יוד מצא לו חברה
בימים האחרונים יוד התחיל להתקרב אל אחת הדיירות במחלקה שלו. מדובר בחולה מנותקת לגמרי, שאינה מתקשרת בכלל עם אף אחד. היא משוטטת כל היום הלוך ושוב במחלקה בצעדים קטנטנים של 2 מ"מ אולי, כל היום ללא הפסקה. היא לא יושבת אף פעם. בזמן האוכל צריך להושיב אותה באופן מלאכותי כי משהו בקואורדינציה שלה כנראה משובש והיא לא מסוגלת להתיישב. בקיצור, מקרה קשה... אבל מבחינה חיצונית היא נראית פחות או יותר בסדר. יוד התחיל לגשת אליה, נותן לה יד ומטייל איתה לאורך המסדרון. באחד הבקרים הבת שלו באה לבקר וראתה אותם מטיילים ואז הוא הושיט לבתו את ידו השניה ושלושתם המשיכו לטייל לאורך המסדרון. האחות האחראית אומרת שהוא קורא לה נילי ובימים מסוימים הוא חושב שהיא נילי, אבל בימים אחרים הוא שוכח ממנה לגמרי ואפילו לא מסתכל עליה... גם באחד הביקורים שלי כשחזרנו מהטיול שלנו בחוץ, היא עמדה ליד דלת הכניסה ואז יוד ניגש אליה ואמר לה, 'את מכירה אותנו, נכון?' ונישק אותה על המצח. זה היה מאוד מוזר מצד אחד אבל מצד שני יוד ידוע כמי שתמיד היה מתנשק בפגישות ונראה היה לי שהוא חשב שהוא מכיר אותה ופגש בה במקרה... בכל אופן זה היה קטע מוזר אך מרגש. היום כשישבתי איתו בביקור והחזקתי את ידו, עברה לידנו דיירת אחרת, והוא הזמין אותה לשבת מצידו השני והחזיק לה את היד והיא דיברה אליו ברוסית ובאידיש כל מיני מילות חיבה. סיפרה שהיתה רקדנית בלט בצעירותה. לך תדע... ובאמת בכל פעם שיש 'קונצרט' במחלקה היא רוקדת ושרה לפני כולם באופן טבעי לגמרי כאילו שהיא רגילה להופיע לפני קהל... יוד גם הזמין אותה לשבת לידו ליד שולחן האוכל בארוחת הערב, אבל היא הלכה לשולחן אחר... עושה רושם שהוא התאקלם ומרגיש טוב במקום... היום שוחחתי עם הבת של שכנו לחדר, שסיפרה לי שבאחד הימים, אחרי שנפרדתי מיוד והלכתי הביתה והיא לא ראתה שהלכתי כי היתה עם אבא שלה בחדר, היא שאלה את יוד אם כבר הלכתי הביתה, והוא ענה לה שבכלל לא הייתי... נראה לי שהוא כבר בכלל לא צריך שאני אגיע, למרות שבכל פעם שאני באה אני רואה שהוא מזהה אותי ועיניו אורו לקראתי. אבל כנראה שרגע אחרי שהלכתי הוא כבר לא זוכר שהייתי. וכשאני לא שם הוא מוצא לו יד אחרת להחזיק וללטף... זה די משמח אותי בשבילו, וגם בשבילי. כי נראה לי שהוא משליך את האהבה שלו אלי על החברות החדשות שלו... שיהיה לי בריא.
בימים האחרונים יוד התחיל להתקרב אל אחת הדיירות במחלקה שלו. מדובר בחולה מנותקת לגמרי, שאינה מתקשרת בכלל עם אף אחד. היא משוטטת כל היום הלוך ושוב במחלקה בצעדים קטנטנים של 2 מ"מ אולי, כל היום ללא הפסקה. היא לא יושבת אף פעם. בזמן האוכל צריך להושיב אותה באופן מלאכותי כי משהו בקואורדינציה שלה כנראה משובש והיא לא מסוגלת להתיישב. בקיצור, מקרה קשה... אבל מבחינה חיצונית היא נראית פחות או יותר בסדר. יוד התחיל לגשת אליה, נותן לה יד ומטייל איתה לאורך המסדרון. באחד הבקרים הבת שלו באה לבקר וראתה אותם מטיילים ואז הוא הושיט לבתו את ידו השניה ושלושתם המשיכו לטייל לאורך המסדרון. האחות האחראית אומרת שהוא קורא לה נילי ובימים מסוימים הוא חושב שהיא נילי, אבל בימים אחרים הוא שוכח ממנה לגמרי ואפילו לא מסתכל עליה... גם באחד הביקורים שלי כשחזרנו מהטיול שלנו בחוץ, היא עמדה ליד דלת הכניסה ואז יוד ניגש אליה ואמר לה, 'את מכירה אותנו, נכון?' ונישק אותה על המצח. זה היה מאוד מוזר מצד אחד אבל מצד שני יוד ידוע כמי שתמיד היה מתנשק בפגישות ונראה היה לי שהוא חשב שהוא מכיר אותה ופגש בה במקרה... בכל אופן זה היה קטע מוזר אך מרגש. היום כשישבתי איתו בביקור והחזקתי את ידו, עברה לידנו דיירת אחרת, והוא הזמין אותה לשבת מצידו השני והחזיק לה את היד והיא דיברה אליו ברוסית ובאידיש כל מיני מילות חיבה. סיפרה שהיתה רקדנית בלט בצעירותה. לך תדע... ובאמת בכל פעם שיש 'קונצרט' במחלקה היא רוקדת ושרה לפני כולם באופן טבעי לגמרי כאילו שהיא רגילה להופיע לפני קהל... יוד גם הזמין אותה לשבת לידו ליד שולחן האוכל בארוחת הערב, אבל היא הלכה לשולחן אחר... עושה רושם שהוא התאקלם ומרגיש טוב במקום... היום שוחחתי עם הבת של שכנו לחדר, שסיפרה לי שבאחד הימים, אחרי שנפרדתי מיוד והלכתי הביתה והיא לא ראתה שהלכתי כי היתה עם אבא שלה בחדר, היא שאלה את יוד אם כבר הלכתי הביתה, והוא ענה לה שבכלל לא הייתי... נראה לי שהוא כבר בכלל לא צריך שאני אגיע, למרות שבכל פעם שאני באה אני רואה שהוא מזהה אותי ועיניו אורו לקראתי. אבל כנראה שרגע אחרי שהלכתי הוא כבר לא זוכר שהייתי. וכשאני לא שם הוא מוצא לו יד אחרת להחזיק וללטף... זה די משמח אותי בשבילו, וגם בשבילי. כי נראה לי שהוא משליך את האהבה שלו אלי על החברות החדשות שלו... שיהיה לי בריא.