יום השואה השנה

ornan

New member
יום השואה השנה

לגבי , היה שונה מבשנים עברו. המסע לפולין בספטמבר לצידה של בתי, כשאני מצויידת בעץ משפחה גדול יותר ממה שהיה לי שנה קודם והרבה בזכות הפורום הנהדר , ופרטים חדשים שנוספו לי באחרונה, גרמו לי לרגשות, מחשבות, כאלה שלא עברתי בשנים הקודמות וקשה לי לתאר אותן. הבוקר לפני צאתי לעבודה בביה"ס, הרגשתי צורך אדיר להכניס את קלסר המשפחה שיהיה קרוב אלי כל היום. אחרי הטקס המרשים, נכנסה אחת מכתות ד' לשיעור בספריה כפי המערכת הקבועה. הכנתי מראש להקריא בפניהם את אחד מספרי הילדים שעוסקים בנושא השואה "המגרה השלישית של סבא" מאת ג'ודי טל-קופלמן שזכה לאחרונה בצל"ש בתחרות פרס זאב. התלמידים, כמו תלמידים היום, היו זקוקים לקצת "ארגון ורכוז" ופניתי אליהם ישירות בהסבר, שזהו יום קשה עבורי במיוחד ו... מיד קפצו השאלות, למה? מישהו מהמשפחה שלך נרצח בשואה? את מכירה מישהו שניצל? לא יודעת למה ואולי אני כן יודעת, שאלתי אותם אם הם רוצים להכיר את משפחתי, פה אחד הם ענו שכן. הוצאתי את הקלסר מהתיק שמכיל את עץ המשפחה, הרבה דפים שאני כותבת במהלך חיפושי, תמונות ומסמכים ולאט לאט הכרתי להם את בני משפחתי, ספרתי להם על כאן ועכשיו, על פעם ושם, .... הפעמון צלצל לסיום השיעור, נאלצנו לסגור את הקלסר זו הייתה חוויה יוצאת דופן שכרגע אני אפילו לא מסוגלת לבטא אותה במילים
 

שרה המל

New member
קראתי את הסיפור שלך

כבר אתמול, וחשבתי כמה שעשית נכון! זו דרך מאד נכונה להסביר את השואה לילדים. שרה
 
../images/Emo24.gifהסיפור שלך מאוד מרגש

ובעצם תכלס אין משהו שחודר יותר ללב ילד מאשר הבעה של חויה אישית,ילדים הכי מעריכים נתינה שבאה מהלב ואת זה את נתת להם ובגדול,ישר כוח.
שלך חנה גונן
 
למעלה