנה עוד יום כיפור הגיע.... אתמול נישמעו חגיגות הארוחה מהמחסן של הבינין. ורק אותי לא הזמינו, הרי אני ה"כלבה שמיסתגרת כול היום בבית, חוץ מבלילות שהיא יוצאת לעסוק ב...". ככה זה כבר כמה שנים... ארבע בקרוב חמש. ואני לא! אני לא פרוצה ולא זונה, כמו שכולם חושבים!!!! ונימאס לי לשמוע את כול דיריי הבינין מדברים עלי, אבל הכי כואב, הכי כואב היה לשמוע- "בגיל 12 היא רצחה את אבא שלה, ובגיל 16 ילדה תינוק ורצחה גם אותו!!!" הכי כואב, שפשוט היתמוטתי ברחוב... הרגשתי חסרת אונים. ואף אחד לא העז להיתקרב עלי ולעזור לי לקום. זה כואב שכשאתה עובר ברחוב, אימאות מרחיקות את הילדים שלהן... כואב... כואב עד כדי כך שאין לי מילים לתאר את הכאב.

 

[לא חשובה]

../images/Emo24.gif חמודית

אני לא יודעת מה להגיד גם לא ממש במצב להגיב אז קחי

בתקווה שאולי אפילו קצת יעזור

 

[אורי_ח]

כל כך כואב...

כל כך כואב, שאין מלים כדי להגיב... הלוואי שהייתה לי רטייה להניח לך על הפצע. רק להגיד שמקשיב ומרגיש ומצטרף לזו שלפני, שגם היא מרגישה משום מה לא נחשבת. אלוהים, אם אכן אתה קיים - בוא והיגלה ביום הקדוש הזה לנחם ולרפא את הכואבים והזועקים אליך בלי קול!

 

[kevant]

כיפור

אין מילים בפי על מנת להקהות את דיבורי האנשים. יש בפי מילות נחמה עבורך. יש את כתפי על מנת שתניחי את ראשך עליה, ללא תנאים, כאשר תחפצי בכך. יש לי הערכה כלפיך שלמרות הכל את מנסה להתמודד עם כאבך. איטמי אוזניך משמוע דברי זדים. פיתחי שערי ליבך לאלו שבכנות חפצים לעזור. קבלי את ידי המושטת לך מבעד לצעיף כאבי. ואנא החשוב מכל, קבלי את עצמך כמו שאת. שלך. עם כתף מוכנה ומילת נחמה.

 

[nypx]

רוני שלום לך ,יש לי שאלה...

את לא יכולה לעבור לבית אחר? אני חושב שבמקום לריב ולהרגיש מושפלת אולי תעברי דירה? וזאת לא בריחה או משהו אלא רק להחליף אוירה כדי להתחיל מחדש, אני לא יודע בת כמה את אבל אני חושב שזה פתרון הכי טוב וחוץ מזה אולי זה דווקא יתן לך כוח להתמודד ולהצליח הדבר שמוביל אנשים להצלחה ובגדול זה בעיקר שנאה או להראות למישהו משהו או להוכיח אז תתחילי ממקום אחר ששם יהיה לך יותר נוח ואז תחזרי בגדול לעיר החרא שלך עם האנשים החרא האלה ותראי להם שהם נשארו חרא ושאת הצלחת מקווה שאני לא פוגע והלוואי שתצליחי בכל אשר תלכי ודרך אגב הדבר הראשון שאת צריכה לעשות לפחות כאן זה להחליף את השם שלך ,כי מה שאת משדרת לתת מודע שלך זה מה שהוא יקבל ,ותתחילי לחשוב על עצמך רק טוב ותסתכלי במראה טוב טוב ותראי מה את רואה ולא מה שאחרים רואים כי מה שחשוב זה מה שאת חושבת על עצמך

אני

 

[BooBee]

רוני יקרה שלנו

אני מצטרפת למה שכתב לך כאן NYPX. הכאב הזה יכול ללכת, אם תתני לו ללכת. להשאר במקום שמכאיב לך לא עושה לך טוב. למה שלא תעזבי ותתחילי ליצור לעצמך בית חדש משלך במקום אחר הרחק מהאנשים הרעים שמצלקים את נשמתך? את לא ילדה קטנה בת 12 בלי יכולות. את כבר אישה עם חוכמה ושכל ונסיון חיים. יש מספיק ארגונים שיוכלו לתמוך בצעדים הראשונים שלך. אני מוכנה לעזור, אני בטוחה שיש כאן עוד כמה שיסכימו לייעץ ולתמוך, אם תבקשי. אני קוראת אותך ונקרע לי הלב. כשהייתי צעירה יותר והיה לי רע גם אני עזבתי את הבית. והיה קשה להסתגל. לעבוד, ללמוד, למצוא חברים חדשים וחברות חדשות והכל לבד. אבל היום, בראייה אחורנית, זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי. כי זה היה עבור עצמי. שמתי את עצמי במקום הראשון ובחרתי להפסיק לכאוב כל הזמן ופשוט עשיתי שינוי מדהים בחיים שלי... ואז הייתי בת פחות מ 18... והיום, ממרום גילי המתקדם(26) אני חייבת לציין שזה פשוט נפלא! מה את אומרת? שלך, רויטל.

 

[רוני לא חשובה]

רויטל... אני לא בבית....

אני לא מתגוררת בבית הורי, אני גרה לבדי בדירת חדר. עוד בגיל 16.5 עזבתי את הבית, בגלל מה שקרה לי... ההריון הדבר שקרה ליפני ההריון... קשה למצוא דירה חדשה... בית חדש...חיים חדשים! לא לשכוח שהיתעמצתי מאוד להשיג את העבודה שלי (איזה השפלות מצד הדירים), אני לא מתכוונת לותר עליה! קשה להשיג כאן עבודה נורמאלית... אחת שעם השכר שלה אפשר לחיות (למרות שבינתיים אני חיה על הירושה מאבי)! דרך אגב- אלון החליט שהוא "טרמילאי"... הוא חוזר לארץ להיפרד ולקחת את הדברים שלו, ואז הוא עוזב... לצפון אוסטרליה עם אני לא טועה... הוא אמר שהוא יכתוב... אבל אני יודעת איך זה יהיה; בחודשים הראשונים הוא יכתוב מידי יום אחרי כמה זמן פעם בשבוע, בחודש, בשנה עד שאני כבר לא אהיה בזיכרונו... נישכח אחד את השני ולאחר שנים אם במקרה ניפגש ברחוב; לא נכיר אחד את השני, הוא יחלוף מעל פינ מבלי לזכור את פרצופי... ואני את שלו....

 

[kevant]

טיול

רוני חג שמח. טלי לך תרמיל שימי אותו על כתפיך, הציגי דרכון ביציאה וראי הנה את בחו"ל. אל תסעי רחוק, גם לא להרבה זמן, לכמה ימים מספיק. בימים אלו טילי רגלית, איכלי במזנוני דרכים והעיקר תפגשי אנשים שאינם מכירים אותך או את שק היסורים שאת נושאת על גבך. צחקי עם כולם, ספרי בדיחות מצחיקות יותר ומצחיקות פחות. אך העיקר תחיי !!!! לאחר זמן מה חיזרי עם כוחות מחודשים וראית דברים בצורה שונה ואולי אפילו קלה יותר. שלך.