JILSER
Member
יום גבר - יום האישה
יום שלישי זה ערב של גברים, ככה זה היה עוד הרבה לפני החתונה וככה אישתי ידעה שיהיה גם אחרי החתונה וגם אחרי שיגיעו הילדים.
יום אחד בשבוע. כל שאר הימים מוקדשים לאישה ולמשפחה ורק שלישי לחברים, ערב של גברים בלבד.
ככה ידענו אנחנו וככה ידעו גם כל נשות החברים שלי... מעולם היא לא שאלה מה אנחנו עושים בערבים האלו וגם אם היתה שואלת ובודקת הרי שהערבים האלו הוקדשו למשחקי קלפים, לכדורגל, לבירה וכל שאר השטויות שגברים עושים כשאין להם נשים על הראש והם יכולים להשתטות..... לשבת עם הכרס בחוץ, לפצח גרעינים, לשתות בירה, לתקוע גראפסים ולספר בדיחות גסות שממוחזרות כבר הרבה שנים ועדיין מצחיקות (גברים בלבד, אישה לא תבין זאת).
וככה הכל התנהל זמן רב, האישה לא התלוננה אף פעם, זאת היתה פשוט עובדה קיימת והיא השלימה עם זה מזמן, וכך גם הנשים של החברים שלי.
עד שיום שלישי אחד כבר באמצע הבירה הראשונה הרגשתי בחילה, גם ככה היה ערב משעמם וחזרתי הביתה מוקדם לחיק האישה האוהבת שתמיד מטפלת בי כמו שצריך.
אבל רק הילדים היו בבית.
"איפה אמא?" שאלתי את הבן הגדול שלי שהיה שקוע על הלימודים שלו בחדר. "אין לי מושג, היא בטח עם החברות שלה כמו כל יום שלישי" אמר לי בחצי פה עייף.
איזה חברות? חשבתי לעצמי, אף פעם היא לא אומרת שהיא יוצאת עם חברות.
רציתי להיכנס למקלחת כששמתי לב שהסלולארי שלה על השידה מהבהב.
"הערב אנחנו נפגשות ב"סיטי" היה כתוב שם.
לרגע לא הבנתי, מועדון ה"סיטי" היחיד שאני מכיר זה מועדון של ג`יגולו ואין סיכוי בעולם שאישתי השמרנית תלך למועדון כזה.
אבל הסקרנות גברה עלי ופתאום עברה לה הבחילה.
עליתי על הקטנוע שלי ותוך עשר דקות הייתי בכניסה למועדון. אף אחד לא היה בכניסה מלבד סלקטור עם רשימה בידו.
ניגשתי אליו "אפשר להכנס?" שאלתי בחיוך.
"אני מצטער אבל הערב זה ערב סגור" ענה לי ביבושת.
"מה זאת אומרת ערב סגור? זה לא מסיבה פתוחה?" שאלתי בטון חברי, מנסה להתחבב עליו.
"ניכנסות רק נשים שרשומות כאן" הצביע לי על הרשימה שבידו.
ערב נשים סגור
יום שלישי זה ערב של גברים, ככה זה היה עוד הרבה לפני החתונה וככה אישתי ידעה שיהיה גם אחרי החתונה וגם אחרי שיגיעו הילדים.
יום אחד בשבוע. כל שאר הימים מוקדשים לאישה ולמשפחה ורק שלישי לחברים, ערב של גברים בלבד.
ככה ידענו אנחנו וככה ידעו גם כל נשות החברים שלי... מעולם היא לא שאלה מה אנחנו עושים בערבים האלו וגם אם היתה שואלת ובודקת הרי שהערבים האלו הוקדשו למשחקי קלפים, לכדורגל, לבירה וכל שאר השטויות שגברים עושים כשאין להם נשים על הראש והם יכולים להשתטות..... לשבת עם הכרס בחוץ, לפצח גרעינים, לשתות בירה, לתקוע גראפסים ולספר בדיחות גסות שממוחזרות כבר הרבה שנים ועדיין מצחיקות (גברים בלבד, אישה לא תבין זאת).
וככה הכל התנהל זמן רב, האישה לא התלוננה אף פעם, זאת היתה פשוט עובדה קיימת והיא השלימה עם זה מזמן, וכך גם הנשים של החברים שלי.
עד שיום שלישי אחד כבר באמצע הבירה הראשונה הרגשתי בחילה, גם ככה היה ערב משעמם וחזרתי הביתה מוקדם לחיק האישה האוהבת שתמיד מטפלת בי כמו שצריך.
אבל רק הילדים היו בבית.
"איפה אמא?" שאלתי את הבן הגדול שלי שהיה שקוע על הלימודים שלו בחדר. "אין לי מושג, היא בטח עם החברות שלה כמו כל יום שלישי" אמר לי בחצי פה עייף.
איזה חברות? חשבתי לעצמי, אף פעם היא לא אומרת שהיא יוצאת עם חברות.
רציתי להיכנס למקלחת כששמתי לב שהסלולארי שלה על השידה מהבהב.
"הערב אנחנו נפגשות ב"סיטי" היה כתוב שם.
לרגע לא הבנתי, מועדון ה"סיטי" היחיד שאני מכיר זה מועדון של ג`יגולו ואין סיכוי בעולם שאישתי השמרנית תלך למועדון כזה.
אבל הסקרנות גברה עלי ופתאום עברה לה הבחילה.
עליתי על הקטנוע שלי ותוך עשר דקות הייתי בכניסה למועדון. אף אחד לא היה בכניסה מלבד סלקטור עם רשימה בידו.
ניגשתי אליו "אפשר להכנס?" שאלתי בחיוך.
"אני מצטער אבל הערב זה ערב סגור" ענה לי ביבושת.
"מה זאת אומרת ערב סגור? זה לא מסיבה פתוחה?" שאלתי בטון חברי, מנסה להתחבב עליו.
"ניכנסות רק נשים שרשומות כאן" הצביע לי על הרשימה שבידו.
ערב נשים סגור
