אשתורי הפרחי
New member
יום חמישי
יום חמישי הגיע. ואוווווווווווווווו איזה יום גדול זה. מתחילים לדומם מנועים. עוד שעה ועוד שעה ומתקרבים בקצב מהיר לסוף השבוע המיוחל.לפניך יומיים של פנאי. של זמן לעשות את אשר חפץ בו לבך. וכיוון שבשנות הששים עסקינן, עולים צפים בי הזכרונות. בקורסים השונים שעברתי בתקופה זו, לא היו טלפונים סלולאריים. גם טלפונים רגילים, כאלה של בזק, לא היו מרובים. לא לכל אחד היה טלפון בבית. וכשאתה בצבא ואתה מתגעגע הבית, מה נותר לך לעשות? רק לחלום על יום שישי.אבל יום שישי רחוק. רחוק מאוד. רק לחשוב על כל הימים שיעברו עד יום שישי מביא אותך לדיכי נוראי. אז מה עושים? מחכחם ליום שלישי. זה קרוב. זה כאן, אחר כתלנו.מגיעים לבסיס ביום ראשון, עולים על ב' ומתחילים לחכות ליום שלישי. קצת טרטורים, שמירות, תורנות בסיסית, ו.............. הנה הוא כאן. יום שלישי.אחר כך יום אחד- יום רביעי- אבל לעומת הימים שעברנו, זה כלום, ממש כלום והוא חולף מהר. ו........... יום חמישי המיוחל. מתאמנים עד הצהרים. לקראת ערב מתקדמים לבסיס. בערב יש ערב סגור והכנות למסדר המפקד מחר.וכבר רואים את האור בקצה המנהרה.מנערים שמיכות. שמים טאלק בפלג האוהל ובשכמיות. מנקים הנשקים. מצחצחים הנעליים. וזהו. מתכוננים לקבלת השבת, אה, סליחה, לקבלת מסדר המפקד.בעשר, עשר וחצי , קיטבג על הגב וקדימה לשער הבסיס. מאז , מאותם ימים עליזים של שנות השישים חביבים עלי ימי שלישי וחמישי כי מבשרי הגאולה הם.
יום חמישי הגיע. ואוווווווווווווווו איזה יום גדול זה. מתחילים לדומם מנועים. עוד שעה ועוד שעה ומתקרבים בקצב מהיר לסוף השבוע המיוחל.לפניך יומיים של פנאי. של זמן לעשות את אשר חפץ בו לבך. וכיוון שבשנות הששים עסקינן, עולים צפים בי הזכרונות. בקורסים השונים שעברתי בתקופה זו, לא היו טלפונים סלולאריים. גם טלפונים רגילים, כאלה של בזק, לא היו מרובים. לא לכל אחד היה טלפון בבית. וכשאתה בצבא ואתה מתגעגע הבית, מה נותר לך לעשות? רק לחלום על יום שישי.אבל יום שישי רחוק. רחוק מאוד. רק לחשוב על כל הימים שיעברו עד יום שישי מביא אותך לדיכי נוראי. אז מה עושים? מחכחם ליום שלישי. זה קרוב. זה כאן, אחר כתלנו.מגיעים לבסיס ביום ראשון, עולים על ב' ומתחילים לחכות ליום שלישי. קצת טרטורים, שמירות, תורנות בסיסית, ו.............. הנה הוא כאן. יום שלישי.אחר כך יום אחד- יום רביעי- אבל לעומת הימים שעברנו, זה כלום, ממש כלום והוא חולף מהר. ו........... יום חמישי המיוחל. מתאמנים עד הצהרים. לקראת ערב מתקדמים לבסיס. בערב יש ערב סגור והכנות למסדר המפקד מחר.וכבר רואים את האור בקצה המנהרה.מנערים שמיכות. שמים טאלק בפלג האוהל ובשכמיות. מנקים הנשקים. מצחצחים הנעליים. וזהו. מתכוננים לקבלת השבת, אה, סליחה, לקבלת מסדר המפקד.בעשר, עשר וחצי , קיטבג על הגב וקדימה לשער הבסיס. מאז , מאותם ימים עליזים של שנות השישים חביבים עלי ימי שלישי וחמישי כי מבשרי הגאולה הם.
