S u n n y 1
New member
יום העצמאות הזה
יושב לי כבר על הלב... אני כותבת ומוחקת ושוב ושוב, מנסה להסביר את התחושות שלי, למצוא את המילים הכי מתאימות, להרגשה שלא תמיד בא לי לחגוג בימים כאלה שכולם חוגגים בהם... כאילו משהו בי מסרב להמשיך עד הסוף בחיים, לקחת מהם את החלק הטוב והשמח. כאילו משהו בי עושה דווקא ולא רוצה לחגוג. משהו שלא כאב עד הסוף. ואז אני נזכרת שאני לא צריכה הרבה מילים, שפה מבינים אותי גם בלי הרבה מילים. איזה מזל. מקווה שעד שנה הבאה תרד עוד חתיכה מכל העצב הסמוי/גלוי הזה שעושה לו שמות שם מתחת.
יושב לי כבר על הלב... אני כותבת ומוחקת ושוב ושוב, מנסה להסביר את התחושות שלי, למצוא את המילים הכי מתאימות, להרגשה שלא תמיד בא לי לחגוג בימים כאלה שכולם חוגגים בהם... כאילו משהו בי מסרב להמשיך עד הסוף בחיים, לקחת מהם את החלק הטוב והשמח. כאילו משהו בי עושה דווקא ולא רוצה לחגוג. משהו שלא כאב עד הסוף. ואז אני נזכרת שאני לא צריכה הרבה מילים, שפה מבינים אותי גם בלי הרבה מילים. איזה מזל. מקווה שעד שנה הבאה תרד עוד חתיכה מכל העצב הסמוי/גלוי הזה שעושה לו שמות שם מתחת.