יום ירושלים תשס"ו

הומינר

New member
יום ירושלים תשס"ו

עירנו יקנעם עילית ערכה הערב חגיגה לכבוד יום ירושלים, לחגיגה הזמינו את הסופרת והמספרת מתילדה כהן סראנו, והזמרת בטי קליין, המספרת סיפרה סיפורים יפים ומרתקים, והזמרת הנעימה בקולה היפה והצלול שירים בלדינו, ובעברית, בקיצור ערב תרבותי יוצא מן הכלל. הערב אורגן על ידי המתנ"ס המקומי אשר בהנהלתו של מר שמעון יפרח האירוע נערך ברחבה אשר לפני אולם התרבות, ליד שולחנות עם כיבוד, הפריע קצת הקור, ואני מוכרח לציין כי הציבור לא נענה לקריאה לבוא ולהשתתף , נותרו מקומות ריקים, וחבל. הקהל אשר כן בא, הוכיח את הנאתו על ידי השתתפותו בשירה ובמחיאות הכפים הן למספרת והן לזמרת. תודה למארגנים, ותודה לכל אלה אשר סייעו בהכנת הערב מול המספרת ישבו מספרי סיפורים, ואזכיר אחד מהם והוא תושב יקנעם גם כן, מר אילן עינברי
 
וסיפור לירושלים . ציפור האבן..

ציפור האבן בכיפת הסלע. פעם אחת ישב שלמה המלך ליד החלון שבארמונו וצפה בלהגם של זוג ציפורים, זכר ונקבה שהתעופפו מול החלון. ציפור א" שאלה: מי הוא האיש היושב בחלון? ענתה ציפור ב" : זהו שלמה המלך החכם באדם, זה הוא שבנה את בית המקדש..אמרה ציפור א": אם ארצה אחריב את ארמונו בכנפי. כששמע שלמה המלך את דברי הציפור, קרא אליו את העוף הרברבן ושאל: האם בכוחכך להרוס כל מה שבניתי? נבהל בעל הכנף, וענה למלך, כשהוא רועד מפחד:,אנא, המלך, סלח לי, אציתי רק למצוא חן בעיני זוגתי ולכן התרברבתי. צחק המלך ושילח את הציפור. אך כשהגיע העוף לזוגתו, אמר לה:המלך התחנן בפני שאחוס על ארמונותיו. כששמע שלמה המלך את הדברים האלה, כעס מאד והחליט להעניש את זוג הציפורים, מה עשה? הפך אותם לאבן ומאז הן חקוקות על הקיר בפינה הדרומית של כיפת הסלע.
 
סתונית ירושלים

לאחר שגורשו מגן העדן, הגיעו אדם וחווה למקום שומם ועזוב, אין בו לא עצים ולא פרחים, והיו יושבים על הארץ ובוכים. מדמעותיהם צמח לו הפרח העולה ראשונה בכל מקום, הלא הוא הסתונית. יצאה בת קול ואמרה: במקום בו צמח פרח ראשון ויפה זה, ראוי שיבנה בו בית המקדש. מאז הפרח נקרא: סיתונית ירושלים.
 
ציפור האבן-מעניין.../images/Emo9.gif

היי שחרזדה. הסיפור מעניין.מאיפה הוא לקוח? אהבתי אותו. חן חן פרי גן העדן
 
פרי גן עדן, מקור הסיפור לא ידוע לי

פעם , כשהתחלתי לאספוף סיפורים, לא רשמתי שמות מחברים , אבל הוא סיפוא עם.
 
גרסא של הסיפור מופיעה בכל כתבי

ח.נ. ביאליק בכרך " אגדות ", תחת הכותרת " שלמה והתור המתהלל ", אבל הסוף אחר. שם, לאחר שהתור מתהלל שוב באזני היונה כי המלך התחנן שלא יתוץ את ארמונו,שומע שלמה ומגיב ביגון: " נקל להכריע שבעה יצרים גדולים מהכריע יצר קטן אחד ". והמבין יבין. האמת, קונה את הסוף החכם ולא את הנקמני...
 
ועוד סיפור על ירושלים.חלום הסולטן

שבעה שערים יש בחומות ירושלים, לכל שער ציור וצורה שונים.על שער המזרח חרוטים שני אריות- והוא שער האריות. לפני שנים רבות שלט בירושלים שולטן טורקי, סולימן המפואר, שמו, והוא דרש כמויות גדולות של כסף וזהב מתושבי ירושלים, אך הם היו עניים מאד. לילה אחד חלם השולטן חלום, שני זוגות של אריות , מפחידים, מתנפלים עליו ועומדים לטרוף אותו, התעורר הסולטן בבהלה ובצעקות, יועציו חשבו שהשולטן שלהם השתגע, סיפר להם את החלום, נשלחו שליחים לכל רחבי הממלכה לחפש פותרי חלומות, אך לא נמצא מי שיפתור את חלום הסולטן. יום אחד בא איש מבוגר, בעל מראה מכובד ואמר לשולטן:על מה חשבת לפני שנרדמת? עניה השולטן: הייתי כעוס, חשבתי על דרך להעניש את תושבי ירושלים, על שלא שילמו את המס שהטלתי עליהם.. אמר האיש: דע לך, הסולטן, כי ירושלים היא עיר קדושה, תושביה אהובים על האל במיוחד, ואת, תכננת לפגוע באנשי ירושלים,- לכן האל שלח את האריות לטרוף אותך., לכן, אם אתה רוצה למנוע אסון, עשה מעשה טוב לתושבי העיר, נרגע השולטן והחליט לכפר על מעשיו, בא לירושלים וראה כי החומה פרוצה והרוסה, והתושבים עניים וחסרי הגנה. החליט לבנות חומה סביב לירושלים, הביא אלפי פועלים , חצבו אבנים מן ההר והתחילו לבנות את החומה. 7 שנים לקח לבנות את החומה. כשנגמרה הבנים ציווה לחקוק בשער שני זוגות אריות כמו אלה שראה בחלום. מאז, השער המזרחי נקרא ,- שער האריות , לזכר חלום הסולטן.
 
../images/Emo29.gifובשנות השלושים

בלילות ירח מלא היו הסטודנטים עורכים טיולים על גבי החומות... (במיוחד אמא שלי הייתה מספרת על "הפנינג חומות" במוצאי תשעה באב) ובימי אביב יפים, היו מביטים על מרבדי הפרחים במדבר, והפרופסור אמר:"רבותי, המדבר פורח!" וכולם כאחד ירדו מהר הצופים ועשו שיעור בוטניקה על הפרחים במדבר יהודה... בחופשים היו עושים טיולי אופניים לבית לחם... אמא שלי, כל חייה 'מתה על ירושלים' ולמרות שהחיים לקחו אותה לתל אביב, היא תמיד חלמה לחזור לירושלים. אחרי מלחמת ששת הימים כל שבת היא הגשימה את החלום, ובמוצ"ש - שוב ירדה לעיר הגדולה. אז חג שמח לכל הירושלמים! האם יש לכם זכרונות מיוחדים מהעיר המיוחדת שלכם?
 
גם לי יש זכרונות ירושלים

בילדותי הייתה לי דודה שגרה ברחוב עמק רפאים, רחוב מדהים ובכל קיץ נסענו אליה עם הורי וישנו שם לילה או שניים ואבא שלי היה לוקח אותי ברגל אל הכותל וגם מאוד אהבתי את אזור גן הפעמון וטחנת הקמח והמרכבה של מונטיפיורי תמיד דמיינתי לי על המשפחות מאחורי הבתים העתיקים במושבה הגרמנית כילד היה האזור הזה אפוף מיסתורין.
 
ענברי מספיק להדחף

סיכמנו שמעתה זה רק ענבר סדר את ההגדרות במחשב כמו שצריך אחרת...
 
למעלה