יום האם

[נומלה]

יום האם

מחר יחול יום האם. (זה יהיה יום המשפחה כשהמשפחת תתחיל לעשות מה שאמא עושה. עד אז זה יום האם בשבילי!). ברוב חוצפתי הודעתי לגברברי המשפחה (הצעיר ואבא שלו) שהם צריכים לעשות משהו בנידון ואוי להם אם לא.

מה אתם מתכננים ליום האם?

 

[ו י ק י 3]

אין לי גברברים במשפחה...אנחנו על טהרת הבנות

פה..

 

[חני בו]

כלום

ממש לא מענין אותי היום הזה

 

[צלילי מיתר]

אין לנו שום תכנון שונה למחר מכל יום אחר אבל

בבוקר אני עושה פעילות בכיתה של הבן לכבוד יום המשפחה.

 

[הייתיאביבקיץ]

כלום

כמו שקראתי באיזה מקום - "כשאת לא מרגישה טוב, הגננת לא מתקשרת למשפחה - היא מתקשרת לאמא"

אבל באמת הרעיון של "יום המשפחה" הוא לא מציאה גדולה בעיני, כי לא ברור לי מה הקטע שלו. מי בכלל הגאון שהמציא את זה?

 

[לאונידס]

כלום, אנחנו לא מוכנים שכל מיני גופים מסחריים

יגידו לנו מתי וכמה להוציא כסף על כל מיני שמונצלך ורודים או שוקולדים שאין מה לעשות איתם כדי לסדר לעצמם את המאזן.
לא יום המשפחה, לא ולנטיין, לא יום האם, לא ט"ו באב לא יום האישה הבינלאומי ולא שום יום אחר שהם ימציאו.
אני גם לא צריך שגופים מסחריים יטפלו בחלוקת התפקידים בבית, אנחנו נסתדר לבד, תודה.

כשהילדים היו צעירים יום המשפחה בכלל ייצר בעיה כי ליום המשפחה יש משפחה תקנית, אמא אבא ילדה ילד וכלב.

ואין לי בעיה שבמשפחות אחרות יחגגו יום האם וחודש אב או כל מה שמתאים להם, אני לא מחליט עליהם, זה בסדר.

 

[ו י ק י 3]

 

[אחותו של שקספיר]

פעם זה היה יום האם

אחכ הפקיעו אותו לטובת יום המשפחה.
מאז שגמרו גן חובה, או כיתה ג
אנחנו לא בדיוק חוגגים אותו
כמו לא את יום האהבה , יום החיבוקים או שבוע הציפורים.
אירועים מסחריים סכריניים ממוסחרים.
לא תודה.

 

[BrightEye]

א- כלום

ב- בבית ספר החליטו שזה רעיון מדהים "לקנוס" אותנו ביום שישי, מה שאומר- גם מה שיש לעשות תעשו בלחץ...

בכל אופן, אצלנו בבית לא השתרשה מסורת של עשיית משהו מיוחד, כך שזה לא יקרה כבר.

 

[fannyd]

יום רגיל

האמת, בארץ תמיד יקום מישהו ויטען לקיפוח. כדי לחגוג צריך לחוש פרגון אמיתי.

 

[אימם]

נאדה

תודה על התזכורת.

 

[ענת פז קוטלר]

לא צריך לתכנן, מהחטיבה כבר תכננו לנו

חשבתי שאלך רק למען הילדה, שלא תהייה היחידה שאף הורה לא מגיע. אבל בסוף נהנתי. זה היה מפגש של הורי שתי הכתות המדעיות (ז ו-ח) וכמובן גם התלמידים, כשהבעל של המחנכת של בתי, שהיה סגן מפקד המשלחת להאיטי אחרי רעידת האדמה ב-2010, והיום הוא סגן מנהל בי"ח וולפסון, הרצה לנו על פעילות המשלחת שם. בהתחלה חשבנו שכולנו נפהק שם משעמום, התוצאה הייתה הפוכה.

 

[איה תפוס]

הולכים ליסודי אל המפגש של הקטנה. בחטיבה

של נגמר. עוד שנתיים.

 

[iris mom of two]

טוב אצלנו חוגגים כמו האמריקאים

יום האם, ויום האב בתאריכים האמריקאיים.

אני כל שנה לא מבקשת כלום, רק שהילדים יעשו את כל מטלות הבית, כולל לבשל ולנקות אחר כך. דברים שמדי פעם הם עושים, אה, ושינקו את החדרים שלהם וידאגו לכלב, ולא ישאירו שום דבר אחריהם. בקיצור, שייקחו אחריות לבית ליום אחד, בלי שנצטרך להגיד כלום.

כל שנה אני מתאכזבת, ובעלי צועק על הילדים לפני, ויוצא לא נעים. אז שנה שעברה ויתרתי, ואפילו לא הזכרתי את היום. יש לציין שיום האם האמריקאי יוצא בקירבת יום ההולדת שלי.

ליום האב, הדרישה מהילדים דומה. משום מה אז הם כן מקיימים. יכול להיות כי אני פשוט מזכירה להם בשקט בלי שהוא ישים לב, ומשלימה את החסר. יש לציין שיום האב האמריקאי יוצא בקירבת יום ההולדת שלו.

 

[BrightEye]

זה בדיוק ההבדל, איך לתפעל את הילד

משום מה גם הגבר שלי מתפעל את הילדים פחות טוב...

 

[iris mom of two]

נכון? אני לא יודעת ממי להתעצבן

מהם, או ממנו.

השנה נראה, רק הבן בבית ליום האם, הבת תהיה ליום האב. אז נראה לי שנשאיר את הבן בבית ונצא רק שנינו להייקינג או משהו עם הכלב. נעשה משהו קטן וסולידי. אני מניחה שהם יקנו לי שוקולד, שזה די מצחיק, כי תמיד יש בבית מלאי שוקולד (גיליתי מזמן שאם אני לא מקבלת את החתיכת שוקולד שלי כל יום, אני משתוללת עם אוכל. מצד שני שורת שוקולד על הבוקר, ואני בסדר עם ממתקים כל היום).

 

[BrightEye]

מאף אחד

סוג של הבנה שאחרים מתנהלים אחרת.
ואם את רוצה שהדברים יעשו כמו שאת רוצה- את צריכה לעשות לבד,
או......לשחרר.

 

[iris mom of two]

אין לי בעיה לשחרר

אבל אם לא עושים כלים כל היום, מי יעשה אותם למחרת כשהכל כבר נדבק? אני לא צריכה שייעשו כמו שאני עושה אותם, אלא שייעשו, נקודה. אם אף אחד לא יכין אוכל, מה נאכל? אם אף אחד לא ייתן תשומת לב לכלב למי הכלב יציק?

ושוב, זה לא דברים שהילדים לא עושים די פעם, רק משום מה שזה יום האם ואני מבקשת מראש שביום הזה הם יתארגנו לכך מראש, זה לא חשוב להם מספיק.

 

[BrightEye]

התכוונתי לשחרר -לגבי הבן זוג

הילדים זה סיפור אחר.

 

[iris mom of two]

הבנתי

האמת ששאר השנה הואבסדר, אבל אז הוא מתחיל עם ההרצאות שלו, ומדי פעם מרים טיפה את הכל, ונעשה מתוח ולא נעים בבית. ביומיום אני יכולה לחיות עם זה, אבל מה שאני מבקשת זה שקט מהגזרה הזו. זו בדיוק המתנה שאני רוצה!