יום אחד

jbazuka

New member
יום אחד

יום אחד אני יודע שאני אקום מהמיטה ואסתכל מהחלון והחנק הזה בגרון לא יהיה שם יום אחד אני אקום ושוב יהיה לי חיוך קטן על הפנים יום אחד אני אצחק שוב ואזכר בכל התקופה הזו בלי לבכות כלי להתעצב בלי להחנק מדמעות יום אחד אני אראה אותך ככה סתם פתאום באיזה מקום ואת תחייכי אלי חיוך אמיתי ואני גם אוכל לחייך אלייך חיוך אמיתי ואני ארגיש חופשי נקי טהור יום אחד אני גם יחזור להיות מאושר אני אראה דברים אחרת בפרופורציה בלי להבהל בלי לפחד פשוט אראה אותם יום אחד אני אהייה פחות רגיש ואהייה יותר שמח אני יודע שהיום הזה יבוא אבל למה לעזעזל לוקח לו כל כך הרבה זמן למה הוא מחכה אוףףף בוא כבר
 

shirlove

New member
כל מי שעבר פרידה או חווה אכזבה

מתחבר לזה. זה דבר טבעי שכולם עוברים ומרגישים אחרי פרידה. החנק בגרון,הריקנות הזו שפתאום יש בחיים,חלל ריק כזה. שעימום כזה פתאום-(הכוונה ששוכחים איך לחזור לשיגרה של בלי החבר),העצב,הדמעות...לכן אני חושבת שכשנכנסים לקשר צריך לזכור לא לאבד את החיים העצמאיים ולא לשכח לחיות את החיים של עצמנו גם-כי ברגע של פרידה עלולים לשכח איך לחזור לשיגרה. וברגע שיש לך את החיים שלך גם בתוך קשר-הפרידה עם כל הקושי יותר קלה. ואת זה למדתי מהפרידה הראשונה שלי-חשתי את כל מה שהבחור הזה כתב פה,חנק בגרון,וכו'(טוב החנק זה טבעי) ,הריקנות-זה גם טבעי באיזשהו מקום,אבל שכחתי איך הייתי ומה עשיתי לפני שהכרתי אותו-את האקס-ועד שלקח לי לחזור לחיים שלי ולשיגרה שלי לקח לי המון זמן-4\5 חודשים-ועוד הכנה נפשית לפני שהחלטתי להפרד מהחבר תוך כדי הקשר-קצת לפני הפרידה התחלתי להכנס לשיגרה שלי ,ולחזור לחיים שלי.ככה ש..4\5 חודשים אחרי הפרידה הסופית זה גם לא מעט זמן.זה כמו איזה 7 חודשים של הכנה וחזרה לחיים שלי. לכן בשאר הקשרים שהיו לי ויהיו לי שוב בע"ה אני אלמד לא לשכח לחיות את החיים שלי גם כן תוך כדי הקשר,וכמובן לא להיות תלויה בבן זוג-ולא שהוא יהיה החיים שלי עצמם,אלא תוספת לחיים שלי.ב"ל(בלי נדר) ככה זה אמור להיות לפי דעתי....לא?! על כל מקרה לך בחורצ'יק אל תדאג זה יעבור לך-הזמן מרפא הכל-וזו לא סתם קלישאה למרות שכרגע זה נראה לך סתם קלישאה חסרת משמעות ותוכן ואמת.
קבל חיבוק חם.
 
למעלה