יום אחד אתה מגלה
שאף פעם לא תגיע לצד השני של הנהר , לא משנה לאן שתלך שם יהיה הצד של הנהר.
ואז "שם" נעלם יחד עם כל "האמונות", ותשומת הלב חוזרת "לכאן" מבלי יכולת להיצמד לשם.
אתה נשאר "לבד" ללא אמונות כלל, אתה המרכז ואין לך לא על מי ולא על מה להישען.
ואז אתה מבין שתמיד הייתה כזה, וכל השאלות ששאלת "איך" הייתה מטרתם ליצור את
הגדה השניה של הנהר שתוכל "להישען" עליה כסמכות חיצונית אליך.
אבל מה האמת? (היא כזו שלא ניתנת לאמירה אחרת היא הופכת לאמונה חדשה , וגדה שנייה חדשה.
שאף פעם לא תגיע לצד השני של הנהר , לא משנה לאן שתלך שם יהיה הצד של הנהר.
ואז "שם" נעלם יחד עם כל "האמונות", ותשומת הלב חוזרת "לכאן" מבלי יכולת להיצמד לשם.
אתה נשאר "לבד" ללא אמונות כלל, אתה המרכז ואין לך לא על מי ולא על מה להישען.
ואז אתה מבין שתמיד הייתה כזה, וכל השאלות ששאלת "איך" הייתה מטרתם ליצור את
הגדה השניה של הנהר שתוכל "להישען" עליה כסמכות חיצונית אליך.
אבל מה האמת? (היא כזו שלא ניתנת לאמירה אחרת היא הופכת לאמונה חדשה , וגדה שנייה חדשה.
