יום השנה
מוקדש לחיילת מהמרכז אחרי שנה היא כבר הכירה את כל נקודות הגירוי הקטנות שלי... את כל החולשות, את כל נימי גופי קטנים ביותר שגרמו לי להתעוררות ואת כל הפנטזיות שלי. כשביקשה לארגן את יום השנה נעתרתי בחפץ לב. עבודתי השתלטה על חיי ודי שמחתי להשתחרר מנאחריות על ארגון הערב. יום קודם לכן קבענו להפגש בביתה למחרת בערב. היא התקשרה אליי בצהריים "נקבע לשמונה וחצי?" "בשמחה" עניתי. "ו... רק עוד דבר אחד... כשתצלצל בדלת - תעצום עיניים - אני כבר אדאג לשאר..." "בכיף..." השבתי, אברי מתחיל להתעורר לאיטו מהמחשבה על המתוכנן לו... "אז נתראה..." אמרה וניתקה את השיחה בחטף. בערב כשצילצלתי בפעמון דלתה הייתי נרגש כבר מעצם הציפיה. עצמתי את עיניי, שומע את המפתח מסתובב במנעול ואת הדלת חורקת כשהיא נפתחה. "שלום..." אמרה ונשקה לי, מרפרפת עם לשונה על שפתיי לפני שהיא מצמידה אליי את שפתיה לנשיקה קצרצרה. מיד לאחר מכן נטלה את שתי ידיי והובילה אותי אל תוך ביתה, למקום שהנחתי על פי הכרותי עם הדירה שהוא מרכז הסלון, והושיבה אותי על כיסא. ריח וניל אפף את החדר. היא שבה ונשקה לי... שולחת את ידיה ומסירה את חולצתי, מפסיקה את הנשיקה רק כדי להעבירה מעל ראשי. "אני יכול לפקוח את העיינים?" שאלתי. "עוד לא..." ענתה בקול רך. "אבל אתה יכול לקום..." וכך עשיתי, מרגיש את ציפורניה משרטטות מעגלים סביב פטמותי, גורמות לאברי להמתח למלוא אורכו, ואז עושות את נתיבן אל עבר שיפולי ביטני. היא פתחה את כפתורי מכנסי אחד אחד מאפשרת לי לשמוע ולהרגיש את צליל ההתרה, חולצת את נעליי מיד כשנשרו מכנסי לרצפה ומסירה לאחריהם גם את המכנס, מותירה אותי בתחתוניי שלא יכלו כבר להסתיר את התרגשותי. ידה שבה ועלתה לשיפולי בטני, ואז חזרה ונעה מעל תחתוני, מלטפת בעדינות את איברי, ולבסוף מורידה את תחתוניי בידה האחת, כשידה השנייה אוחזת באיברי הזקור ומלטפת אותו בתנועות קצובות. אנחה נפלטה מפי כשלשונה עטפה את כיפת איברי. "חכה.... הערב רק מתחיל...." אמרה ודחפה אותי למצב ישיבה שוב. שמעתי אותה מתרחקת ממני, מחייך כשזיהיתי את נעלי העקב שלה. מוזיקה החלה להשמע בחדר. "אתה יכול לפקוח את העיניים.... אבל אסור לך לקום.... פשוט שב ותהנה מהמופע" אמרה בקול נוטף דבש. פקחתי את עיניי וגיליתי אותה עומדת מולי במרכז הסלון שהואר באורות עשרות נרות, לבושה בחולצת סאטן אדומה, שעצרה רק במכנס סאטן שחור. שני פריטי הלבוש היו צמודים להפליא והבליטו את גופה המחוטב. המשך יבוא...
מוקדש לחיילת מהמרכז אחרי שנה היא כבר הכירה את כל נקודות הגירוי הקטנות שלי... את כל החולשות, את כל נימי גופי קטנים ביותר שגרמו לי להתעוררות ואת כל הפנטזיות שלי. כשביקשה לארגן את יום השנה נעתרתי בחפץ לב. עבודתי השתלטה על חיי ודי שמחתי להשתחרר מנאחריות על ארגון הערב. יום קודם לכן קבענו להפגש בביתה למחרת בערב. היא התקשרה אליי בצהריים "נקבע לשמונה וחצי?" "בשמחה" עניתי. "ו... רק עוד דבר אחד... כשתצלצל בדלת - תעצום עיניים - אני כבר אדאג לשאר..." "בכיף..." השבתי, אברי מתחיל להתעורר לאיטו מהמחשבה על המתוכנן לו... "אז נתראה..." אמרה וניתקה את השיחה בחטף. בערב כשצילצלתי בפעמון דלתה הייתי נרגש כבר מעצם הציפיה. עצמתי את עיניי, שומע את המפתח מסתובב במנעול ואת הדלת חורקת כשהיא נפתחה. "שלום..." אמרה ונשקה לי, מרפרפת עם לשונה על שפתיי לפני שהיא מצמידה אליי את שפתיה לנשיקה קצרצרה. מיד לאחר מכן נטלה את שתי ידיי והובילה אותי אל תוך ביתה, למקום שהנחתי על פי הכרותי עם הדירה שהוא מרכז הסלון, והושיבה אותי על כיסא. ריח וניל אפף את החדר. היא שבה ונשקה לי... שולחת את ידיה ומסירה את חולצתי, מפסיקה את הנשיקה רק כדי להעבירה מעל ראשי. "אני יכול לפקוח את העיינים?" שאלתי. "עוד לא..." ענתה בקול רך. "אבל אתה יכול לקום..." וכך עשיתי, מרגיש את ציפורניה משרטטות מעגלים סביב פטמותי, גורמות לאברי להמתח למלוא אורכו, ואז עושות את נתיבן אל עבר שיפולי ביטני. היא פתחה את כפתורי מכנסי אחד אחד מאפשרת לי לשמוע ולהרגיש את צליל ההתרה, חולצת את נעליי מיד כשנשרו מכנסי לרצפה ומסירה לאחריהם גם את המכנס, מותירה אותי בתחתוניי שלא יכלו כבר להסתיר את התרגשותי. ידה שבה ועלתה לשיפולי בטני, ואז חזרה ונעה מעל תחתוני, מלטפת בעדינות את איברי, ולבסוף מורידה את תחתוניי בידה האחת, כשידה השנייה אוחזת באיברי הזקור ומלטפת אותו בתנועות קצובות. אנחה נפלטה מפי כשלשונה עטפה את כיפת איברי. "חכה.... הערב רק מתחיל...." אמרה ודחפה אותי למצב ישיבה שוב. שמעתי אותה מתרחקת ממני, מחייך כשזיהיתי את נעלי העקב שלה. מוזיקה החלה להשמע בחדר. "אתה יכול לפקוח את העיניים.... אבל אסור לך לקום.... פשוט שב ותהנה מהמופע" אמרה בקול נוטף דבש. פקחתי את עיניי וגיליתי אותה עומדת מולי במרכז הסלון שהואר באורות עשרות נרות, לבושה בחולצת סאטן אדומה, שעצרה רק במכנס סאטן שחור. שני פריטי הלבוש היו צמודים להפליא והבליטו את גופה המחוטב. המשך יבוא...