יום העצמאות בפתח
ואני כמו כל ישראלי טוב, שולף תמנגל, משמן אותו, מבריק אותו , בוחר תפחמים אחד אחד בודק תבשר בשבע עיניים מקרר חבילה בירות ויוצא למלחמה. עוד בדרך מספיק לקלל 20 נהגים, לצפור לכל אחד וכמעט לדרוס שתי זקנות חביבות. כשהגעתי למקום, כמובן שחנייה לא באה בקלות, אז הייתי צריך לריב עם נהגת אחת שלקח לה רבע שעה לעשות פרסה במקום שמשאית של תנובה יכולה להסתובב, לצעוק על שני ערסים שניסו לגנוב לי תחנייה, לדפוק שני רכבים והופ.. חניתי..... מורידים את כל הבית מהאוטו והוכים לתפוס חלקת דשא. כמובן שאין דבר כזה כי כל עם ישראל מכונס בשטח של 500 מ´ רבוע של דשא שהיה פעם ירוק, אבל אנחנו לא מתיאשים, משחררים את הכלבים שיתרוצצו ויעשו בלאגן וככה יתרחקו מעט האנשים וגם לנו יהיה מקום לנפנף. אחרי דין ודברים וקצת קללות, מצאנו מקום בין שני עבי כרס שמחזיקים קרטון לנפנוף ביד אחת וגולדסטאר ביד השנייה וקופסא מארלבורו אגומה תקועה להם במכנס שעומד להתפקע מסטקים, לבין חבורת ערסים ששומעת אייל גולן בפוול ווליום. שפכנו הציוד על הדשא המסכן, הדלקנו את המערכת שלנו בווליום אדיר שלא הזיזה בכלל לאייל גולן לצעוק "יפה שלי את כל מילות האהבה אקשור בסרט...." ולא הפריעה לשני הדובים לצעוק אחד על השני לא לשרוף תסטיקים. וגם לנו כמובן זה לא הפריע, אנחננו ישראלים...... אחרי רבע שעה, כבר התיימר עשן לבן כבד מהמנגלייה שלנו והבירות נשפכו כמו יין, והכדוררגל של הערסים כמעט העיף לנו את כל הפחמים הדלוקים על הצידניות, התיישבנו על חלקה ירוקה לשעבר והבטנו על ים האנשים שניפנפו מול מנגל ועל ים האמאות שצעקו על ילדהם לא לשחק עם השיפודים וחשבנו בקול : האם ככה חוגג עם ישראל את יום העצמאות????? תשובה : כן!!!!!!!! די.
ואני כמו כל ישראלי טוב, שולף תמנגל, משמן אותו, מבריק אותו , בוחר תפחמים אחד אחד בודק תבשר בשבע עיניים מקרר חבילה בירות ויוצא למלחמה. עוד בדרך מספיק לקלל 20 נהגים, לצפור לכל אחד וכמעט לדרוס שתי זקנות חביבות. כשהגעתי למקום, כמובן שחנייה לא באה בקלות, אז הייתי צריך לריב עם נהגת אחת שלקח לה רבע שעה לעשות פרסה במקום שמשאית של תנובה יכולה להסתובב, לצעוק על שני ערסים שניסו לגנוב לי תחנייה, לדפוק שני רכבים והופ.. חניתי..... מורידים את כל הבית מהאוטו והוכים לתפוס חלקת דשא. כמובן שאין דבר כזה כי כל עם ישראל מכונס בשטח של 500 מ´ רבוע של דשא שהיה פעם ירוק, אבל אנחנו לא מתיאשים, משחררים את הכלבים שיתרוצצו ויעשו בלאגן וככה יתרחקו מעט האנשים וגם לנו יהיה מקום לנפנף. אחרי דין ודברים וקצת קללות, מצאנו מקום בין שני עבי כרס שמחזיקים קרטון לנפנוף ביד אחת וגולדסטאר ביד השנייה וקופסא מארלבורו אגומה תקועה להם במכנס שעומד להתפקע מסטקים, לבין חבורת ערסים ששומעת אייל גולן בפוול ווליום. שפכנו הציוד על הדשא המסכן, הדלקנו את המערכת שלנו בווליום אדיר שלא הזיזה בכלל לאייל גולן לצעוק "יפה שלי את כל מילות האהבה אקשור בסרט...." ולא הפריעה לשני הדובים לצעוק אחד על השני לא לשרוף תסטיקים. וגם לנו כמובן זה לא הפריע, אנחננו ישראלים...... אחרי רבע שעה, כבר התיימר עשן לבן כבד מהמנגלייה שלנו והבירות נשפכו כמו יין, והכדוררגל של הערסים כמעט העיף לנו את כל הפחמים הדלוקים על הצידניות, התיישבנו על חלקה ירוקה לשעבר והבטנו על ים האנשים שניפנפו מול מנגל ועל ים האמאות שצעקו על ילדהם לא לשחק עם השיפודים וחשבנו בקול : האם ככה חוגג עם ישראל את יום העצמאות????? תשובה : כן!!!!!!!! די.
