יוחזר הכובע

oded74

New member
יוחזר הכובע

יוחזר הכובע בשעות הלילה המאוחרות כאשר כבר אינני מסוגל לשקוד על לימודיי אני נמתח אחורה בכורסת העור הישנה שנתן לי אחי אליהו ובוהה במפה התלויה מעל שולחן הכתיבה , ממקד זוג עיניים עייפות במדינה פלונית וצולל אליה כמו העיט על טרפו במהירות שיא אני מכווץ אישונים ומתמקד על היעד עולם , אירופה , איטליה גבול שוויץ , כפר קטן ושקט שם הנשים גדולות וטובות מראה והגברים חסונים, עסוקים בעבודות כפיים וילדים, ילדים קטנים חבושי כובעים חומים רודפים אחרי ארנבת שברחה מהכלוב אני מהלך בכפר,נושם לרווחה את האוויר נטול עופרת מהנהן בראשי לאנשים שמסירים בנימוס את הכובע לכבודי, וחושב לאן לעזאזל נעלמו כל האנשים עם הכובע שהיו בארץ אולי עם הסרת הכובע הוסרו הנימוסים. "יוחזר הכובע " – אני מרסס במחי גרפיטי דמיוני. בתקווה שעם הכובע נחבוש לראשינו גם סבלנות, רוגע, שלווה, אהבה ושלום. שנה טובה לכל מי שחפץ בה עודד.
 
עודד....וואאההה...

כמה אתה צודק... וזה לנו חסר... אותה אהבה... שלוה... שנכנסת עמוק לנשמה... שאותנו רודפת...עד אותה מדינה... ששם...למדו אולי לכבד אותה... ואנחנו עדיין מחפשים אותה... שרק תהיה לנו שנה טובה... עם הרבה אור...לכל אחד שמבקש אותה... עם הרבה...דבש...ללקק במשך כל השנה... ובכלל... לכולכם...עם הרבה אהבה... מכורה לאהבה.
 

שרי 43

New member
אתה רואה קוב......

אז לא רק אני נשטפת בגלי נוסטלגיה.......
כתבת נפלא עודד, אנחנו אכן זקוקים להרבה סבלנות, רוגע ושלווה ועם נעשה זאת באהבה ושלום כן ייטב. שתהיה לכולנו שנה טובה
 

אפרת.א

New member
עודד.....כשריססת בדמיונך ,

אולי לא ריססת מספיק חזק...? או שמא - במקום לא מספיק בולט? מוכנה לעזור לך לרסס (על אף שמתנגדת אני לגרפיטי - דמיוני ככל שיהיה) מוכנה להכנס איתך לתוך אותו מקום דמיוני - לתוך אותה כורסת עור ישנה, ולראות איך כבמטה של קסם - ביד עלומה - הכל נצבע בצבעים של תקווה בצבעים של שלווה רוך ואהבה רבה...עם הכובע או בלעדיו...לנשום אויר צח לראות את האור בקצה המנהרה...להנות מן הזריחה, להתפעל מהשקיעה - לחייך בחיוך של ילד תם שטרם ירדה עליו מכת "הידיעה". המפליא בכל הסיפור הוא....כאשר אנו משוחחים פרטני עם כל אדם ואדם באשר הוא...מסתבר שגם הוא/י חושב/ת כך...שגם אצלו/ה זו התחושה ...אז בעצם...למה? וראה זה פלא - פוףףףףףףף הכל מתפורר מתפזר כענן שמלוא כובד אדיו התפוגגו , אך במקום נטיפים קלילים של טל מלא ברעננות מופלאה - מתפזרים לו אדיו וכל טיפה נופלת ברעש, בטונים גבוהים שלהם יפה השתיקה... "יוחזר הכובע" - מצביעה בעד! שנה טובה שתהיה לנו - מתוך בחירה וכוונה ולא מן הפה לחוץ... תודה שפקחת את עינינו- ולו כדי להציץ לתוך אותה תמונה שרק בכוחינו (והוא רב...) להחזיר לה את יופיה .
 

קוב

New member
כובע שרי? זה יכול לכסות אולי?

שרייייי, יפה! מחזיקה מעמד! את רואה אם את רוצה את יכולה! בעניין הכובע, פעם שהייתי יותר צעיר ו....שעיר לא אהבתי אותם במיוחד, נראו לי יותר משהו של זקנים. בשנים האחרונות אני מתחיל לקבל אותם יותר בהבנה או אולי אפילו בחיבה מסויימת. נו מה, נעים להרגיש לפעמים משהו על הראש... קוב
 
למעלה