יום העצמאות הזה

S u n n y 1

New member
יום העצמאות הזה

יושב לי כבר על הלב... אני כותבת ומוחקת ושוב ושוב, מנסה להסביר את התחושות שלי, למצוא את המילים הכי מתאימות, להרגשה שלא תמיד בא לי לחגוג בימים כאלה שכולם חוגגים בהם... כאילו משהו בי מסרב להמשיך עד הסוף בחיים, לקחת מהם את החלק הטוב והשמח. כאילו משהו בי עושה דווקא ולא רוצה לחגוג. משהו שלא כאב עד הסוף. ואז אני נזכרת שאני לא צריכה הרבה מילים, שפה מבינים אותי גם בלי הרבה מילים. איזה מזל. מקווה שעד שנה הבאה תרד עוד חתיכה מכל העצב הסמוי/גלוי הזה שעושה לו שמות שם מתחת.
 
../images/Emo166.gifמזדהה איתך ועוד!../images/Emo19.gif

אכן לא תמיד ניתן להסביר לסביבה למה אני נחסית,לא בא לי כלום ואפילו אולי קצת לטרפד את כל החגיגות. מרגישה שלא יכולה לחגוג! או שאין לי זכות בכלל לשמוח שהיא לא כאן! חג שמח?!
 
../images/Emo42.gif ילדה יקרה...

חושבת שההרגשה נובעת מתוך מקום בו אסור לחגוג ולשמוח כי... אבל השנה, את רחוקה מכאן ולכן אולי מתווספת להרגשה הזו, ההרגשה של הגעגוע למוכר ולרחוק ממך כרגע... כי את בעצם לא ממש חלק מהחגיגות אפילו באופן מעשי. החג עצמו והיכולת לחגוג, הם בעצם השתקפות של מצב בו את נתונה כנראה בימים אלו. מאמינה שבבוא הזמן הנכון לך, תוכלי גם לשמוח בדרך שונה ואחרת. וכאן, אכן מבינים כל כך, ולכן עוטפת אותך בחיבוק גדול ובלי מילים...
 

לונה..

New member
סאנשיין

אני כותבת ומוחקת ושוב ושוב, מנסה להסביר את התחושות שלי, למצוא את המילים הכי מתאימות, כדי להסביר לך שאני מתגעגעת ואוהבת אותך ושולחת לך חיבוק ענק מפה... עד שם
 

S u n n y 1

New member
../images/Emo23.gif

תודה על התגובות. עכשיו יותר טוב. מודה לאל שיש לי אתכן, שאני יודעת שאני יכולה לשחרר את הרגשות האלה החוצה ולקבל חיבוק ואהבה בחזרה. כמו עוד חתיכה קטנה בלב שנרפאה זה עתה. אוהבת אתכן מלא
 
למעלה