יום הגט

touti

New member
בכיתי לפני, שהתקבלה ההחלטה

ליום הגט הגעתי שלימה עם עצמי לחלוטין. צריך לבכות לפני.
 

פשושית37

New member
אין לך מושג

כמה שבכיתי לפני הבכי שאחרי היה בכי של הפתעה שהבלתי יאומן קרה מבחינת נס ממש
 

ציפי81

New member
הלם

המעבר החד הזה בין הסטטוסים, שהומחש לי מספר דקות אחר כך... הוא רצה לתת לי משהו ביד, והתכונן להניח אותו, כי אני אסורה עליו... "אתה יכול לתת לי ביד", אמרתי לו, קולטת שזהו, הפרידה הזו אמיתית! במשך 48 שעות כמעט לא ישנתי, רק דיברתי את עצמי לדעת, בטלפון עם כל מי שאפשר על פני כל נקודה בגלובוס, ורק אחרי זה התחלתי לעכל את זה באמת.
 

דנדש10

New member
משומה..

ישלי בלאק אאוט בקשר לזה...
 

דנדש10

New member
שבלולה ופשושה.../images/Emo46.gif

אולי תפסיקו לתאם ביניכם ת'תגובות...
 

ציפי81

New member
ככה היה לי ביומיים הראשונים

אבל אחר כך התחלתי לאט לאט להיזכר.
 
אני הייתי נרגשת מאוד, קצת עצבנית בהתחלה...

כשהיינו בפנים הייתי רגועה, ואפילו שמחה... לאחר שקיבלתי את הגט, הוא אפילו לא אמר 'שלום'... הלכנו כל אחד לדרכו... הייתי עם אחי הקטן... העפתי את כיסוי הראש ברגע שיצאתי מבניין הרבנות, בשיא הטבעיות... הרגשתי ח- ו-פ-ש.... הרגשה נפלאה שאי אפשר לתאר במילים... לא נשואה לאף אחד... באותו יום חגגתי עם החבר'ה של כיפה בטרבין... היה כיףףףףף...
 
בכייף!

כאילו השארתי חבילה כבדה מאחור. היה לי מצב רוח מצויין ויצאת עם אחותי לבית קפה ולמוחורת נסעתי לטיול ג'יפים עם חברים היה כייף.
 
למעלה