שרים לזכרם
הרעות מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב
על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך. כבר שנה לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו כבר שנה ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו. אך נזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח. הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת. הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר. ונזכור את כולם...
הן אפשר מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
בַּשַּׁלֶּכֶת נוֹשֵׁב כְּבָר הַסְּתָו, הָאָבָק בַּדְּרָכִים אַט שָׁקַע, וְהַיּוֹם רַק אֵלַיִךְ נִשְׂרָף וְחוֹלַם עַל פְּגִישָׁה רְחוֹקָה. הֵן אֶפְשָׁר כִּי עוֹד עֶרֶב יָבוֹא, וְהַשַּׁעַר יַחֲרֹק לוֹ דּוּמָם, וְעֵינַיִךְ יִהְיוּ כֹּה טוֹבוֹת, כְּמוֹ אֵין מִלְחָמָה בָּעוֹלָם. הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר, שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר. הֵן אֶפְשָׁר וּבַגִּ'יפּ שֶׁעָבַר, שָׁאֲגוּ בַּחוּרִים כִּי נִגְמַר. הֵן אֶפְשָׁר, הֵן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה פָּשׁוּט כְּבָר מָחָר. הֵן אֶפְשָׁר כִּי חַדְרֵךְ הֶעָצוּב מְחַכֶּה בְּחִוְרוֹן קִירוֹתָיו, וְקוֹרֵא הוּא לִשְׁנֵינוּ לָשׁוּב מִקְּרָבוֹת מִדְּרָכִים וּמִסְּתָיו. הֵן אֶפְשָׁר כִּי פִּתְאוֹם נִפָּגֵשׁ בְּמִשְׁלָט אוֹ בְּדֶרֶךְ עָפָר הֵן אֶפְשָׁר בֵּין עָשָׁן וּבֵין אֵשׁ גַּם לַחֲלֹם שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגְמַר. הֵן אֶפְשָׁר...
הצנחנים בוכים ביצוע: עממי מילים: חיים חפר לחן: נאוה גפן
הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נופלות הכותל הזה חש ידי נשים מקוננות ופתקאות הנתחבות בין אבניו הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו הכותל הזה ראה קיסרים קמים ונמחים אך הכותל לא ראה עדיין צנחנים בוכים. הכותל הזה ראה אותם עייפים וסחוטים הכותל הזה ראה אותם פצועים ושרוטים רצים אליו בהלמות לב, בשאגות ובשתיקה ומזנקים כמטורפים בסמטאות העיר העתיקה והם שטופי אבק וצרובי שפתיים והם לוחשים: "אם אשכחך אם אשכחך ירושלים" והם קלים כנשר ועזים כלביא והטנקים שלהם - מרכבות האש של אליהו הנביא והם עוברים כרעם, והם עוברים בזעם והם זוכרים את כל השנים הנוראות שבהן לא היה לנו אפילו כותל כדי לשפוך לפניו דמעות והנה הם כאן עומדים לפניו ונושמים עמוק והנה הם כאן מביטים עליו בכאב המתוק והדמעות יורדות והם מביטים זה בזה נבוכים איך זה קורה, איך זה קורה שצנחנים בוכים. איך זה קורה שהם נוגעים נרגשים בקיר איך זה קורה שמן הבכי הם עוברים לשיר אולי מפני שבני י"ט שנולדו עם קום המדינה נושאים על גבם אלפיים שנה
הכותל מילים: יוסי גמזו לחן: דובי זלצר
הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת הַכֹּתֶל - עוֹפֶרֶת וָדָם. יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם לֵב שֶׁל אֶבֶן, יֵשׁ אֲבָנִים עִם לֵב אָדָם. עָמְדָה נַעֲרָה מוּל הַכֹּתֶל שְׂפָתַיִם קֵרְבָה וְסַנְטֵר אָמְרָה לִי: "תְּקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר חֲזָקוֹת הֵן, אָבַל הַשְּׁתִיקָה עוֹד יוֹתֵר..." אָמְרָה לִי: "צִיּוֹן הַר הַבַּיִת" שָׁתְקָה לִי: "הַגְּמוּל וְהַזְכוּת", וּמַה שֶּׁזָּהַר עַל מִצְחָהּ בֵּין עַרְבַּיִם הָיָה אַרְגָּמָן שֶׁל מַלְכוּת. הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת... עָמַד הַצַּנְחָן מוּל הַכֹּתֶל, מִכָּל מַחְלַקְתּוֹ רַק אֶחָד אָמַר לִי: "לְמָוֶת אֵין דְּמוּת אַךְ יֵשׁ קֹטֶר - תִּשְׁעָה מִילִימֶטֶר בִּלְבַד..." אָמַר לִי: "אֵינֶנִּי דוֹמֵעַ", וְשָׁב לְהַשְׁפִּיל מַבָּטִים, "אַךְ סַבָּא שֶׁלִּי, אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ, קָבוּר כָּאן, בְּהַר הַזֵּיתִים". הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת... עָמְדָה בִּשְׁחֹרִים מוּל הַכֹּתֶל אִמּוֹ שֶׁל אֶחָד מִן הַחִי"ר. אָמְרָה לִי: "עֵינֵי נַעֲרִי הַדּוֹלְקוֹת הֵן וְלֹא הַנֵּרוֹת שֶׁבַּקִּיר". אָמְרָה לִי: "אֵינֶנִּי רוֹשֶׁמֶת שׁוּם פֶּתֶק לִטְמֹן בֵּין סְדָקָיו. כִּי מַה שֶּׁנָּתַתִּי לַכֹּתֶל רַק אֶמֶש, גָּדוֹל מִמִּלִּים וּמִכְּתָּב". הַכֹּתֶל - אֵזוֹב וַעֲצֶּבֶת... עָמַד מוּל הַכֹּתֶל עִמָּנוּ הָרַב הַיָּשִׁישׁ בַּתְּפִלָּה. אָמַר לִי: "אַשְׁרֵי שֶׁזָּכִינוּ כֻּלָּנוּ" וְשָׁב, וְנִזְכַּר, לֹא כֻּלָּם. עָמַד בְּדִמְעָהּ מְנַצְנֶצֶת יָחִיד בֵּין עֲשָׂרוֹת טוּרָאִים. אָמַר לִי: "מִתַּחַת לֶחָקִי, בְּעֶצֶם, כֻּלְּכֶם כֹּהֲנִים וְלוֹוִים" הַכֹּת
