יוזמת המצע האחיד

[sivanbl]

יוזמת המצע האחיד

מהות היוזמה: לחוקק חוק, או לפחות להעביר עצומה המחייבת את כל המפלגות לכתוב את מצען גם בפורמט אחיד. הרעיון הוא שכל מפלגה תהיה חייבת להקדיש תשומת לב לכל הנושאים שעל סדר היום , ולכל המשרדים הקיימים בממשלה ולא רק לאלה שיגייסו לה קולות בבחירות, כל מפלגה תיאלץ להודיע לבוחר מהי עמדתה בנושאי חברה, ולא תוכל להסתפק בפופוליזם של הוויכוח הטריטוריאלי. כל מפלגה גם תצטרך לתת את דעתה, ולפרט מהו החזון ארוך הטווח שלה, ומהי התוכנית האופריטיבית לשנים הקרובות. הפוליטיקה הישראלית הופכת ליותר פרסונלית ופחות אידאולוגית, יותר צהובה ופחות עמוקה, יותר לקונית ובומבסטית ופחות מדי חושבת אף אחד לא מציג חזון, כולם רק מציעים סטיקרים, ושלטי חוצות גדולים וצבעוניים. התחרות התעמולתית מתרכזת בהפצצה של מסרים לקוניים פשטניים וצעקניים, היצירתיות מנותבת למסרים בני 4 מילים ולא יותר. חוק או עצומה כזו יכולה לעזור לשנות את המגמה הזו ולהחזיר למצע המפלגה את כבודו הראוי אי עשייה תוביל למספר שיא של פתקים לבנים בבחירות הקרובות - ואת זה לא ירצה אף אדם שחרט את הדמוקרטיה על דגלו. "הכוונה נותנת אמונה" סיון בלייך

 

[Vendetta]

מנסים לשפר טקטיקה

באסטרטגיה אבודה מראש?

 

[meitush123]

חצי ../images/Emo32.gif

אם את רוצה מישהו שבאמת ענייני חברה מעניינים אותו זה עמיר פרץ

 

[iknow]

אמיר פרץ הוא פופוליסט,

אידיאליסט וכתוצאה מכך גם הדבר הכי רחוק מפרגמטיסט. משום מה הוא מסרב להאמין שהעלאת שכר המינימום ל-1000$ לא תעשה רק טוב אלא תעשה גם הרבה מאוד רע. הגישה הסוציאליסטית שלו קיצונית מידי במובהק.

 

[חמדונה]

מצד שני,

היא דיברה על עמיר פרץ ולא אמיר פרץ.

 

[meitush123]

אידאילסט

זה ההיפך מפופוליסט. ובכלל נראה שמרוב מילים לועזיות הסתבכת קצת... אולי תסביר לי בלי כל מיני קלישאות של "ככה זה" למה בדיוק העלאת שכר המינימום היא דבר כה מזיק לדעתך? (ואם אתה באמת רוצה לקרוא ספר כלכלה נהיר מצד אחד, לא פופוליסטי ולא קלישאי, ולעומת זאת מדבר באמת על המקרו ולא על המיקרו, אני ממליצה לך במיוחד על ספרה של אסתר אלכסנדר-כוח השוויון בכלכלה)

 

[iknow]

אידיאליסט, לפי הידע שברשותי,

בפירוש אינו ההיפך מפופוליסט. אידיאליסט הוא אדם בעל אידיאולוגיה מוצקה. האם זה בהכרח סותר את העובדה שהוא משתמש בסיסמאות מטומטמות? בכל מקרה, העלאה שכר המינימום בסכום כלשהו, לא בהכרח תפגע בכלכלה. זה תלוי, כמובן, בסכום. העלאת שכר המינימום ב-1,300 שקלים זה קיצוני. פירוש הדבר שמעסיק (אשר מעסיק עובדים בשכר שהוא קטן מ-4,600) יאלץ לשלם כסף רב יותר לעובדיו. מדובר במכה מאוד חמורה למעסיקים. הדבר עלול לגרום לפשיטת רגל של עסקים מסויימים ויגרום להקטנה ברווחיות של אותם עסקים (מה שיגרום לפיטורים או אי העסקת עובדים נוספים כתוצאה מפתיחת סניף חדש במקום חדש). מס הכנסה שלילי, לדוגמא, יהיה רעיון טוב בהרבה מהעלאת שכר המינימום מכוון שהוא לא יפגע בעסקים עצמם, אשר חיוניים לצמיחת המשק. כל זה היה נראה לי די ברור, לכן לא הוספתי את העניין. אגב, ברור לחלוטין ש"העלאת שכר המינימום ל-1000$" היא אמירה נבובה שמטרתה לצבור כוח אלקטורלי. איני בטוח שאפילו אמיר פרץ מאמין בזאת.

 

[meitush123]

מי זה אמיר פרץ

לפחות תכתוב את השם נכון. ואני באמת ממליצה על הספר! (שמעת על דבר כזה ספר כלכלה מרתק?)

 

[iknow]

היה לי אמיר בכתה בעבר

הוא לא היה עמיר, אבל אם את אומרת... המילה "לפחות" מעידה על כך שאינך מסכימה עם דברי (מרמז על כך שדברי אינם נכונים אז "לפחות" אכתוב את השם נכון). אם אינך מסכימה עם דברי, הסבירי עצמך. ברור לי שהספר הנ"ל מדבר על סוציאליזם כגישה המועדפת מבחינה כלכלית. אשמח אם תביאי סקירה קצרה על מה הספר מדבר בדיוק.

 

[meitush123]

אין לי את הספר כרגע לידי

הוא מראה את כל מדיניות הממשלה בשנות השמונים ומה גרם למה (למשל שהתקופה היחידה בה ממש ירדה האינפלציה היתה דוקא תקופת ההרחבה) על סמך זה ועוד יש תאוריה כלכלית שלמה ומעניינת ביותר. אחד הפרקים המעניינים ביותר הוא על ההפרטות. מדהים כמה שהסקירה על שנות השמונים כל כך רלוונטית לימינו. יש להדגיש שהכותבת היתה כלכלנית רצינית שהיו לה מעריכים רבים. היא היתה למשל במשך תקופה ארוכה היועצת הכלכלית של שר התעשייה והמסחר.

 

[meitush123]

הנה משהו שכתבו עליו

כלכלה בעברית מדוברת מאת: עזרא דלומי [ ::: כלכלה / חברה ::: ] 2005 / 07 / 27 על סיפרה של אסתר אלכסנדר "כוח השוויון בכלכלה", עם הופעת המהדורה השלישית "כוח השוויון בכלכלה" שהופיע לראשונה ב-1990, ראה את הנולד. הרבה מן המתחולל בכלכלה שלנו היום - האבטלה, שחיקת תקציבי הרווחה, הפערים הכלכליים המאמירים - מופיעים כתחזית ששורשיה נטועים במשק הישראלי של שנות ה-80 של המאה שעברה שבהן עוסק הספר. בשנים אלה התקבלו החלטות גורליות שאת תוצאותיהן חזתה אסתר אלכסנדר במדויק והן משפיעות מאוד על ימינו אלה. שנות השמונים הן שנות מפולת מניות הבנקים; אלה שנות ההיפר אינפלציה; השנים של ראשית המשבר במשק ההסתדרותי והקיבוצי; אך בעיקר אלה שנות לידת תוכנית הייצוב (יולי 1985), אשר יחד עם בלימת האינפלציה חוללה שינוי מבני עמוק בכלכלה הישראלית והניחה את היסודות לתהליכי ההפרטה, החלוקה המחודשת של העושר הלאומי ושחיקתה של מדינת הרווחה. את כל אלה מנתחת אסתר אלכסנדר בכלים ייחודיים שאינם מנתקים את הכלכלה מזירת מאבקי הכוח והאינטרסים - הפוליטיים והגלובליים - שבתוכם היא מתנהלת. קביעת שער ריבית איננה טכנאות כלכלית אלא גם מעשה פוליטי המחלק את ההכנסות במשק; ממוצעים ומצרפיות הם מספרים מתעתעים אם לא בודקים היטב כיצד נוצרו. ממוצע חיובי לא מייצג תמיד מצב חיובי. צמיחה הנוצרת על-ידי מגזר דק של עושר גדול שונה בתכלית מצמיחה שמתחלקת על-פני כל האוכלוסייה, גם אם הממוצע הוא אותו ממוצע. כבר למדנו שאפשר לטבוע גם בנהר שעומקו הממוצע הוא חצי מטר. דיון מיוחד מקדישה אסתר אלכסנדר להצגת מודל חלוצי להבנת תופעת הסטגפלציה (שילוב של מיתון ואינפלציה). לדעתה, זו נגרמת בעיקר בשל קיומם של "שני משקים" במדינה. משק עשיר, צומח, המנהל כלכלת יוקרה ומשק עני, קפוא, השרוי במיתון. מודל זה הפך במהלך השנים ל"מיין-סטרים" בחשיבה הכלכלית. יתרונו הגדול של הספר בהיותו כתוב בשפת בני אדם. אסתר אלכסנדר מורידה את הכלכלה לגובה העיניים ומפריכה את הטענה שמדובר במדע מדויק שאין לנו שליטה על חוקיו. זו כלכלה בעברית מדוברת. מי שיקרא את "כוח השוויון", סביר שיצבוט את לחיו ויאמר לעצמו: זה בעצם די פשוט, איך לא חשבתי על זה קודם?

 

[meitush123]

והקישור:

הנה

 

[Vrock]

ממש, אבל ממש לא.

עמיר "המתעמר" פרץ מתעלל בזכויות העובדים באופן מתמשך כדי להבטיח את תאוות השלטון ותאוות הממון של עצמו. הוא כופה שביתות ואיבוד הכנסה על החלשים כדי שהחזקים יקבלו עוד כסף.

 

[חצי איש חצי גמלאי]

אני מסכים

המצע צריך להיות הרבה יותר נגיש לציבור ממה שהוא עכשיו. השאלה איך עושים את זה. אני מסכים עם הרעיון אבל איך הוא ניתן לביצוע?

 

[Islington]

המצע פתוח לציבור באתרי המפלגות

ובמרכזיהן.

 

[חצי איש חצי גמלאי]

התכוונתי

לאיך מתכוונים לקיים את יוזמת המצע האחיד.

 

[Islington]

ואני הגבתי לשאר ההודעה