יום המשפחה

יום המשפחה

וההורים גרושים... הילד מרגיש זאת על בשרו בגן וסובל כי הוריו אינם ביחד. השאלה היא האם לשנות מעט את סדר הביקורים שלו כאשר הוא רוצה להיות עם האם ביום של האב או ההפך? האם להגמיש את המסגרת? איך מקלים על ילד (בן 5) שסובל מכיוון שהוא שומע חוויות של ילדים להורים נשואים? האם כדאי לשלוח אותו לפעילות של יום המשפחה בגן? אולי כדאי לחסוך ממנו את הסבל או שזו טעות? ואם כן לתת לו ללכת האם כדאי ששני ההורים יהיו נוכחים או רק אחד? האם זה טוב שיראה את הוריו יחדיו לדוגמא ששניהם יצאו לטייל איתו או רק באירועים מיוחדים כגון יום הולדת? יש לציין כי האם מעט אובססבית כלפי האב מפני שעוד לא התגברה על אהבתה כלפיו. אני מתנצלת מראש על כל השאלות הן פשוט נאגרו להן...
 

nutmeg

New member
מעבר לסידורים

ולמסגרת יש שתי שאלות חשובות לשאול: 1) האם מע' היחסים בין ההורים הגרושים מאפשרת הגמשת מסגרות? ואם כן 2) האם מישהו שואל את הילד מה הוא רוצה? נכון שלא פשוט לגדל ילד להורים גרושים אבל אפשר לפשט בכל זאת את הדברים אם היחסים בין ההורים הגרושים הם כאלה שבכל זאת נשארה יכולת לדבר ולהתגמש ביחס לילד... ואז לתת לילד את האפשרות לבחור איך היה רוצה לציין את חג X או יום Y במסגרת המגבלות שיש - כלומר שאתם לא ביחד. הכי חשוב לא להעמיס רגשות אשם כשהילד מעדיף את אבא ולכבד את הבחירה שלו. לשמוח בשמחתו כשבילה יפה ונהנה עם אביו ולפרגן לו מע' יחסים טובה עם ההורה השני למרות שלך כבר אין מערכת טובה עמו. ואז נשאלת השאלה האם את יכולה לעמוד בזה? כי אם לא - אין טעם להגמיש מסגרות. המסגרות נועדו בדיוק בשביל זה: להציב גבולות ברורים ולמזער נזקים שנעשו כבר.
 

nutmeg

New member
אבל -

אם תרשי לי - העניינים הללו הם בין אביו ואמו של הילד. אסור לך להתערב שם, בחיי! אם האם לא מסוגלת להגמיש - כל דרישה להגמזה מצד האב תתפרש כתוקפנות או כניסיון לערער את מצבה ויחסיה עם הילד - ובינינו - הילד ממש ממש לא צריך את זה.
 
אתה מגיב על סמך איזה ידע?

דבר ראשון. אני לא מתערבת שומעת מהצד ושואלת כאן. מותר לא? זה ששאלתי לא אומר כי אני מעורבת בצורה חיה. האם מסוגלת ועוד איך להגמיש כפי שציינתי היא אובססבית כלפי האב ומנסה לפגוש בו בכל הזדמנות. הילד עצמו הוא זה שהביע את הרצון להפר מסגרת ולהיות עם אביו באותו היום אם כך על מה אתה מדבר? "הילד ממש ממש לא צריך את זה". הוא ביקש! ודבר שני. על סמך מה אתה מאבחן? א) אתה לא מכיר את הסיפור מקרוב ב) השאלה מיועדת לגרא שאכן ענה לי בצורה עניינית ומאוד יעילה כאשר פניתי אליו במסר. אלא אם כן גם אתה פסיכולוג.
 

nutmeg

New member
או אה! מה כבר אמרתי?

כל מה שאמרתי הוא שאם הילד מבקש אבל אימו לא עומדת בהגמשת המסגרת בסופו של דבר הילד לא ירוויח מזה כי בסוף היום הוא עשוי לחזור הביתה אל אמא לא שלמה עם עצמה, או פוחדת לאבד אותו לטובת אביו ואין לדעת איך זה ישפיע על יחסיהם, זה הכל. כוונתי במסר היתה פשוט להאיר את הפאן הקשור לקושי של אחד ההורים להגמיש מסגרות, כלומר, אני מדברת על המבוגרים שקשה להם "לשחרר" את הילד מהאחד לשני מכל מיני סיבות ולא הקושי של הילד להתגמש. בשום מקום לא קבעתי מה קורה אצלכם - רק נתתי עוד נקודת מבט... שכנראה פוספסה כי יוצא שאת שמעת ביקורת... מה שממש לא עלה על דעתי.
 

nutmeg

New member
ממש לא

כי אפילו לא הייתי ערה למצב הזה עד עכשיו. אני הבנתי ככה: הורים גרושים, הילד מתגורר עם אמא שלהערכתך סוחבת unfinished business עם האבא - שהוא בן זוגך. שאלתך היתה לגבי יום המשפחה - או אירוע כלשהו בו להערכתך הילד סובל מכיוון שהוריו פרודים ויש "מסגרת" המחייבת אותם לחלק את זמנם עימו (כשהוא, הילד, אולי היה רוצה אחרת). ההערה שלי באה לצדד במסגרת כאשר אחד ההורים יותר חלש - חולשה שמתבטאת בחוסר יכולת לספוג העדפה של הילד להורה השני, או חולשה שמתבטאת בחוסר יכולת לבלות עם הילד. בשני המקרים המסגרת היא היא שעוזרת לשמור על איזו רוטינה, למרות שאולי לעתים היא נראית לא נכונה או לא מספיק טובה. כששני ההורים שלמים עם הפרידה ומתנהגים אחד אל השני כבוגרים - רק אז אפשר להגמיש את המסגרת וללכת על פי ההעדפות של הילד מכיון שכל אחד מההורים מספיק בטוח בעצמו על מנת לפרגן להורה השני זמן איכות עם הילד, בלי לחשוב שזה גורע מיחסיו הוא עם הילד. זה הכל.
 
אם כך

אני חווה לך התנצלות. תודה על התגובות ותשומת ה
 

גרא.

New member
הפרי האסור 2003,לא רצוי לשנות את

סדר הביקורים,וודאי לא להפוך את הסדר,או כלשונך להגמיש את המסגרת..לילדי גירושין, הטוב ביותר הוא לוח זמנים קבוע.יום,או שעות בשבוע, וודאי אם קיים כל שבת שנייה להיות אצל מי שנקבע..כל שינוי בקביעות, עלול ליצור אצל הילד מערך צפיות קבוע,ללא תוחלת..אולי אבא,אולי אמא תגיע היום..אולי מחר,,וזה עלול לגרום לו להיות חסר מנוחה,וכל הזמן להמתין,עפ"ר לשוא..ידוע ממחקרים כי אינטרוולים (רווחים) במתן חיזוקים, כאלה שאינם קבועים, יוצרים מערך צפיות קבוע..מילא לבע"ח, אבל לילד בן חמש, זה מצב קשה ובלתי נסבל. לגבי יום המשפחה,דווקא העדרותו עלולה לגרום לו סבל. יש לו משפחה..נכון, אולי שתי משפחות..אבל הוא אינו היחיד בגן. היום כמעט בכל גן יש כמה ילדים ממשפחות חד הוריות.לעיתים ילדי משפחה שהוריהם גרושים..לעיתים חד הורית מבחירה..הם משתתפים טבעיים בכל הפעילויות בגן המתייחסות לנושא המשפחה.. אי אפשר לנתקם מזה..אלא הם לומדים תוך כדי, להתמודד עם מצבם המעט שונה.. לגבי שהות ההורים יחד, בימי ההולדת, וודאי שטוב ששני ההורים נמצאים..אבל לטייל עם הילד,סתם כך שניהם יחדיו עימו.זו טעות..מסתבר שילדי גירושין רובם ככולם תמיד מצפים שהוריהם יחזרו לחיות יחד..יש כאלה שעושים כל מיני מניפולציות,כדי שזה יקרה..אפילו קובעים להורים בליינד דייט,זה עם זה ללא ידיעתם..הורים גרושים החיים בנפרד כשלכל אחד מהם בית משלו, מקלים על הילד להבין, ואולי גם להשלים עם עובדת הגירושין..אבל אם למרות זאת, האב בא לעיתים לבית האם..לעיתים גם נשאר ללון שם..כשהילד יודע..ובאותו הקשר, שני ההורים מטיילים יחד עם הילד..זה מצב המבלבל את הילד במיוחד..ומקשה עליו להתמודד ..בעיקר בגלל חוסר הוודאות שהוא חש..ולכן..הורים גרושים, חייבים להתנהג כמו הורים גרושים..להראות לילד שהם אוהבים אותו, לתת לו הכל כל אחד בתורו..לבקר יחד בימי הולדת..ותו לא.
 
מה עם ימי פעילות בגן

כגון יום המשפחה? האם כדאי ששני ההורים יהיו נוכחים או רק אחד? ולגבי ימי פעילות אחרים? שאינם קשורים ביום המשפחה. ועוד דבר אחד קטנטן. האב מומחה למחשבים לעיתים המחשב בביתה של גרושתו מתקלקל ואז היא מבקשת ממנו לבוא כמובן שהילד נוכח מה עליו לעשות אז? לסרב או ללכת כאשר הילד נשאר בטיפול של אחד מהסבים? אני מתנצלת על כמות השאלות אך הן דיי חיוניות לנו מכיוון שאין אנו רוצים לפגוע בילד. תודה על תשובותיך.
 

גרא.

New member
בכל פעילות בעלת גוון של סדנא,בנוסף

ליום המשפחה, אין שום מניעה ששני ההורים יהיו נוכחים..בתנאי שהם לא ינצלו את המפגש, להחלפת מהלומות..לגבי המחשב,בדרך כלל הוא עינו מתקלקל כל כך מהר..יש בטוח, ויש לא מעט מעבדות..הצורה שאת מציגה את זה,מאפשרת להרהר, כאילו,הוא מתקלקל בכוונה, עלמנת שהאבא יבוא לתקן..תחשבי על זה..
 
חשבתי גם חשבתי

נראה כי, במקום להחליף מהלומות הגרושה מעדיפה להחליף דברים אחרים, נעימים יותר אם אתה מבין למה אני מתכוונת. לצערי, נגד זה אין בכוחי לעשות דבר. היא גם מפעילה מניפולציות כגון: כאשר היא מתרגזת היא מאיימת על האב כי לא יוכל לראות את בנו היא יודעת ללחוץ על הכפתורים שלו ושוב, לצערי אין בכוחי לעשות דבר בכדי שבן זוגי לא יאבד את עשתונותיו. כואב לראות אותו נכנס למצבים האלה בעקבות ה"קריזות" שלה.
 

ל ו ל י ת

New member
משהו בנושא אחר

אני כותבת כעת לאחר ששלחתי את תגובתי שלמטה...קראתי את שאר השרשור. שמתי לב שאת מתארת את בן זוגך כמי שנגרר לכל מיני דברים ואת אשתו לשעבר כמי שמפעילה מניפולציות ואני אישית (וכדי לחסוך לך שאלה, אציין שאני גם מהמקצוע) חושבת שזה אולי קצת לצבוע את הדברים בגוון יחיד כלומר מאמינה מצידי שכשקורה משהו בדימניקה בין שני אנשים אז הם שניהם אחראיים לזה ושלינהם יש חלק בזה. תחשבי על זה בכל הקשור לבן זוגך שאולי יש לו חלק בלהיות ה"מופעל" והאם יש אפשרות שהוא גם עושה לך להיות קצת פעילה ולהיות זו שכועסת על אשתו לשעבר, אני מאמינה שגם לו יש חלק בזה שהוא נגרר לביקורים וכו´. כאילו יש אישה מניפולטיבית ויש אשה חדשה שכועסת על המניפולטיבית ואיפה הבן זוג שלך בכל הסיפור? מקווה שתקחי את דבריי כנקודה למחשבה, זו אינה ביקורת אלא עוד זווית.
 

ל ו ל י ת

New member
הי

מדברייך נשמע שהאם (או מי שיזם את השאלה הזו) מאד מאד טרוד לגבי מה הנושא של הגירושין של ההורים עושה לילד. לי נראה שההורה שבשמו את כותבת צריך לעשות איזו עבודה של השלמה עם עצמו לגבי המצב. אני מניחה שהילד הוא לא היחיד בגן שיש לו הורים גרושים, הרי יש המון הורים שמגדלים לבד את הילד שלהם. הייתי מציעה לפעול בכמה מישורים להורה שפנה לכאן: להכיר או לדבר עם עוד הורים גרושים ולהבין שזה לא סוף העולם, זאת כי נראה שאם ההורה לא יעשה מזה דרמה (משפחה לא מחייבת דווקא שני הורים בבית) גם הילד יעבור את שבוע המשפחה באופן תקין. לדבר (ההורה) עם הילד על איך אתה מרגיש וכאלה. לבקש מהגננת לחבר אותו עם עוד הורים גרושים בגן, שהילד יכיר חברים שגם הם גרים בבית שבו הורה אחד מגדל (אך לא רק חברים כאלה, ולא לבסס חברויות על מספר ההורים שיש בבית). להשתתף אולי בקבוצת תמיכה של הורים גרושים, כאילו גם כדי לראות שיש עוד כאלה, גם כדי ללבן יחד בעיות או תהיות של גרושים וגם כדי להרגע ולהבין שלהיות גרוש זה לא רק שלא סוף העולם לילד, אלא יכול להוות (כן כן) אף מנוף לצמיחת ההורים ואם שניהם ירגישו טוב עם המצב, הם יוכלו גם להעניק כל אחד לחוד ואף יחדיו המון אהבה וכוחות לילד. מכירה זוג שכזה שהתגרשו ועדיין היו שותפים מלאים כל אחד בדרכו בחיי הילדים ואף היו מופיעים יחד לימי הורים ואירועים חשובים. אני מאמינה שאם ההורים ירגישו שהם לא בקצה העולם ב-להיות גרושים והילד ירגיש שיש לו הורה שחש בטחון במצבו ולא הולך להתמוטט, אז גם לילד יהיה טוב. ילדים, בעיקר בגילאים הצעירים, מאד עסוקים בכל הקשור לבטחון ולסיפוק הצרכים הבסיסיים שלהם ואם ההורה ישדר שעניינים בסיידר למרות הגירושין ושהוא לא עומד להתפרק יעשה ההורה דבר טוב לילדו. מצד שני אין כוונתילהסתיר רגשות או להכחיש רגשות מצד ההורה, אלא שההורה באמת יעשה עבודה עם עצמו להרגע מהמצב ולהשלים איתו, הן עבורו והן עבור ילדו. אני מאמינה שהורה מבוהל שמשדר לילד ש'אוי ואבוי, יום המשפחה ואבא לא גר בבית', הילד רק יבהל מזה. מקווה שעזרתי ו/או נתתי כיוונים.
 
אשלח לך מסר

יקרתי מכיוון שאת טועה. הצגתי כאן חלק מאוד קטן מן התמונה ואני רואה שזה התרחב אל ההורים. אם יורשה לי לאמר ההורים בסדר כלפי הילד. ואת השאר אסביר בצורה יותר מפורטת במסר.
 
למעלה