יום השואה

[sela v]

יום השואה

אז אני לא אדליק

, ואספר את סיפור הנגיעה בשואה ויהדות בטיולים. בכיתה י' נסעתי עם משלחת מביה"ס לשבוע בפולין. לפני המסע הייתה הכנה מאד ארוכה של הקבוצה בפגישות שונות עם ניצולים בעיקר שסיפרו לנו על החיים בזמן השואה. לאחר מכן כמה שנים לא הייתה לי נגיעה בנושא מלבד זה שחייתי בארץ, וזו מדינה שקצת קשה להתנתק בה מהמציאות בניגוד למשל לחיים באנגליה, שאתה יכול לחיות את חייך בלי לדעת מה קורה בעולם. ואז הגעתי למוזיאון השואה בוושינגטון, תחילה היה נראה לי די מזויעה הנסיון לנסות בצורת "דיסנילנד" לחכות חייב של ילד בגטו, ולאחר מכן כ-10 דקות במוזיאון בתצוגת הקבע הספיקה לי. פשוט הנושא לא קל, ומבחינתי השיא היה להגיע למחנות ההשמדה, והרגשתי שאין לי יותר צורך בביקור במוזיאונים בנושא השואה. לפני כשנתיים במעבר במדינות הבלטיות. נכנסתי בליטא למוזיאון היהודי, ולבית הכנסת וערכתי סיור עם קבוצה של גרמנים באיפה שהיה הגטו היהודי בוילנה. ולפני כשנה ביקרתי במוזיאון המלחמה בלונדון, שבו הוצגה תערוכה על השואה, וגם בה לא שהיתי הרבה זמן. כנראה אחרי שרואים את החפצים שנשארו מהנרצחים באושויץ לא רוצים לראות כל מיני הדגמות במוזיאון.

 

[ללי שוברת שתיקה]

יום אחד או יומיום

אני מדליקה נר, אבל הנר הזה דלק בתוכי תמיד. נולדתי במושב שהוקם ע"י ניצולי שואה וגדלתי על ברכיהם,תרתי משמע. ב - 93 נסעתי לפולין במסגרת משלת של תנועת הנוער בית"ר ואף הקדמתי את הנסיעה בשבוע כדי לבקר את משפחתי שחיה עד עצם היום בפולין - ווארשה. ב - 2000 ביקרתי במוזאון השואה בוושינגטון וכמו סלע, עלו בי תחושות של רוגז, זעזוע ותדהמה לאור האופן שבו מוצגים דברים, אך לאחר שלקחתי לעצמי זמן לחשוב על כך, הבנתי שהדברים מוצגים בעיניו של הצבא האמריקאי הגיבור שבא לשחרר את היהודי המסכן ולהציל את העולם וכשמבינים את התפיסה, אז אפשר להבין גם את התצוגה.הנתון המדהים הוא שזה אחד האתרים הכי מבוקרים (שמבקרים בהם) בארה"ב וגם אם התצוגה לא תואמת את התפיסות שאנחנו הצברים גדלנו עליהם,היא תואמת את התפיסה של הרוב המוחץ של המבקרים בו, שהם אמריקאים לא יהודיים ולדעתי עדיף כך מאשר בכלל לא. ברמה היותר אישית אני בוחרת שלא לקנות מוצרים תוצרת גרמניה, מה שמביא אותי לספר לכם על התרמיל יום החדש שקניתי לפני מספר שבועות, נכנסתי לחנות ציוד למטיילים וביקשתי תרמיל, מהר מאוד הסתבר לי שרוב המבחר הוא יבוא מגרמניה , מה שצימצם עד מאוד את האפשרויות שלי. בסופו של דבר נמצא תיק בדיוק כמו שרציתי, אך לאחר שקניתי אותו הסתבר שגם הוא תוצרת גרמניה ונאלצתי להחזירו. אחרי כמה ביקורים נוספים בחנות (קיבלתי כמובן זיכוי ולכן הייתי מוגבלת לחנות זו)הגעתי לשם השבוע ומצאתי תיק מעולה בשבילי, השמחה היתה כפולה כי גם מצאתי מה שאני רוצה וגם כחול לבן SOURCE דגם HORIZON אם זה מעניין את מישהו. אחלה תיק : ) אז זה הסיפור שלי ליום השואה שמדגיש בעצם שאני חיה את הנושא בכל יום ובעצם בכל פעם שאני קונה משהו אפילו הכי קטן או אפילו משהו סמלי כמו הקפדה יתרה לא להשתמש באמצעי מניעה תוצרת גרמניה,R3 למי שלא יודע. והתמונה - המקום המזעזע ביותר על פני האדמה לדעתי - טרבלינקה!

 

[sela v]

לגבי הנר

זו בחירה אישית, פשוט לא מאמין בהדלקת נר. לא אכנס איתך לויכוחים רק שרוב התיקים היום אפילו אם החברה היא אירופאית מיוצרים במזרח, אבל עדיין החברה האם יושבת לה אי שם במערב.

 

[jeshu]

היום הייתי נוסע לשם לבד ולא עם כל הברדק הזה של המשלחות.כמובן שגם לי יש שם כמה תמונות בין האבנים של טרבלינקה - לייד המצבה של עיירה שנקראה "קאלושין".

 

[sela v]

לא מכיר הרבה אנשים שנסעו

לשם לבד, ואני אישית לא רוצה לחזור לשם. האם מישהו מכיר אנשים שנסעו לשם לבד?

 

[תותי-בת]

בתיכון אני... טיילתי בגרמניה כחלק מקבוצה של בני 16-18 מאזור מגוריי ומאזור שנקרא "קרייס-אופנבאך" (בגרמניה), הקבוצה פעלה במתכונת של חילופי בני נוער למען קירוב לבבות בין הנוער הישראלי לנוער הגרמני, וחלק מהטיול כלל ביקור בדכאו, היה לי מאוד קשה לצפות בסרטים שהקרינו שם ובכלל לסייר במקום נורא כ"כ... אח"כ כשהתארחתי בבית של הבחורה שהתארחה אצלי וסבא וסבתא שלה באו לבקר אותם, הרגשתי משהו שאי אפשר לתאר במילים מן שנאה-תיעוב-כעס-עצב כלפי הסבא וסבתא שלה כשלמעשה אין לי מושג מה היה פועלם בזמן השואה או מה דעתם בנושא.... גישה קצת ילדותית אבל ככה הרגשתי... אם יתאפשר לי בטח אחזור לדכאו בעוד כמה שנים... הכל יכול להיות.... לזכור ולעולם לא לשכוח ../images/Emo16.gif ליאת.

 

[sela v]

נזכרתי שהפעם הראשונה שביקרתי

מחנה כזה זה היה בדכאו בגרמניה. קראתי אתמול לגבי ביקורי בתי הספר בפולין, ולי אישית נראה שכיום יש שנאה יותר גדולה של בני הנוער המבקרים כלפי הפולנים, מאשר לגרמנים. האם רק לי זה נדמה?

 

[ללי שוברת שתיקה]

בטוח אחזור

אם תהיה לי אפשרות והפעם כמובן לא בקבוצה. אני רוצה להעצים את הזכרונות ויודעת שאעביר אותם לדור הבא, חוץ מזה כפי שכבר ציינתי יש לי שם משפחה כך שזכיתי לראות גם את הפן התיירותי של פולין וללא ספק זו ארץ יפה אך מלאת רגשות מעורבים מבחינתי. אחד הדברים הקשים ביותר בפולין ובכלל במזרח אירופה מבחינתי הוא נסיעה ברכבת ונראה לי שאין צורך להסביר. ברור לי שאני לא מייצגת רוב אבל זה המטען האישי שלי ומה שעיצב את הזהות שלי. בקשר לסלידה מהגרמנים או הפולנים, אני חושבת שאפשר להכליל ברשימה הזו עוד כמה אומות באירופה ולכן אני בוחרת להתרכז בעיקר - גרמניה. אין לי שינאה אישית נגד כל גרמני שאפגוש ככה סתם, אני עושה הפרדה ואשפוט אדם שאפגוש ע"פ הסיטואציה ולא רק כי הוא גרמני, בדיוק כמו שלא ארצה שישפטו אותי כיהודיה / ישראלית מבלי להכיר אותי כאדם. הבחירה שלי היא לא להגיע לגרמניה ולא לרכוש תוצרת גרמניה, בלי נסיון להשפיע או לשכנע אף אחד, זו האמת הפנימית שלי ואני שלמה איתה.

 

[Blueyes2]

הנסיעה שלי לגרמניה

בקיץ האחרון היתה מצד אחד של נופים , טירות , אנשים וכו'.. ומצד שני זה לא יצא לי מהראש - כל ההסטוריה שלנו ובייחוד שלאור הביקור שלנו במחנה ההשמדה דכאו שליד מינכן. המצב האירוני יחסית היה שהתארחנו אצל משפחה מקסימה במינכן שממש הרגישה לא נעים ( דיברנו איתם על זה ) ובושה בהסטוריה שלה ועשתה הכל כדי לארח אותנו בצורה מדהימה ... הם הרגישו ככה עוד יותר כשנסענו למחנה ההשמדה הקרוב לביתם.. היה משהו בגרמניה שממש לא אהבתי - אין לי מושג מה , הרגשה כזו מבפנים שכשנכנסנו לצרפת למשל נעלמה... יכול להיות שזה בתת מודע כי המשפחה שלי גם סבלה מאנטישמיות אמנם ברומניה , אך כמובן שזה לא משנה.. כשהיינו בדכאו המחזה שראינו היה די מצמרר לראות קבוצת חיילים גרמנים שביקרו איתנו בקרימטוריום ובתוספת השפה ברקע זאת היתה סצנה לא נעימה כל כך..

 

[jeshu]

זה יכול להיות גם מהבית הסבים והסבתות שלי עד היום ממש לא אוהבים פולנים (בלשון המעטה) ומעולם לא היו מחוברים לתרבות הפולנית,בניגוד ליוצאי גרמניה שדווקא היו מאוד מחוברים לתרבות הגרמנית וראו בעצמם גרמנים.

 

[תותי-בת]

אמ... אין לי מושג מה רמת השנאה אבל ככה זה נראה לי גם, משום מה... שבת שלום, ליאת.