יום הזיכרון

s h o o s h a

New member
יום הזיכרון

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה המדינה שלנו, ישראל, בת 57 שנים. כה צעירה ובאמתחתה ניסיון עתיר שנים של מלחמות ומאבקים לקיומה. אדמתה רוויה בדם יקירנו אשר חרפו נפשם ונתנו את חייהם למענה. המדינה שלנו, הבית שלנו, מדינת ישראל. בשעות הקרובות נתייחד עם זכר הנופלים, איש איש בדרכו. מי ייתן ומשפחת השכול לא תצרף אל שורותיה משפחות נוספות, ואנו, משפחת מדינת ישראל נעטוף בחום, אהבה, הערכה והוקרה את אלו אשר אינם עוד בינינו ובני משפחותיהם ואת כל אלו אשר נותנים ידם ונפשם בהגנת המולדת ואת כל בני העם. ויידעו כל משנאינו, הרוצים לכלותינו, כי לעולם לא יוכלו לנו!
 

אוהד11

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif לזכר כל החיילים והאזרחים

שנפלו מאז קום המדינה
 

s h o o s h a

New member
שרים לזכרם

הרעות מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך. כבר שנה לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו כבר שנה ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו. אך נזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח. הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת. הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר. ונזכור את כולם...
הן אפשר מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בַּשַּׁלֶּכֶת נוֹשֵׁב כְּבָר הַסְּתָו, הָאָבָק בַּדְּרָכִים אַט שָׁקַע, וְהַיּוֹם רַק אֵלַיִךְ נִשְׂרָף וְחוֹלַם עַל פְּגִישָׁה רְחוֹקָה. הֵן אֶפְשָׁר כִּי עוֹד עֶרֶב יָבוֹא, וְהַשַּׁעַר יַחֲרֹק לוֹ דּוּמָם, וְעֵינַיִךְ יִהְיוּ כֹּה טוֹבוֹת, כְּמוֹ אֵין מִלְחָמָה בָּעוֹלָם. הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר, שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר. הֵן אֶפְשָׁר וּבַגִּ'יפּ שֶׁעָבַר, שָׁאֲגוּ בַּחוּרִים כִּי נִגְמַר. הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר. הֵן אֶפְשָׁר כִּי חַדְרֵךְ הֶעָצוּב מְחַכֶּה בְּחִוְרוֹן קִירוֹתָיו, וְקוֹרֵא הוּא לִשְׁנֵינוּ לָשׁוּב מִקְּרָבוֹת מִדְּרָכִים וּמִסְּתָיו. הֵן אֶפְשָׁר כִּי פִּתְאוֹם נִפָּגֵשׁ בְּמִשְׁלָט אוֹ בְּדֶרֶךְ עָפָר הֵן אֶפְשָׁר בֵּין עָשָׁן וּבֵין אֵשׁ גַּם לַחֲלֹם שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגְמַר. הֵן אֶפְשָׁר...
הצנחנים בוכים ביצוע: עממי מילים: חיים חפר לחן: נאוה גפן
הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נופלות הכותל הזה חש ידי נשים מקוננות ופתקאות הנתחבות בין אבניו הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו הכותל הזה ראה קיסרים קמים ונמחים אך הכותל לא ראה עדיין צנחנים בוכים. הכותל הזה ראה אותם עייפים וסחוטים הכותל הזה ראה אותם פצועים ושרוטים רצים אליו בהלמות לב, בשאגות ובשתיקה ומזנקים כמטורפים בסמטאות העיר העתיקה והם שטופי אבק וצרובי שפתיים והם לוחשים: "אם אשכחך אם אשכחך ירושלים" והם קלים כנשר ועזים כלביא והטנקים שלהם - מרכבות האש של אליהו הנביא והם עוברים כרעם, והם עוברים בזעם והם זוכרים את כל השנים הנוראות שבהן לא היה לנו אפילו כותל כדי לשפוך לפניו דמעות והנה הם כאן עומדים לפניו ונושמים עמוק והנה הם כאן מביטים עליו בכאב המתוק והדמעות יורדות והם מביטים זה בזה נבוכים איך זה קורה, איך זה קורה שצנחנים בוכים. איך זה קורה שהם נוגעים נרגשים בקיר איך זה קורה שמן הבכי הם עוברים לשיר אולי מפני שבני י"ט שנולדו עם קום המדינה נושאים על גבם אלפיים שנה
הכותל מילים: יוסי גמזו לחן: דובי זלצר
הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת הַכֹּתֶל - עוֹפֶרֶת וָדָם. יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם לֵב שֶׁל אֶבֶן, יֵשׁ אֲבָנִים עִם לֵב אָדָם. עָמְדָה נַעֲרָה מוּל הַכֹּתֶל שְׂפָתַיִם קֵרְבָה וְסַנְטֵר אָמְרָה לִי: "תְּקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר חֲזָקוֹת הֵן, אָבַל הַשְּׁתִיקָה עוֹד יוֹתֵר..." אָמְרָה לִי: "צִיּוֹן הַר הַבַּיִת" שָׁתְקָה לִי: "הַגְּמוּל וְהַזְכוּת", וּמַה שֶּׁזָּהַר עַל מִצְחָהּ בֵּין עַרְבַּיִם הָיָה אַרְגָּמָן שֶׁל מַלְכוּת. הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת... עָמַד הַצַּנְחָן מוּל הַכֹּתֶל, מִכָּל מַחְלַקְתּוֹ רַק אֶחָד אָמַר לִי: "לְמָוֶת אֵין דְּמוּת אַךְ יֵשׁ קֹטֶר - תִּשְׁעָה מִילִימֶטֶר בִּלְבַד..." אָמַר לִי: "אֵינֶנִּי דוֹמֵעַ", וְשָׁב לְהַשְׁפִּיל מַבָּטִים, "אַךְ סַבָּא שֶׁלִּי, אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ, קָבוּר כָּאן, בְּהַר הַזֵּיתִים". הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת... עָמְדָה בִּשְׁחֹרִים מוּל הַכֹּתֶל אִמּוֹ שֶׁל אֶחָד מִן הַחִי"ר. אָמְרָה לִי: "עֵינֵי נַעֲרִי הַדּוֹלְקוֹת הֵן וְלֹא הַנֵּרוֹת שֶׁבַּקִּיר". אָמְרָה לִי: "אֵינֶנִּי רוֹשֶׁמֶת שׁוּם פֶּתֶק לִטְמֹן בֵּין סְדָקָיו. כִּי מַה שֶּׁנָּתַתִּי לַכֹּתֶל רַק אֶמֶש, גָּדוֹל מִמִּלִּים וּמִכְּתָּב". הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת... עָמַד מוּל הַכֹּתֶל עִמָּנוּ הָרַב הַיָּשִׁישׁ בַּתְּפִלָּה. אָמַר לִי: "אַשְׁרֵי שֶׁזָּכִינוּ כֻּלָּנוּ" וְשָׁב, וְנִזְכַּר, לֹא כֻּלָּם. עָמַד בְּדִמְעָהּ מְנַצְנֶצֶת יָחִיד בֵּין עֲשָׂרוֹת טוּרָאִים. אָמַר לִי: "מִתַּחַת לֶחָקִי, בְּעֶצֶם, כֻּלְּכֶם כֹּהֲנִים וְלוֹוִים" הַכֹּת
 

s h o o s h a

New member
שרים לזכרם ולכבודם

גבעת התחמושת ביצוע: להקת פיקוד המרכז מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום היה אז באותו היום השני למלחמה בירושלים. האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת. לחמנו שם מזה שלוש שעות. התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות. זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה. בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד. עלינו משם בכח של שתי פלוגות. לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב. באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו. בשתיים, שתיים ושלושים נכנסו דרך הטרשים לשדה האש והמוקשים של גבעת התחמושת. מול בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים מאה וכמה בחורים על גבעת התחמושת. עמוד השחר עוד לא קם חצי פלוגה שכבה בדם אך אנו כבר היינו שם בגבעת התחמושת. בין הגדרות והמוקשים השארנו רק את החובשים ורצנו אבודי חושים אל גבעת התחמושת. באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה. ירדנו אל התעלות אל הכוכים והמסילות ואל המוות במחילות של גבעת התחמושת. ואיש אי אנה לא שאל מי שהלך ראשון נפל צריך היה הרבה מזל על גבעת התחמושת. מי שנפל נסחב אחור שלא יפריע לעבור עד שנפל הבא בתור על גבעת התחמושת. אולי היינו אריות אך מי שעוד רצה לחיות אסור היה לו להיות על גבעת התחמושת. החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה. הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון. החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ. הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח הבונקר שלהם. להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ. הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי. היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים. אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום. בשבע, שבע ועשרים אל בית הספר לשוטרים אספו את כל הנשארים מגבעת התחמושת. עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה חזרנו על העיר שבעה מגבעת התחמושת. חזרנו אל העיר שבעה עשן עלה מן הגבעה השמש במזרח גבהה על גבעת התחמושת. על בונקרים מבוצרים ועל אחינו הגברים שנשארו שם בני עשרים על גבעת התחמושת.
 
למעלה