יום המשפחה-נקודת האור שלי...
חיכיתי לכתוב את ההודעה הזאת הרבה הרבה זמן
המסע שלי התחיל כשהתקרבתי לגיל 40, זוגיות שתוביל למשפחה לא נראתה באופק והתחלתי את הבדיקות להבאת ילד בהורות יחידנית
את ההזרעה הראשונה עברתי בחודש שבו חגגתי 40
3 הזרעות עם הורמונים, אחת מהן הזרעה כפולה, אין הריון ועולים כיתה ל-IVF
מתחילה טיפול ראשון, שני, שלישי - נקלט הריון ראשון, בטא שמתחילה ממס׳ צנוע וקופצת יפה, שבוע 6 דופק חלש, שבוע 7 אין דופק... הפלה עם ציטוטק
ממשיכים בדרך, כבר עולה נושא תרומת ביצית, מתעקשת להמשיך עם הביציות שלי, על אף התגובה הצנועה, תמיד יש עוברים להחזיר בדרגה טובה, לאחר עוד כמה שליליים, טיפול מס 8 מניב שוב הריון, בטא מתחילה גבוה ומכפילה יפה, שבוע 5 רואים שק, שבוע 6 שק ריק, מחכים עוד שבוע אבל לא רואים עדין חלבון עוברי ודופק, ושוב הפלה עם ציטוטק
אחרי זה עוד טיפול נוסף שלא מניב הריון, עוברת ביח לתל השומר
טיפול 10, פרוטוקול עם הרבה הורמונים, מניב שני זקיקים, ביצית אחת, עובר אחד אבל שוב שלילי
טיפול 11 מנסה סבב טבעי, זקיק אחד לא נוצרת הפריה, אין מה להחזיר, חוזרת שבורה הביתה והספקות מתחילות להתחזק.
פניתי למזכירות היחידה בתל השומר וביקשתי פגישה אצל מנהל המחלקה פרופ אורביטו (לא ציינתי קודם אבל מטופלת במסלול הציבורי) , מגיע התור המיוחל, אורביטו שוב מעלה את נושא תרומת הביצית, התעקשתי להמשיך לנסות עם הביציות שלי (כשנשאלתי עד מתי אמרתי עד שקופח תעצור אותי).
אורביטו שלא השתכנע כ״כ, זורם איתי אבל מבקש שאחשוב על נושא תרומת ביצית ברצינות, גיל 43 מתקרב והסיכויים שלי הופכים לאפסיים
הוא נותן לי את מה שהוא קורא הסופר טאנקר של הטיפולים:
10 ימים לפני המחזור למרוח טסטומקס יום כן יום לא, יום 5 לפני המחזור להזריק אלנובה.
המחזור מגיע בחמישי אחה״צ, יום שישי בבוקר הולכת להיבדק וכבר יש זקיקים די גדולים, אורבייטו אומר להתחיל להזריק מונופור 300 בבוקר ו 300 בערב, לאחר מעקב די צפוף ו 5 ימי הזרקות, כבר יש 4 זקיקים די גדולים ונאמר לי להזריק אוביטרל ביום רביעי בערב השאיבה ביום שישי בבוקר (שבוע לאחר קבלת הוסת).
שואבים 6 ביציות, כל ה 6 מופרות, ביום השלישי מחזירים 3 עוברים, אחד מהם נקלט ותודה לאל היום מלאו לגורה שלי שבועיים ...
מקווה לעודד אתכן, הלביאות הנאבקות להגשים את החלום להיות אמא, שכנגד כל הסיכויים, לפעמים יש הצלחות
מקווה שהצלחתי לנטוע תקווה ומאחלת לכל אחת ואחת מכן לחבק את האוצר שלה, שיגיע בדרך כזאת או אחרת, עוד ב 2018 וביום המשפחה הבא, כולכן תהיו בידיים מלאות ומאושרות
חיכיתי לכתוב את ההודעה הזאת הרבה הרבה זמן
המסע שלי התחיל כשהתקרבתי לגיל 40, זוגיות שתוביל למשפחה לא נראתה באופק והתחלתי את הבדיקות להבאת ילד בהורות יחידנית
את ההזרעה הראשונה עברתי בחודש שבו חגגתי 40
3 הזרעות עם הורמונים, אחת מהן הזרעה כפולה, אין הריון ועולים כיתה ל-IVF
מתחילה טיפול ראשון, שני, שלישי - נקלט הריון ראשון, בטא שמתחילה ממס׳ צנוע וקופצת יפה, שבוע 6 דופק חלש, שבוע 7 אין דופק... הפלה עם ציטוטק
ממשיכים בדרך, כבר עולה נושא תרומת ביצית, מתעקשת להמשיך עם הביציות שלי, על אף התגובה הצנועה, תמיד יש עוברים להחזיר בדרגה טובה, לאחר עוד כמה שליליים, טיפול מס 8 מניב שוב הריון, בטא מתחילה גבוה ומכפילה יפה, שבוע 5 רואים שק, שבוע 6 שק ריק, מחכים עוד שבוע אבל לא רואים עדין חלבון עוברי ודופק, ושוב הפלה עם ציטוטק
אחרי זה עוד טיפול נוסף שלא מניב הריון, עוברת ביח לתל השומר
טיפול 10, פרוטוקול עם הרבה הורמונים, מניב שני זקיקים, ביצית אחת, עובר אחד אבל שוב שלילי
טיפול 11 מנסה סבב טבעי, זקיק אחד לא נוצרת הפריה, אין מה להחזיר, חוזרת שבורה הביתה והספקות מתחילות להתחזק.
פניתי למזכירות היחידה בתל השומר וביקשתי פגישה אצל מנהל המחלקה פרופ אורביטו (לא ציינתי קודם אבל מטופלת במסלול הציבורי) , מגיע התור המיוחל, אורביטו שוב מעלה את נושא תרומת הביצית, התעקשתי להמשיך לנסות עם הביציות שלי (כשנשאלתי עד מתי אמרתי עד שקופח תעצור אותי).
אורביטו שלא השתכנע כ״כ, זורם איתי אבל מבקש שאחשוב על נושא תרומת ביצית ברצינות, גיל 43 מתקרב והסיכויים שלי הופכים לאפסיים
הוא נותן לי את מה שהוא קורא הסופר טאנקר של הטיפולים:
10 ימים לפני המחזור למרוח טסטומקס יום כן יום לא, יום 5 לפני המחזור להזריק אלנובה.
המחזור מגיע בחמישי אחה״צ, יום שישי בבוקר הולכת להיבדק וכבר יש זקיקים די גדולים, אורבייטו אומר להתחיל להזריק מונופור 300 בבוקר ו 300 בערב, לאחר מעקב די צפוף ו 5 ימי הזרקות, כבר יש 4 זקיקים די גדולים ונאמר לי להזריק אוביטרל ביום רביעי בערב השאיבה ביום שישי בבוקר (שבוע לאחר קבלת הוסת).
שואבים 6 ביציות, כל ה 6 מופרות, ביום השלישי מחזירים 3 עוברים, אחד מהם נקלט ותודה לאל היום מלאו לגורה שלי שבועיים ...
מקווה לעודד אתכן, הלביאות הנאבקות להגשים את החלום להיות אמא, שכנגד כל הסיכויים, לפעמים יש הצלחות
מקווה שהצלחתי לנטוע תקווה ומאחלת לכל אחת ואחת מכן לחבק את האוצר שלה, שיגיע בדרך כזאת או אחרת, עוד ב 2018 וביום המשפחה הבא, כולכן תהיו בידיים מלאות ומאושרות