יום הזיכרון

NeedSomeFreedom

New member
יום הזיכרון

שלום
אני סטודנטית וכרגע מתנסה בהכשרה מעשית
הגננת ביקשה ממני להעביר מפגש ביום שני בנושא יום הזיכרון.
הילדים אוהבים להאזין לסיפורים
אני מנסה לחשוב על רעיונות למפגש. למשל הקדמה קצרה (אני באמת לא יודעת מה אומרים לילדים בני 5-6 בנושא, שחלקם ערבים) סיפור ויצירה בנושא.
אם למישהי יש רעיון לסיפור ו/או יצירה אני אשמח מאוד!!
המייל שלי הוא [email protected] תודה רבה מראש
 
וואו חתיכת נושא הפילה עלייך...

מוות זה נושא מאוד בעייתי לעסוק בו בגילאי הגן.
לא מכירה סיפורים בנושא אבל אולי תנסי לעסוק בתחום כלשהו שקשור לזה אולי דרך הנושא של צבא וחיילים- אפשר לתת להם לצעוד כמו חיילים-יש לי שיר מקסים לזה, אם את רוצה.
אפשר להביא להם תמונות שונות של חיילים בכל מיני מצבים.
אם זה מעניין אותך ותרצי עוד רעיונות-אשמח לעזור.

לגבי הנושא של יום הזכרון-לא עבדתי עם גילאים כאלו אז לא יודעת.
תנסי לחפש מאמרים בנושא דרך גוגל ופורום הגננות הגדול. לא יודעת אם היה גם פה שרשור אבל שווה לבדוק.
 
הייתי פונה למדריכה שלי

או למרכז הפדגוגי במכללה בו את לומדת.
כשהייתי סטו' נתנו לנו רשימה של ספרים שמתאימים ליום השואה ויום הזיכרון לגיל הרך.
יש גם חומרים כתובים שמסבירים איך לגשת לנושא בדרך עקיפה ולא ישירה.
אני מצטערת שאין לי חומרים תכלס לעזרה, ומקווה שאולי יהיו פה גננות שיוכלו לעזור...
תנסי גם בקבוצה בפייסבוק שנקראת- גננות בקלות
בהצלחה
 
נסי את סיפור מהחיים של א. פרנקל

זה ספר שנוח לעבוד איתו ויש בו את המסר הנכון של מחזוריות החיים והמוות.
הספר ממוקד וקצר, אפשר להחליט מה לעשות איתו בהתאם לקבוצת הגיל והבנת הקבוצה.
בהצלחה
 
אפשר להיעזר בנר נשמה

מביאים בפני הילדים כמה סוגים של נרות מוכרים להם: חנוכה, שבת, יום הולדת, הבדלה, קישוט.
משוחחים על הדומה והשונה בכל הנרות. כולם נרות שמחים,לעומת נר הנשמה /זיכרון שהוא נר עצוב
ומדליקים אותו כשמישהו מת. ותתפלאי שיש ילדים שמכירים את נר הנשמה מסבא או קרוב משפחה אחר שנפטר....
מפה אפשר לפתח שיחה על החיילים הגיבורים שמגנים על ארץ ישראל ונלחמים למענה,ובזכותם יש לנו מדינה!
אבל לצערינו לפעמים בעת קרב- נפצעים וגם נהרגים. ולזכר אותם חיילים שנהרגו במלחמות ישראל על הגנת המולדת- מדליקים ביום הזיכרון, נר נשמה! ואם יש אוכלוסיה ערבית- לא הייתי מציינת מי הם האויבים של ישראל.
ואפשר ביצירה לצייר חיילים, להכין בהדבקה מגרוטאות :טנק, מטוס, מצנח.
ואם יש לך מדים של חייל, אפשר לדבר גם על הבגדים, הכובע, הכומתה,הנעליים,ואפילו כלי נשק של חיילים.
 
ממש לא הייתי מדברת על נר נשמה...

על חיילים שנהרגו ועל אחרים שמתו.
זאת לא שיחה מתאימה לילדים בגיל הזה,
לא שיחה מתאימה לפורום הזה (קבוצת ילדי הגן),
ולא שיחה מתאימה להערך על ידי סטודנטית.
 
ממש לא מסכימה איתך!

מוות של חיילים זה לצערינו הרב-חלק מהמציאות הקיומית של מדינת ישראל!
ילדים יודעים מה זה "צבע אדום", אזעקה, צפירה וכו'!
ואם הם עומדים דום באותו יום בעת הצפירה- מחובתינו להסביר להם למה יש צפירה!
התעלמות מהנושא-לא פותרת דבר. תמיד יש ילדים סקרנים ששואלים שאלות והם צריכים לקבל תשובות.
ילדים בגילאי 5-6 בהחלט מודעים לנושא המוות, כי זה קרה גם במשפחה שלהם,ואפילו לבעלי-חיים שלהם...
מעניין אותי מה את כגננת מסבירה לילדים ביום זה: למה עומדים דום? למה מושמעת צפירה?
 
לא שאני חושבת שמשרד החינוך...

הוא אורים ותומים לגבי גישה והתיחסות לילדים....
ממש לא. אבל במקרה בקישורים שהבאת לא מצאתי
כל איזכור לשיחות עם הילדים בנושאי מוות ושכול.
ילדים שואלים על מוות ומקבלים תשובות מהוריהם בבית,
ומצוות הגן אם השאלות עולות בגן.
מכאן ולהעלות נושא של מוות ושכול לשיחה בגילאים האלה
בגן, על אחת כמה וכמה בידי סטודנטית שאינה מנוסה הדרך
רחוקה.
הוצעו כאן אפשרויות שונות לעבודה בהקשר של יום הזכרון,
מבלי להעלות את נושא המוות ישירות.
עומדים דום כדי לכבד את החיילים שנלחמו לעצמאותנו. חלקם
אף נפגעו. הצפירה מושמעת כתזכורת לכך. וזהו.
באיזורים בהם יש אזעקות מטפלים בכך הורים ואנשי מקצוע
ברמות שונות. ושוב - העלאה מודעת ויזומה של הנושא לא
מוסיפה אלא עלולה לעשות נזק.
(דרך אגב - סימני הקריאה לא הופכים את דעתך לתקפה יותר,
רק ל"צעקנית" יותר).
 
חילוקי דיעות

לגיטימי לחשוב אחרת. אבל למה לבטל ? מי אמר שאסור לדבר על מוות בגן ילדים בוגרים בני 5-6?
המוות במקרה של "יום הזכרון" הוא חלק אינטגרלי מהבנת העניין,ועקיפה שלו אינה תורמת דבר.
חלק מהחיילים שנלחמו לעצמאות המדינה-נהרגו! [אנשים נהרגים גם בתאונות דרכים...] מה לא בסדר
בלהזכיר את העובדה הזו? לא התכוונתי לפתח דיון מעמיק בנושא המוות.
אפשר ומותר להסביר לילדים שחיילים במלחמה נגד אוייבים- נפגעים לעיתים.וכדי לזכור אותם-מדליקים נר לזכרם.
אני משוחחת ברמה הזו עם ילדיי בגן כבר יותר מ-20 שנה! ואף פעם לא נתקלתי בתגובה ככ' אנטי כמו שלך.
וכמובן לכל גננת -השיקולים המקצועיים והאישיים שלה כיצד לפעול!
 
תסתכלי בהודעה המקורית שלך...

דיברת הרבה על מוות מסוגים שונים.
כמו שאת מסבירה את זה עכשיו - חיילים נפגעים
לעיתים ומדליקים נר לזכרם, יכול אולי להתקבל,
גם אם לדעתי עדיף אחרת.
(ואפשר לפעמים ללמוד גם אחרי 20 שנה).
 
למעלה