יום אחרון עם הכלב

karni23

New member
יום אחרון עם הכלב

שלום... גידלתי גור כעת הוא בן חצי שנה ואני מתה עליו בצורה שקשה לתאר... לצערי אני מוסרת אותו כי אני פשוט לא אוכללהמשיך להחזיק אותו (בקרוב אגור לבד בדירה קטנה וכמעט לא נמצאת בבית). עשיתי הרבה חושבים עד שהבנתי שהכי טוב, גם בשבילו, לחפש מעכשיו בית חם שיכול לטפל בו. היום מצאתי, שכנים של ההורים שלי, שזה אפילו אידיאלי כי יש להם ילד שימות עליו,וגם כי אני עוד אראה אותו איכשהוא... אבל זה מאוד קשה לי, אני חשה הקלה מעורבת בעצב ואשמה וכישלון, והכי קשה לי לראות אותו פה מסתובב אצלי לא יודע שמחר הוא עוזב. הוא קצת מרגיש את העצב שלי אני רואה על הפנים שלו כמה זמן לוקח לכלב להסתגל למקום חדש? האם הוא יכעס עליי , ישכח אותי, לא יחשוב על זה בכלל? אם מישהו עבר משהו דומה אשמח לשמוע... אהה... חשבתי גם להתנדב לצער בעלי חיים באיזור ירושלים, אולי זה יעזור לי להתגבר.
 

drora121

New member
זה בדיוק המקום לדבר על אחריות

האם לפני חצי שנה לא ידעת שבשלב זה או אחר תעברי להתגורר לבד? האם לא יכולת להתפשר ולקחת דירה עם שותפים שיסכימו לנוכחות הגור? מעבר לכאב שלך שאת כבר מחפשת לעצמך כפרות ופיצוי באמצעות ההתנדבות בירושלים, מה קורה לנשמתו של הגורון הזה שהולך לחוות נטישה? חשבת על זה?... חבל, זו בדיוק אחת הסיבות שבגללן אגודות האימוץ מוצפות. אנשים מתחשק להם לוקחים, נגמר להם מגלגלים... אין לאן אז מוסרים לעמותה ובשביל לסמן לעצמם V (תרופה טובה נגד רגשי אשמה) אז מתנדבים יום וחצי או יומיים בעמותה ונגמר... מי שמשלם את המחיר לגחמות של האדם הם הכלבים והחתולים.
 
../images/Emo46.gif דרורה ...

האם את לא פרסמת בפורום הזה כלבה למסירה אך לא מזמן??? האם אני מריחה כאן מוסר כפול??? הבחורה התלבטה רבות והגיעה למסקנה שלכלב יהיה יותר טוב אם יהיה בבית שבו יוכל לקבל יותר תשומת לב. שיהיו איתו אנשים יותר שעות ביום. שיהיה לו ילד-אח. היא לא זרקה אותו לעמותה ולא הפילה אותו על אף אחד אלא מצאה לו בית טוב יותר ותשמור איתו על קשר ומאד קשה לה עם הפרידה. אני לא מבינה מה היא עושה רע... ולמה לך מותר ולה אסור???
 
דרורה יקרה

עם כל הכבוד לניסיון העצום שרכש בעלך במהלך השנים ועם כל הכבוד לידע שהצלחת ללקט ממנו אני חושב שכדאי שתוציאי את המקל מהתח... ותרדי מהגישה המתנשאת שאימצת (או שמה תמיד סחבת איתך...). אם יש לך משהו להגיד אז תגידי אל תריבי !!!!
 

big lul

New member
הכלב יתגבר וילמד מהר להנות

מהמשפחה החדשה שלו. גורים מסתגלים מהר יותר מכלבים בוגרים. סביר להניח שהוא ימשיך להכיר אותך, בתור הבת של השכנים ולא בתור הבעלים שלו. עושים טעויות, אבל אני משערת שבפעם הבאה תדעי לתכנן 10-15 שנה קדימה לפני שאת לוקחת כלב. לצב"ח ירושלים יש אתר ואפשר למצוא שם יותר פרטים על התנדבות.
 

MacBarker

New member
ובנימה זאת, לכל מי שחושב לאמץ

כתבתי את זה כבר כאן פעם, שווה שוב. מחשבות של כלב -אני חבר נאמן ואהוב. אהבתי אליך האדון היא אהבה עיוורת וללא תנאים אז אנא כבד אותי והתנהג אליי באהבה ומסירות. 2-אל תכעס אליי אם אני עושה שגיאות. תקן אותי ולמד אותי שלא לחזור אליהם. 3-לפעמים גם אני לא מרגיש טוב וגם לי עצוב, אבל אני סומך עליך שתעזור לי תמיד. 4-אנא ממך אל תשליכני לעת זיקנה. כשאני זקן אני צריך אותך יותר מתמיד. 5-אני לא אוהב להישאר לבד הרבה זמן וקשה לי שאתה לא לידי. 6-לפני שאתה מאמץ אותי ומכניס אותי לביתך זכור- אני חי בערך 15 שנה! אם אין לך זמן אליי ואתה לא חושב שתוכל להחזיק בי לכל כך הרבה שנים, אל תיקח אותי. 7-אני כמוך בדיוק, גם לי מאוד חם בקיץ ואני לא יכול לקחת לעצמי לשתות. אז אנא דאג שקערת המים שלי אף פעם לא תהיה ריקה. 8-אני אוהב לאכול, והכל! אך כמו שאתה לא אוכל דברים לא בריאים דאג שאקבל רק את מזוני שלי ולא "ג'אנגפוד". 9-קשה לי להתאפק כל כך הרבה שעות מבלי ללכת לשירותים, אנא ממך הורדת אותי לפחות 3 פעמים ביום. 10-אם אני לא מתנהג כתמול שלשום וודאי אני רוצה לומר לך משהו, קח אותי לווטרינר הוא יעזור לך לפצח את הסימנים שאני שולח לך. 11-אל תרביץ לי ותסגור אותי בהסגר, זה כואב לי. זכור שאני יותר חזק ממך! יש לי לסתות חזקות ושיניים חדות ואני יכול בקלות לנשוך אותך – אך בחרתי שלא לעשות זאת. 12-נקה אותי ואת המקום לינה שלי. גם אני לא אוהב להיות מלוכלך. 13-שחק איתי ולטף אותי, אתה האבא והאמא שלי, המשפחה שלי! אין לי עוד איש מלבדך. 14-תן לי לפרוק קצת מרץ. אני זקוק לזה כדי להיות רגוע ובריא יותר. 15-כשאני חולה ולא מרגיש טוב, היה לצידי. אל תגיד שזה קשה לך לראות אותי במצב כזה, זכור שכואב לי הרבה פחות כשאתה לצידי!
 

הכוכבת

New member
אני לא עומדת בזה...

כל פעם שאני קוראת כאן מכתב כזה או אחר בשמם של הכלבים...הלב שלי מתכווץ... ואני רצה לחבק ולנשק את הקטנים שלי!!! חשוב לקרוא את זה כל הזמן.....ואף פעם לא לשכוח.
 

collie

New member
נמאסתם! כל האנשים שלוקחים כלבים

ושלא נוח להם פשוט נוטשים אותם. לכל הפחות אל תכתבו שקשה לכם עם זה או כמה אתם אוהבים אותם. אם זה היה נכון לא הייתם עושים דברים כאלה ולא הייתם חושבים שהם צעצוע שאפשר למסור אותם ברגע שקשה. לכל דבר יש פתרון אז תתנהגו אליהם כמו שהייתם רוצים שיתנהגו איתכם. תעשו טובה לכלבים-אל תאמצו אותם אם אתם לא מוכנים לאחריות של 16 שנה. זה גורם לכלבים רק סבל לעבור מבית לבית.
 

big lul

New member
קצת חבל שהתגובות שלך לכל מי

שמוסר כלב הן זהות, מבלי להתעכב על הנסיבות או על טובת הכלב. את עושה המון בשביל הכלב שלך וזה ראוי להערכה, אבל אנשים עושים טעויות וכל עוד הם לוקחים אחריות על הטעויות שלהם לא צריך לתקוף.
 

collie

New member
יש טעויות שלא עושים. הכלב לא צריך

לשלם על זה. אני אישית לא רואה אחריות בזה שמישהו לקח כלב ועכשיו מחפש לו בית כי קשה לו. אחריות בשבילי זה למצוע פתרון במצב הנוכחי ולא להתפתר מהבעיה. צריכים לחשוב כמה פעמים לפני שלוקחים צד גדול כמו לאמץ בע"ח. זה שמישהו לא נמצע הרבה בבית ממש לא סיבה למסור. רוב האנשים עובדים ולא נמצאים בבית הרבה שעות ונכון שעדיף שזה לא יהיה כך וגם אני הייתי מעדיפה לעבוד מהבית או לקחת איתי את הכלב לעבודה אבל למצוע מישהו שכן יהיה בבית רוב הזמן קשה מאד ולכן עדיף שהכלב יהיה עם מי שהוא רגיל. הרבה פעמים אנשים באמת יש להם כוונה טובה ובאמת חושבים שיהיה לכלב טוב יותר במקום אחר ויש מקרים שאני כן מסכימה איתם אבל רוב המקרים זה לא כך ואנשים צריכים לדעת שכלב נקשר אלינו וכן יכול לעבור טרומה אם מוסרים אותו. אני כן מסכימה איתך על התגובות שלי להודעות כאלה ואני כן צריכה להסביר למה לפי דעתי עדיף כך או כך.
 

tau13

New member
אני רק רוצה לומר

ייתכן מאוד והרבה אנשים מוותרים על כלבים בקלות יחסית, ייתכן ואנשים מרגישים שהכלבים משתלטים להם על החיים, ייתכן ואנשים עושים שיקולים לא אחראיים ופזיזים, אך יש לזכור, כי רבים מהאנשים האלה, כן הצילו את הכלבים כשהיו גורים, כן עזרו להם למצוא הבית אפילו אם רק לנסיון. אני למשל- באם הייתי רוצה למסור את באנג'י, זה לא מבטל את העבודה שהצלתי אותה ממוות בטוח בכביש סואן, או אם הייתי מחפשת בית אחר לסקאי- זה לא משנה את העבודה שהצלתי אותה ממוות בפח אשפה, כנ"ל לגבי אנשים שהצילו כלבים ממוות בטוח בכלביה. ייתכן ואנשים שמוסרים כלבים מחוסר יכולת להתמודד איתם, או לטפל בהם (ומה לעשות, יש הרבה שיקולים אחרים בחיים), מטילים עליהם גורל מר של מוות מאוחר יותר (וזה רק במקרה הגרוע), אבל לפחות נתנו להם חיים, לפחות נתנו להם סיכוי לחיים, גם אם קטן. האם עדיף היה לכלבים האלה לחיות את כל חייהם במכלאה? נסו להסתכל על זה כאילו כל מי שמציל כלב הוא בעצם בית אומן לתקופה מסויימת. נכון שזה מכעיס ומקומם, אבל יש לחשוב גם על זה. יום טוב לכולם!
 

karni23

New member
תודה על התגובה

מסרתי את חיליק שלשום ורק עכשיו אני פה קוראת את התגובות...אז הוא בביתו החדש ואני שומעת שהוא התאקלם שם יפה, והילד שלהם פשוט מטורף עליו וזה הכי עושה לי טוב שאני יודעת שיש לו מקום טוב והוא יתרגל. התגובה שלך, בקשר להצלת הכלב כשהיה גור, חיממה את לבי כי למעשה לקחתי אותו אחרי שננטש במרפאה של וטרינר בגיל חודש וכן, נכון שלא חשבתי על כל השנים קדימה אבל לא יכולתי שלא לקחת אותו באותו רגע וזה היה עדיף על איפה שהוא היה.
 

origlide

New member
שאלה לי- בניגוד לכותבת ההודעה

ומבלי לשפוט, אני מוכן להתחייבות ולקחתי גור קטן וחמוד (זאב לבן) הכנתי לו בבואו מרבץ נוח עם חולצה משומשת שלי שיתרגל לריח. בימים הראשונים אכן שכב שם אולם כעת הוא יודע לצאת ומעדיף בבירור להיות מתחת לספה היכן שאפלולי וקריר יותר. האם להתעקש איתו לגבי המיקום או לזרום אם מה שנוח לו? אורי
 

nooshP

New member
כל עוד זה מתחת לספה ולא מעליה זה

בסדר... הרבה כלבים מעדיפים לרבוץ במקומות כאלה כשחם.... אני עכשיו נזכרת איך נוש, כשהוא היה קטן, היה מצליח להיכנס מתחת לספה הנורא נמוכה שלנו.... עכשיו את האף הוא לא מצליח להכניס...
 

origlide

New member
אז אם הוא מעדיף להיות שם- אין מניעה

גם לתחום אותו שם לא כן?
 

nooshP

New member
בקשר לתחימה- אני לא יודעת...

אנחנו לא תחמנו את נוש, לא ידענו אז שהשיטה הזאת קיימת....
 

origlide

New member
הממממ... אז נשכתם את השפתיים

עד שהוא חונך לנקיון? לאט לאט אני מנקה את החדר באקונומיקה... אולי בסוף יהיה נקי...
 

nooshP

New member
קיבלנו אותו בגיל חודשיים בערך

ואיכשהו הוא כבר היה מחונך לעשות על עיתונים, כשהוא לא פיספס.. אז היו כמה חודשים קשים, ויצאנו איתו להמון טיולים, ובסוף הוא למד, בעזרת צ'ופרים, לעשות בחוץ.... אגב גילינו בשלב מסויים כשהוא היה גור, שהוא מעדיף לעשות את צרכיו על דשא ולא על אדמה, וזה גם שיפר את המצב. (כמובן שעכשיו הוא כבר לא בררן...)
 
למעלה