כלנית חיננית
New member
יום כיפור
כשזה נוגע לכל מיני ענינים של איחולים ותקוות, אני מעדיפה להימנע. דברים שלא תלויים בי, או שהם מאוד אמורפיים כמו "מזל טוב", או "שנה טובה" הם לרוב דברים שלא אאחל, ודאי שלא בציבור, או בסמס המוני או בפייסבוק.
אם אשקיע בברכת יומולדת למישהו זו תהיה ברכה אישית, נטולת קלישאות. רצוי בלי "מזל טוב". כי מזל הוא לא משהו שאני נוטה להאמין בו.כי אני מאמינה שאדם הורס ואדם מתקן.
***
פעם תהיתם על שורש המילה "כיפור"?
השורש הזה, כ.פ.ר - הוא גם הכופר שנח שם על התיבה מבחוץ, לצפות אותה, שלא יכנסו אליה מים. וכשיעקב רוצה לפייס את עשיו אחיו הוא אומר "אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני". המנחה היא סוג של הגנה מפני הכעס האפשרי של עשיו.
וכולנו מכירים את הכפור הזה שמכסה את הארץ, השכבה הדקה הזו של הקרח בחורף.
וכמובן הכופר. או "כופר הנפש", כפי שהוא מוזכר במקרא - התשלום הזה שהוא תחליף לעונש מוות. כמו שרוצים החוטפים בכל סדרות המשטרה.
כל הדברים האלה, הגנות, כיסויים, הסתרות..
כאילו יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש. לכסות את העבר.
ואולי לא כאילו.
זה הרעיון של יום כיפור. לפתוח דף חלק. טבולה ראסה. להתחיל לכתוב את הסיפור מההתחלה. והפעם בלי טעויות. או, רצוי, בלי הטעויות שהיו. ואם אי אפשר, אז בלי להתכוון לעשות את זה שוב. שזה יקרה בטעות, אם יקרה.
הרי אנחנו בסך הכל בני אדם.
***
אבל עם בני אדם זה קצת אחרת. יש להם זיכרון מוגבל. לא כמו של אלוהים - אינסופי.
אין להם לאן לדחוק את הזכרונות של הפשעים הקודמים, ולהתנהג כאילו הם לא היו.
מבני אדם צריך לבקש סליחה וגם לקבל מהם את המחילה. לראות שהם סולחים באמת. לוודא שזה לא מס שפתיים.
אחרת אנחנו משלמים את המחיר של הפגיעה בהם.
ועברות שבין אדם לחברו - יום כיפור לא מעביר. זה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו בעצמנו.
***
אז לא איחלתי שנה טובה, למרות שאני באמת מקווה שכל אחד ואחת מכם יעשה את המיטב עבור עצמו בשנה הזו, ילמד מהטעויות של השנה שחלפה, וישפר את השנה הזו עשרות מונים על פני השנה שעברה.
אבל אני כן באה לבקש סליחה ומחילה.
סליחה מכל מי שנפגע ממני, בין בשבתי כמנהלת הפורום ובין בשבתי כסתם כותבת מן המניין.
סליחה אם גרמתי למישהו להרגיש שאני לא מקבלת אותו, שאני חושבת עליו מחשבות שליליות, שאני יורדת עליו, שאני יורדת לחייו.
סליחה אם אמרתי משהו, דבר מה, שלא לרוחו של אדם, וסליחה אם שתקתי כשהייתי צריכה לומר משהו והדבר לא נאמר.
סליחה אם גרמתי למישהו להרגיש פחות טוב לגבי עצמו או לגבי דעותיו.
סליחה אם נהגתי בגאווה כלפי מי מהכותבים או הקוראים בפורום, או אם נהגתי באיזו צורה שלא כשורה.
חשוב לי לומר שכולכם, באמת, יקרים לי מאוד.
והפורום הזה יקר לי מאוד.
וכל עוד אני מנהלת את הפורום חשוב לי מאוד לשמור על הכותבים ולהיות כמה שאפשר יותר בשבילם ועבורם - כי זה המקום שלנו וכך אמור להיראות מקום שמהווה תמיכה עבור אחרים. הוא אמור להיות מקבל ומכיל ותומך ולא פוגע.
שנזכה כולנו לגמר כתיבה וחתימה טובה!
כשזה נוגע לכל מיני ענינים של איחולים ותקוות, אני מעדיפה להימנע. דברים שלא תלויים בי, או שהם מאוד אמורפיים כמו "מזל טוב", או "שנה טובה" הם לרוב דברים שלא אאחל, ודאי שלא בציבור, או בסמס המוני או בפייסבוק.
אם אשקיע בברכת יומולדת למישהו זו תהיה ברכה אישית, נטולת קלישאות. רצוי בלי "מזל טוב". כי מזל הוא לא משהו שאני נוטה להאמין בו.כי אני מאמינה שאדם הורס ואדם מתקן.
***
פעם תהיתם על שורש המילה "כיפור"?
השורש הזה, כ.פ.ר - הוא גם הכופר שנח שם על התיבה מבחוץ, לצפות אותה, שלא יכנסו אליה מים. וכשיעקב רוצה לפייס את עשיו אחיו הוא אומר "אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני". המנחה היא סוג של הגנה מפני הכעס האפשרי של עשיו.
וכולנו מכירים את הכפור הזה שמכסה את הארץ, השכבה הדקה הזו של הקרח בחורף.
וכמובן הכופר. או "כופר הנפש", כפי שהוא מוזכר במקרא - התשלום הזה שהוא תחליף לעונש מוות. כמו שרוצים החוטפים בכל סדרות המשטרה.
כל הדברים האלה, הגנות, כיסויים, הסתרות..
כאילו יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש. לכסות את העבר.
ואולי לא כאילו.
זה הרעיון של יום כיפור. לפתוח דף חלק. טבולה ראסה. להתחיל לכתוב את הסיפור מההתחלה. והפעם בלי טעויות. או, רצוי, בלי הטעויות שהיו. ואם אי אפשר, אז בלי להתכוון לעשות את זה שוב. שזה יקרה בטעות, אם יקרה.
הרי אנחנו בסך הכל בני אדם.
***
אבל עם בני אדם זה קצת אחרת. יש להם זיכרון מוגבל. לא כמו של אלוהים - אינסופי.
אין להם לאן לדחוק את הזכרונות של הפשעים הקודמים, ולהתנהג כאילו הם לא היו.
מבני אדם צריך לבקש סליחה וגם לקבל מהם את המחילה. לראות שהם סולחים באמת. לוודא שזה לא מס שפתיים.
אחרת אנחנו משלמים את המחיר של הפגיעה בהם.
ועברות שבין אדם לחברו - יום כיפור לא מעביר. זה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו בעצמנו.
***
אז לא איחלתי שנה טובה, למרות שאני באמת מקווה שכל אחד ואחת מכם יעשה את המיטב עבור עצמו בשנה הזו, ילמד מהטעויות של השנה שחלפה, וישפר את השנה הזו עשרות מונים על פני השנה שעברה.
אבל אני כן באה לבקש סליחה ומחילה.
סליחה מכל מי שנפגע ממני, בין בשבתי כמנהלת הפורום ובין בשבתי כסתם כותבת מן המניין.
סליחה אם גרמתי למישהו להרגיש שאני לא מקבלת אותו, שאני חושבת עליו מחשבות שליליות, שאני יורדת עליו, שאני יורדת לחייו.
סליחה אם אמרתי משהו, דבר מה, שלא לרוחו של אדם, וסליחה אם שתקתי כשהייתי צריכה לומר משהו והדבר לא נאמר.
סליחה אם גרמתי למישהו להרגיש פחות טוב לגבי עצמו או לגבי דעותיו.
סליחה אם נהגתי בגאווה כלפי מי מהכותבים או הקוראים בפורום, או אם נהגתי באיזו צורה שלא כשורה.
חשוב לי לומר שכולכם, באמת, יקרים לי מאוד.
והפורום הזה יקר לי מאוד.
וכל עוד אני מנהלת את הפורום חשוב לי מאוד לשמור על הכותבים ולהיות כמה שאפשר יותר בשבילם ועבורם - כי זה המקום שלנו וכך אמור להיראות מקום שמהווה תמיכה עבור אחרים. הוא אמור להיות מקבל ומכיל ותומך ולא פוגע.
שנזכה כולנו לגמר כתיבה וחתימה טובה!
