יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום.

New member
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ../images/Emo16.gif

ערב יום הזיכרון התשס"ה. ידיד שלי נהרג בהתקלות עם מחבלים, לפני 8 ימים. דן טלסניקוב. כך שעבורי כל השבוע הזה היה מעין יום זיכרון ארוך. אני מרשה לעצמי לשתף: ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש. (שיר ארץ/נתן יונתן) אני נזכרת בארון שהורד אל תוך האדמה, ואני לא רוצה לחשוב, אני לא רוצה לדעת ואני בטח שלא רוצה להאמין. דן שם, בתוך הארון, והאדמה לא תחזיר אותו. ואני מתחננת אל האדמה, החזירי! זאת חייבת להיות טעות, ימים עברו ואני עדיין איני מעכלת את גודל האסון, ומשמעות האובדן. על האיש שהיה. ואני מפחדת להרגיש ולהביא את עצמי לידי הכרה, כי כל פעם שאני חושבת על הארון המורד ליבי נופל אל תוך תהום שאינה נגמרת. זאת טעות, זאת חייבת להיות טעות. חלום בלהות בלתי נתפס. *** דן, ברגע בו חדל ליבך מלפעום, הפסיק העולם את סיבובו ועצר לדקת דומייה וכשהמשיך, הוא המשיך עולם אחר, ריק יותר, חסר. *** "שתמות משהו ממך בי ימות איתך" משהו מת בי. ואני מרגישה כמו עץ שנפל ממנו הפרי, והוא עדיין פרי בוסר. *** אחי, אני מצדיעה לך. נוח על משכבך בשלום. מתגעגעת --- דברים לזיכרו.
 

יודיX3

New member
קראתי ובכיתי

מילותייך יוצאים אל הלב ונכנסים אל הלב. אין מילים שיכולות לנחם אובדן כחייו של אדם, אבל אני מייחל שתהיי חזקה ושהזמן יקל ולו במעט את הכאב.
 

35babun

New member
אני בן למשפחה שכולה.

שכלתי את אבי.אולי מתי שהו אני אספר לכם.אין לי כח כרגע...
 

יודיX3

New member
בבון היקר!

לא ידעתי.. יום אחד כשתוכל וכשתרצה- ספר לי בבקשה.
 

35babun

New member
אני משתדל להיות תמציתי...../images/Emo63.gif

את אבי שכלתי כשהיתי בן 4 .הוא נהרג בתעלת סואץ ב-70 .הסיפור הוא,שבאחד מימי מלחמת ההתשה המתישה,היתה הפוגה של ההפצצות המצריות על מוצבינו. הוא והחברה היו בהמתנה להפצצה הבאה.כשזו החלה,הם קיבלו קריאה בקשר,שיש כיתה בדרך אליהם.מישהוא היה צריך לצאת ולהנחות את הכיתה להגיע למוצב.הוא ועוד שני חברה (אם אני זוכר),יצאו מהמוצב בכדי לסמן לכיתה את מיקומם.תחת הפגזה,הם הכניסו את הכיתה למוצב.מאחר שההפגזות היו כבדות,הם נאלצו בתחילה למצא מחסה בבונקר,מקום ממש לא בטוח...אז בין פגז לפגז,הם נעו תוך שמיר על עצמם לאט לאט לתוך הבונקר.אבא פגש את הפגז(אחד מהם)בדרך...הוא נפצע אנושות כאשר הוא מחוץ לבונקר,דבר שהקשה על חייליו(הוא היה מ"פ)לחלצו מהשטח.לא עזרו להם נסיונות ההחיאה והוא מת.במקום בו גרתי קבלו את הידיעה קשה ביותר.אבי היה איש אהוב ואהוד(שלא כמוני).ההלם היה קשה מאוד גם במשפחה(סבי ז"ל נפטר בדיוק 4 שנים אחריו ובאותו תאריך עברי). הזעזוע היה כל-כך קשה שלא ידעו מה לעשות עם שלושת ילדיו הקטנים (אחי בן-חמש וחצי,אני בן ארבע,אחותי בת שלוש)ועם אשתו.אימי היתה האלמנה הראשונה במקום בו גרנו.ההתמודדות לא היתה נחלתינו בלבד. זהו.זה בגדול.
 

יודיX3

New member
קשה לי לדמיין

איך זה לגדול בלי אבא. בגיל 4 עוד בטח יש לך זכרונות ילדות ממנו? תודה ששיתפת אותנו- אביך היה גיבור.
 

35babun

New member
היה גיבור?../images/Emo12.gif

לדעתי יש לנו המון גיבורים.לדעתי כל אחד ששולחים אותו לקיבינימאט להלחם על דברים שהוא לא מבין על מה ובשביל מה ועדין לוחם,הוא גיבור.יש לי ממנו כמה תמונות במוח,לא שאני יכול לקשור אותן לזמן או מקום,שבל יש. רוב הדברים שאני יודע עליו,זה מסיפורים של אמא,סבתא,חברים.אני עד היום לא יודע מי הוא היה,קשה לשלב בין כולם ולהגיע לאיזו תמונה אחידה.לגדול בלי זו בעיה קשה בילדות.כי אחרי שמלמדים אותך את כל שלל התבניות החברתיות ופמאום אתה יצא מהכלל ואין מי שיסביר לך למה,אתה מוצא את עצמך כצת מבולבל.גם האחרים,אבל הם מבוגרים.(כך למד בבון, עוד בתחילת דרכו,על טיב מסגרות החיים הגודשות את האנושות סביבו ולמד לעמוד על טיבן.מסקנתו היתה:שתבניות יכולות לשנות צורה גם מבלי לשנות תוכן,או לשנות תוכן ולא את הצורה.בבון נגש למראה להביט:אולי גדל לו ציצי בזמן הכתיבה...)
 

BabyBoy1

New member
../images/Emo10.gif

אני מבין את כאבך (מניסיון לצערי). מקווה שלא תדעי עוד צער
 
למעלה