יום הזיכרון וקושי רב....
בתור אמצעי לשעת צרה לפריקת בעיות ומטענים מעל ליבי, אני שוב ישליך לפורום את מצב יום הזכרון... האמת שאני מאד אוהב את כל שירי יום הזכרון שמופיעים ברדיו בעיקר את "כמו הגלים" של חוה אלברשטיין... אבל בשבילי יום הזכרון מהווה גם מעמסה אדירה, כאב קשה שבד"כ הייתי שמח לכסות במסווה כלשהו - כמו מילואים. ישיבה דוממת בבית, תוך צפיה בעשרות סרטים עצובים ומדהימים על אנשים שהיו, כל אחד מדהים ויחיד, הקשבה לרדיו, לשירי הזכרון ולבכי של משפחות על קרוביהם היפים, המדהימים, החכמים, והכשרוניים שהיו ואינם. יש בהחלט מעט רגשות אשמה - על חבר שנפל ועל משפחתו שאותם לא ראיתי זמן כה רב - לאחר כשנתיים של ביקורים פשוט לא יכלתי יותר, לא יכלתי לספוג עוד את הכאב, את הצער המדהים שזלג מכל קיר בבית, מכל מבט של אחיותיו, ממבטה החודר שלך אימו. אין לי מושג מה ניסתי לכתוב בדיוק, רק רציתי לאוורר כמה דברים - אבל שוב כבדרכי משכבר הימים הצלחתי לכתוב בלאגן לא ברור. "מה אעשה עם מותך, עם זכרון היותך"? :{ ס´
בתור אמצעי לשעת צרה לפריקת בעיות ומטענים מעל ליבי, אני שוב ישליך לפורום את מצב יום הזכרון... האמת שאני מאד אוהב את כל שירי יום הזכרון שמופיעים ברדיו בעיקר את "כמו הגלים" של חוה אלברשטיין... אבל בשבילי יום הזכרון מהווה גם מעמסה אדירה, כאב קשה שבד"כ הייתי שמח לכסות במסווה כלשהו - כמו מילואים. ישיבה דוממת בבית, תוך צפיה בעשרות סרטים עצובים ומדהימים על אנשים שהיו, כל אחד מדהים ויחיד, הקשבה לרדיו, לשירי הזכרון ולבכי של משפחות על קרוביהם היפים, המדהימים, החכמים, והכשרוניים שהיו ואינם. יש בהחלט מעט רגשות אשמה - על חבר שנפל ועל משפחתו שאותם לא ראיתי זמן כה רב - לאחר כשנתיים של ביקורים פשוט לא יכלתי יותר, לא יכלתי לספוג עוד את הכאב, את הצער המדהים שזלג מכל קיר בבית, מכל מבט של אחיותיו, ממבטה החודר שלך אימו. אין לי מושג מה ניסתי לכתוב בדיוק, רק רציתי לאוורר כמה דברים - אבל שוב כבדרכי משכבר הימים הצלחתי לכתוב בלאגן לא ברור. "מה אעשה עם מותך, עם זכרון היותך"? :{ ס´
