עד הקצה ומעבר לו
New member
יום טיול
"אני יוצא לטיול עם ביה"ס. שמעתי את קולך וכולי זקור. ההורים כבר נאספים, הילדים מסתובבים ואני יוצא לדרך זקור וחרמן".
"תישאר חרמן" אני מבקשת.
"בכל עצירה, תבדוק, תיגע, תדווח. קמתי חרמנית הבוקר ונשאיר את המצב כך, ביחד".
דיווח ראשון לא מאחר להגיע:
"ארוחת בוקר בטבע. כולם יושבים, גם אני...בצד. התיק על הברכיים.
רק תבקשי ואני נוגע".
"מבקשת - תיגע"!!
"אני לא רואה אף אחד ממטר", הוא אומר. "נוגע, מכניס את היד מתחת למכנס. את מחרמנת אותי, תמשיכי".
במטבח התשוקות שלי, אני עומדת מחורמנת כבר שעות, קוראת ומתענגת על המילים.
דיווח שני, דיווח שלישי, אני קוראת ומחייכת.
ברביעי: "אני בדרך חזרה, יושב באוטובוס, בסוף. התיק על הברכיים, היד על הזין. אני נוגע, משפשף, לא רואה בעיניים".
עוזבת הכל, יושבת וקוראת, מתחרמנת נואשות. נוגעת בעצמי, זה כבר בלתי נמנע.
נקודת האל חזור הגיעה ובכל זאת אני מנסה לעצור.
"אל תגמרי" הוא מבקש.
מאוחר מידי...
"אני יוצא לטיול עם ביה"ס. שמעתי את קולך וכולי זקור. ההורים כבר נאספים, הילדים מסתובבים ואני יוצא לדרך זקור וחרמן".
"תישאר חרמן" אני מבקשת.
"בכל עצירה, תבדוק, תיגע, תדווח. קמתי חרמנית הבוקר ונשאיר את המצב כך, ביחד".
דיווח ראשון לא מאחר להגיע:
"ארוחת בוקר בטבע. כולם יושבים, גם אני...בצד. התיק על הברכיים.
רק תבקשי ואני נוגע".
"מבקשת - תיגע"!!
"אני לא רואה אף אחד ממטר", הוא אומר. "נוגע, מכניס את היד מתחת למכנס. את מחרמנת אותי, תמשיכי".
במטבח התשוקות שלי, אני עומדת מחורמנת כבר שעות, קוראת ומתענגת על המילים.
דיווח שני, דיווח שלישי, אני קוראת ומחייכת.
ברביעי: "אני בדרך חזרה, יושב באוטובוס, בסוף. התיק על הברכיים, היד על הזין. אני נוגע, משפשף, לא רואה בעיניים".
עוזבת הכל, יושבת וקוראת, מתחרמנת נואשות. נוגעת בעצמי, זה כבר בלתי נמנע.
נקודת האל חזור הגיעה ובכל זאת אני מנסה לעצור.
"אל תגמרי" הוא מבקש.
מאוחר מידי...
