יוטיוב: ראיון ברדיו על העצומה נגד דוח הוועדה
יוטיוב: ראיון ברדיו על העצומה נגד דוח הוועדה לטיפול באוטיסטים - דו"ח וגשל
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=DWgt51gIQz4[/URL]
שימו לב שוגשל איננו זוכר מה ההמלצה המרכזית של הדו"ח שלו עצמו, וטוען בראיון שהקיצוץ של 50% בקצבת הנכות יהיה לתפקודים הנמוכים, בעוד בדו"ח כתוב שהקיצוץ יהיה לתפקודים הגבוהים. העצומה שלנו (מעל 1000 הורים לאוטיסטים, מטפלים ובוגרים כבר חתמו):
[URL]http://www.atzuma.co.il/autism1[/URL]
הכתבה בוואלה על העצומה:
[URL]http://news.walla.co.il/?w=/90/2695151[/URL]
מה מציעים במקום הדו"ח?
לא צריך עוד תקציב. לא מבקשים עוד כסף! צריך להעביר את התקציבים ממשרד הרווחה להורים/בוגרים, זה יותר יעיל כלכלית, זה יותר נכון מוסרית, והעיקר - רק כך אפשר לתת מענה לאוטיזם בתוך הקהילה והמשפחה. זו המגמה כיום בכל העולם הנאור בטיפול באוטיזם! הוועדה עושה בדיוק ההפך - מקצצת להורים, ומעבירה למסגרות של המדינה.
מה שצריך זה תקציב קבוע לכל אוטיסט:
לדוגמא - אם הוא במסגרת מטעם המדינה אז שזה יבוא בתשלום מתוך התקציב שבשליטת ההורה/הבוגר, אם הוא בתוכנית בייתית או זקוק לסיוע בדיור או למחשוב מיוחד אז גם זה בא מהתקציב שבשליטת ההורה/הבוגר, אם הוא צריך רק קלינאיות תקשורת בשיטה מסויימת אז זה בא מהתקציב שבשליטת ההורה/הבוגר, ככה יהיה ניתן להתאים לפי הצרכים של האוטיסט, מה שאין שום דרך לעשות במסגרות מטעם המדינה שפשוט לא מתאימות לאוטיסטים - כל אוטיסט הוא שונה, והצרכים לא פעם סותרים, מנוגדיםֿ, שונים ומשונים, ומשתנים ללא הרף. מילת המפתח היא גמישות והתאמה אישית. רק ההורה/בוגר בעצמם יכולים לתעדף ולהתאים ולקדם לפי הצרכים האמיתיים. ואת זה המדינה לא בנויה להבין. אוטיזם זו השונות הנוירולוגית האנושית המגוונת והמורכבת ביותר.
לדעתי האישית, אם המדינה לא מסוגלת לתת תקציב שלא בשליטתה, ניתן לתת אותו גם בצורה מפוקחת, כך שלכל אוטיסט יש תקציב חודשי קבוע, שניתן לנצל אותו לפי צרכיו המשתנים והייחודיים, כנגד קבלות. למשל: קבלות על טיפולים מוסמכים, קבלות על תת"ח, על השלמת תשלום הגון לסייעת, להכשרה מקצועית, למעון שיקומי, לבי"ס חינוך מיוחד, או כל צורך אחר שיש, תחת המלצה של מטפל מוסמך או הנמקה סבירה של ההורה/בוגר. כך יהיה ניתן לתמוך בכל מה שצריך: למשל אם צריך טיפול במים, בסוסים, או במוזיקה, מיגון מיוחד לבית, או משהו שקשור לתחום עניין ספציפי של האוטיסט, או סיוע בדיור לבוגר, או תוכנית בייתית, או חינוך בייתי, תרופות, הסעות, אייפד, או כל צורך הגיוני אחר - ההורה/בוגר עצמו יתעדף וייתן מענה. הנה הצעה אפשרית איך המדינה יכולה גם לחסוך בתקציב וגם לתת מענה משופר. לכל אוטיסט שנמצא במסגרת מטעם המדינה תינתן האפשרות לקבל 50% מהתקציב שהמדינה משקיעה במסגרת - במקום המסגרת. דוגמאות: מעון שיקומי עולה למדינה כ15,000 שח בחודש, ובמחצית התקציב הורים רבים היו יכולים להרים תוכנית בייתית לתפארת. במחצית התקציב להוסטל לבוגר חלק מהבוגרים היו מסוגלים לנהל חיים עצמאיים בקהילה. במחצית התקציב לחינוך מיוחד הורים היו יכולים לשלם לסייעות ולמדריכות שכר שהיה מאפשר שילוב מקצועי מעולה. כיום אין ברירה אלא להשתתף במסגרות שעלותן למדינה עצומה, או שלא לקבל שום סיוע תקציבי משמעותי. מדרגת ביניים היתה מאפשרת גמישות, חיסכון ניכר, וגם מסגרות המדינה ישתפרו - בגלל התחרות, ולפי צרכי הלקוחות. מה רע לך, מר וגשל? אולי את הכסף שאתה מוציא על מלווה+מוניות כל בוקר, הורה מסויים יכול לחסוך ולהסיע בעצמו, ולהעביר לצורך טיפולי אחר?
יוטיוב: ראיון ברדיו על העצומה נגד דוח הוועדה לטיפול באוטיסטים - דו"ח וגשל
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=DWgt51gIQz4[/URL]
שימו לב שוגשל איננו זוכר מה ההמלצה המרכזית של הדו"ח שלו עצמו, וטוען בראיון שהקיצוץ של 50% בקצבת הנכות יהיה לתפקודים הנמוכים, בעוד בדו"ח כתוב שהקיצוץ יהיה לתפקודים הגבוהים. העצומה שלנו (מעל 1000 הורים לאוטיסטים, מטפלים ובוגרים כבר חתמו):
[URL]http://www.atzuma.co.il/autism1[/URL]
הכתבה בוואלה על העצומה:
[URL]http://news.walla.co.il/?w=/90/2695151[/URL]
מה מציעים במקום הדו"ח?
לא צריך עוד תקציב. לא מבקשים עוד כסף! צריך להעביר את התקציבים ממשרד הרווחה להורים/בוגרים, זה יותר יעיל כלכלית, זה יותר נכון מוסרית, והעיקר - רק כך אפשר לתת מענה לאוטיזם בתוך הקהילה והמשפחה. זו המגמה כיום בכל העולם הנאור בטיפול באוטיזם! הוועדה עושה בדיוק ההפך - מקצצת להורים, ומעבירה למסגרות של המדינה.
מה שצריך זה תקציב קבוע לכל אוטיסט:
לדוגמא - אם הוא במסגרת מטעם המדינה אז שזה יבוא בתשלום מתוך התקציב שבשליטת ההורה/הבוגר, אם הוא בתוכנית בייתית או זקוק לסיוע בדיור או למחשוב מיוחד אז גם זה בא מהתקציב שבשליטת ההורה/הבוגר, אם הוא צריך רק קלינאיות תקשורת בשיטה מסויימת אז זה בא מהתקציב שבשליטת ההורה/הבוגר, ככה יהיה ניתן להתאים לפי הצרכים של האוטיסט, מה שאין שום דרך לעשות במסגרות מטעם המדינה שפשוט לא מתאימות לאוטיסטים - כל אוטיסט הוא שונה, והצרכים לא פעם סותרים, מנוגדיםֿ, שונים ומשונים, ומשתנים ללא הרף. מילת המפתח היא גמישות והתאמה אישית. רק ההורה/בוגר בעצמם יכולים לתעדף ולהתאים ולקדם לפי הצרכים האמיתיים. ואת זה המדינה לא בנויה להבין. אוטיזם זו השונות הנוירולוגית האנושית המגוונת והמורכבת ביותר.
לדעתי האישית, אם המדינה לא מסוגלת לתת תקציב שלא בשליטתה, ניתן לתת אותו גם בצורה מפוקחת, כך שלכל אוטיסט יש תקציב חודשי קבוע, שניתן לנצל אותו לפי צרכיו המשתנים והייחודיים, כנגד קבלות. למשל: קבלות על טיפולים מוסמכים, קבלות על תת"ח, על השלמת תשלום הגון לסייעת, להכשרה מקצועית, למעון שיקומי, לבי"ס חינוך מיוחד, או כל צורך אחר שיש, תחת המלצה של מטפל מוסמך או הנמקה סבירה של ההורה/בוגר. כך יהיה ניתן לתמוך בכל מה שצריך: למשל אם צריך טיפול במים, בסוסים, או במוזיקה, מיגון מיוחד לבית, או משהו שקשור לתחום עניין ספציפי של האוטיסט, או סיוע בדיור לבוגר, או תוכנית בייתית, או חינוך בייתי, תרופות, הסעות, אייפד, או כל צורך הגיוני אחר - ההורה/בוגר עצמו יתעדף וייתן מענה. הנה הצעה אפשרית איך המדינה יכולה גם לחסוך בתקציב וגם לתת מענה משופר. לכל אוטיסט שנמצא במסגרת מטעם המדינה תינתן האפשרות לקבל 50% מהתקציב שהמדינה משקיעה במסגרת - במקום המסגרת. דוגמאות: מעון שיקומי עולה למדינה כ15,000 שח בחודש, ובמחצית התקציב הורים רבים היו יכולים להרים תוכנית בייתית לתפארת. במחצית התקציב להוסטל לבוגר חלק מהבוגרים היו מסוגלים לנהל חיים עצמאיים בקהילה. במחצית התקציב לחינוך מיוחד הורים היו יכולים לשלם לסייעות ולמדריכות שכר שהיה מאפשר שילוב מקצועי מעולה. כיום אין ברירה אלא להשתתף במסגרות שעלותן למדינה עצומה, או שלא לקבל שום סיוע תקציבי משמעותי. מדרגת ביניים היתה מאפשרת גמישות, חיסכון ניכר, וגם מסגרות המדינה ישתפרו - בגלל התחרות, ולפי צרכי הלקוחות. מה רע לך, מר וגשל? אולי את הכסף שאתה מוציא על מלווה+מוניות כל בוקר, הורה מסויים יכול לחסוך ולהסיע בעצמו, ולהעביר לצורך טיפולי אחר?
