Sam Anand Nityo
New member
יום כיפור
הנה הגיע לו יום כיפור. בתור ילד, יום כיפור תמיד היה בשבילי יום מעיק שכזה. יום של בית כנסת ואנשים ברחוב, של לא לאכול, ושל סרטי דבק על המתגים בבית. מאז שנה שעברה, פתחתי במנהג חדש. אני סוגר את הפה ל24 שעות, לא רק מאוכל, אלא גם מדיבורים. מה שנקרא "תענית דיבור" - סיילנס. זהותי כיהודי אינה מוטלת בספק, אך אמונתי באלוהים מסוגלת לקומם כמעט כל חובש כיפה. אני רואה את עצמי כאדם חברתי וחברותי. אבל לדעתי אין אדם מסוגל לשמור על רמת תקשורת כה גבוהה עם החברה שסביבו ללא יום אחד לפחות של התבודדות והתבוננות פנימית. נסו לחשוב על מים שזורמים בצינור כל ימות השנה. המים לא תמיד טהורים במאת האחוזים. יש בהם כל מיני משקעים, מינרלים, מלחים וכו´. לאט לאט מצטברת אבנית בדפנות הצינור. בנקודות מסוימות מתחילות להווצר סתימות עם השנים, עד שיום אחד פתאום יש פיצוץ, או דליפה בצינור. ניתן לומר שבאופן כללי בהדרגה רמת הזרימה בצינור יורדת. אם מבצעים אחת לשנה סגירה של הצינור וניקוי פנימי שלו, ניתן לשמור לתקופה ארוכה הרבה יותר את רמת הזרימה. ככה גם אנחנו. כלים להעברת אנרגיה בין השאר. כשאנחנו לא מטפלים בעצמנו ככאלה, אנחנו צוברים "סתימות" פה ושם, והדבר משפיע על רמת התקשורת שלנו עם הסביבה, עם אהובינו, הורינו, אחינו, ילדינו. אם פעם בשנה "נסגור את הברז" ונעביר חוטר בנשמה שלנו, נוכל תמיד להיות אנשים מחייכים, אוהבים ללא גבול, מודעים לעצמינו ולרגשותינו, להשפעות מעשינו על החיים שלנו ושל הסובבים אותנו. אני רוצה לאחל לכולכם - מאמינים ולא מאמינים, דתיים וחילונים, קטנים וגדולים, נשים וגברים, בנות ובנים - גמר חתימה טובה. שתזכו לניקוי וזיכוך ברמה העמוקה ביותר של נשמתכם. שתזכו לכוונות טובות, ומעשים שמבטאים בצורה הטובה ביותר את טיבה הגבוה של מהותכם האלוהית. צום טוב (כמו שאמרתי, אני לא מאמין בצום קל, אני לא צם כי מכריחים אותי), ושנה טובה באמת שתהיה לכולנו. אמן. סם.
הנה הגיע לו יום כיפור. בתור ילד, יום כיפור תמיד היה בשבילי יום מעיק שכזה. יום של בית כנסת ואנשים ברחוב, של לא לאכול, ושל סרטי דבק על המתגים בבית. מאז שנה שעברה, פתחתי במנהג חדש. אני סוגר את הפה ל24 שעות, לא רק מאוכל, אלא גם מדיבורים. מה שנקרא "תענית דיבור" - סיילנס. זהותי כיהודי אינה מוטלת בספק, אך אמונתי באלוהים מסוגלת לקומם כמעט כל חובש כיפה. אני רואה את עצמי כאדם חברתי וחברותי. אבל לדעתי אין אדם מסוגל לשמור על רמת תקשורת כה גבוהה עם החברה שסביבו ללא יום אחד לפחות של התבודדות והתבוננות פנימית. נסו לחשוב על מים שזורמים בצינור כל ימות השנה. המים לא תמיד טהורים במאת האחוזים. יש בהם כל מיני משקעים, מינרלים, מלחים וכו´. לאט לאט מצטברת אבנית בדפנות הצינור. בנקודות מסוימות מתחילות להווצר סתימות עם השנים, עד שיום אחד פתאום יש פיצוץ, או דליפה בצינור. ניתן לומר שבאופן כללי בהדרגה רמת הזרימה בצינור יורדת. אם מבצעים אחת לשנה סגירה של הצינור וניקוי פנימי שלו, ניתן לשמור לתקופה ארוכה הרבה יותר את רמת הזרימה. ככה גם אנחנו. כלים להעברת אנרגיה בין השאר. כשאנחנו לא מטפלים בעצמנו ככאלה, אנחנו צוברים "סתימות" פה ושם, והדבר משפיע על רמת התקשורת שלנו עם הסביבה, עם אהובינו, הורינו, אחינו, ילדינו. אם פעם בשנה "נסגור את הברז" ונעביר חוטר בנשמה שלנו, נוכל תמיד להיות אנשים מחייכים, אוהבים ללא גבול, מודעים לעצמינו ולרגשותינו, להשפעות מעשינו על החיים שלנו ושל הסובבים אותנו. אני רוצה לאחל לכולכם - מאמינים ולא מאמינים, דתיים וחילונים, קטנים וגדולים, נשים וגברים, בנות ובנים - גמר חתימה טובה. שתזכו לניקוי וזיכוך ברמה העמוקה ביותר של נשמתכם. שתזכו לכוונות טובות, ומעשים שמבטאים בצורה הטובה ביותר את טיבה הגבוה של מהותכם האלוהית. צום טוב (כמו שאמרתי, אני לא מאמין בצום קל, אני לא צם כי מכריחים אותי), ושנה טובה באמת שתהיה לכולנו. אמן. סם.