ר י נ ת צ פ נ י ה
New member
יום חמישי שהיה
שלום לכולם, אין שלג... רציתי להגיד תודה לכל מי שהיה בישיבה ביום חמישי, אני חושבת שזה היה תחילת תהליך חשיבה ועוד שום דבר לא ברור, מה אנחנו רוצים, איך אנחנו רוצים שזה יהיה ועוד. אני רוצה להגיד הרבה דברים וזה קצת מוזר דרך המחשב והכי טוב פנים אל פנים , מה שיתאפשר בכנס שכב"ג. ובכל זאת תודה רבה לשרה שישבה איתי בנסיעה הביתה והעבירה לי חלק מהתחושות של כמה מחברי השכב"ג, אין פה מילות קסם רק הבנה כי הדברים מורכבים ובתוך מורכבות כולנו פועלים ,הצדדים לכל דבר הם רבים ובמיוחד שמדובר בהדרכה במתח שבין לשמור על הקטן הטוב האישי לבין לגדול, להפוך דברים לקצת יותר ברורים מרק חוויה אישית, איך עושים את זה בדרך הטובה ביותר איך שומרים על חוויה של תנועת נוער קטנה ובמקביל גדלים וצריכים לספק מענה לאנשים חדשים מבולבלים שקשה להם לחכות לחוויה שאנחנו מכירים אותה מילדות... איך לעשות כנס של 10 קהילות שונות בפגישה אחת ועדיין לשמור על האוטנטיות של ההדרכה החזקה... בקיצור הדברים מורכבים ותודה על הארת העניים, אני שמחה עליה, אני שמחה שמערערים על דברים שאנחנו מנסים ,תודה רבה שאתם אומרים לי כאשר אתם חושבים שאני טועה ואני בטוחה שאני טועה כשאתם מרגישים שמשהו לא כשורה, אני רוצה להיות בשותפות של מחשבה גם כשיש יותר מ18 אנשים במועצה חינוכית. אני שמחה שלאנשים איכפת , כואב, מעצבן ושהם מוכנים להיות שותפים. ועל אף שדיברתי רק שתי דקות עם סיגל אני רוצה להגיד גם לך תודה , אמרת לא הרבה אבל גם הרבה , את צודקת לא רק אני צריכה להביא את הרעיונות ואני רוצה ללכת אחורה כדי שתביאו רעיונות , בתפקיד הזה כאשר אתה כבר לא מדריך, לא רכז, אתה מאבד את הקשר האישי אישי (למרות שאני מנסה) והגדרת התפקיד שלך מתמקדת באיך צועדים קדימה (אני מנויה על ההדרכה...) , איך משלבים את אלו שלא יודעים את "נה נה נה" לתוך המעגל ועדין לא גורמים לאלו שיודעים להתעצבן שמחזירים אותם אחורה. איך נותנים חופש יצירתי לפעולות ומצד שני עונים על הצורך שעולה מהסניפים האחרים לנמשהו ברור וכתוב... בחודש האחרון אני עוברת תקופה מאתגרת בתנועה שפעם אני הייתי בה המאתגרת למדריכי, הרבה חומר למחשבה והרבה תיקווה להצלחה של שותפות כי יש פה משהו שאין בשום מקום אחר, יש פה אנשים חושבים , שייכים, אוהבים וטובים. שוב תודה שרה ותודה סיגל ותודה לכולם ושביחד ננסה למצוא את האיזון ולהרגיש את עצמנו בפנים. אוהבת , רינת.
שלום לכולם, אין שלג... רציתי להגיד תודה לכל מי שהיה בישיבה ביום חמישי, אני חושבת שזה היה תחילת תהליך חשיבה ועוד שום דבר לא ברור, מה אנחנו רוצים, איך אנחנו רוצים שזה יהיה ועוד. אני רוצה להגיד הרבה דברים וזה קצת מוזר דרך המחשב והכי טוב פנים אל פנים , מה שיתאפשר בכנס שכב"ג. ובכל זאת תודה רבה לשרה שישבה איתי בנסיעה הביתה והעבירה לי חלק מהתחושות של כמה מחברי השכב"ג, אין פה מילות קסם רק הבנה כי הדברים מורכבים ובתוך מורכבות כולנו פועלים ,הצדדים לכל דבר הם רבים ובמיוחד שמדובר בהדרכה במתח שבין לשמור על הקטן הטוב האישי לבין לגדול, להפוך דברים לקצת יותר ברורים מרק חוויה אישית, איך עושים את זה בדרך הטובה ביותר איך שומרים על חוויה של תנועת נוער קטנה ובמקביל גדלים וצריכים לספק מענה לאנשים חדשים מבולבלים שקשה להם לחכות לחוויה שאנחנו מכירים אותה מילדות... איך לעשות כנס של 10 קהילות שונות בפגישה אחת ועדיין לשמור על האוטנטיות של ההדרכה החזקה... בקיצור הדברים מורכבים ותודה על הארת העניים, אני שמחה עליה, אני שמחה שמערערים על דברים שאנחנו מנסים ,תודה רבה שאתם אומרים לי כאשר אתם חושבים שאני טועה ואני בטוחה שאני טועה כשאתם מרגישים שמשהו לא כשורה, אני רוצה להיות בשותפות של מחשבה גם כשיש יותר מ18 אנשים במועצה חינוכית. אני שמחה שלאנשים איכפת , כואב, מעצבן ושהם מוכנים להיות שותפים. ועל אף שדיברתי רק שתי דקות עם סיגל אני רוצה להגיד גם לך תודה , אמרת לא הרבה אבל גם הרבה , את צודקת לא רק אני צריכה להביא את הרעיונות ואני רוצה ללכת אחורה כדי שתביאו רעיונות , בתפקיד הזה כאשר אתה כבר לא מדריך, לא רכז, אתה מאבד את הקשר האישי אישי (למרות שאני מנסה) והגדרת התפקיד שלך מתמקדת באיך צועדים קדימה (אני מנויה על ההדרכה...) , איך משלבים את אלו שלא יודעים את "נה נה נה" לתוך המעגל ועדין לא גורמים לאלו שיודעים להתעצבן שמחזירים אותם אחורה. איך נותנים חופש יצירתי לפעולות ומצד שני עונים על הצורך שעולה מהסניפים האחרים לנמשהו ברור וכתוב... בחודש האחרון אני עוברת תקופה מאתגרת בתנועה שפעם אני הייתי בה המאתגרת למדריכי, הרבה חומר למחשבה והרבה תיקווה להצלחה של שותפות כי יש פה משהו שאין בשום מקום אחר, יש פה אנשים חושבים , שייכים, אוהבים וטובים. שוב תודה שרה ותודה סיגל ותודה לכולם ושביחד ננסה למצוא את האיזון ולהרגיש את עצמנו בפנים. אוהבת , רינת.