אם זה לכבוד "יום המשפחה", מדוע רק לאמהות? מה עם האבות/הילדים/האחים? אם זה משמש רק כאמתלה לערב נשים כיפי, אז מצויין, אבל למה לכרוך את זה דוקא עם יום המשפחה? ומה הקשר בין יום המשפחה לבין איפור ורפלקסולוגיה?
שאני הייתי בוחרת לערב של יום המשפחה היא כזאת: שהגן ישחרר אותי מהצורך הכפוי (שאני גם מתבקשת לשלם עבורו מתוך האוברדרפט האומלל) לשבת ערב שלם על כסא קטן מדי בחברת נשים שחלקן אולי נחמדות אבל רובן לא הבחירה שלי לחברות, במסגרת שדומה לימי ביה"ס והגן שלי מהבחינה הכי מעצבנת שלה (כפיה של מסגרת חברתית ושל תכנית לימודים קבועה מראש). במקום זה הייתי מאוד שמחה בציור פשוט של הילדה שלי אולי עם תוספת של משהו שהגננת כתבה לפי בקשתה, ובערב נעים בחיק המשפחה שלי שאני בחרתי וגידלתי עם תכנית שאני קבעתי.
ואני חשבתי שאני הבטטה היחידה שמעדיפה ערב שקט עם המשפחה. אך לפני ימים ספורים הברזתי באמצע איזו אסיפה של ועדי גנים. כל אחד היה חייב לשאת נאום עד כמה הגיל הרך חשוב לנו. ואני רק חשבתי שיש לי שתי ילדות בגיל הרך שעכשו מתגעגעות אלי, והרבה יותר עדיף שאני אהיה איתן מאשר עם עוד מישהו שמסביר לי כמה הן חשובות.
כמו שאמרת - הזדמנות לעשות יום כיף לאמהות (בכל מקרה כשיש אצלנו אסיפת הורים או יום שההורים מוזמנים כדי לתרום לגן מי שבאות אלה האמהות - זו הזדמנות לצ'פר אותן)
הייתי בערב שהיא הופיעה ופשוט החזקנו את הבטן. היא לוקחת מצבים מחיי היום יום של כולנו ומראה איך במשפט אחד הופכים את הכעס להומור ומסיטים את הכעס לצד הפוגע. מאוד נהנינו