מה קשור ומה לא קשור?
אגב, בכל פורום יש יותר אנשים משכותבים בו, תמיד יש ``משתתפים פסיביים``, אבל את צודקת. וזה מעלה אצלי כמה שאלות. קודם כל - למה זה קורה? שירז העלתה כמה אפשרויות באחת מהודעותיה (ראו למטה איפשהו). אולי גם אין פה כל כל הרבה מכורים, או בכל אופן מכורים שההתמכרות באמת מפריעה להם. אולי אנשים גם לא יודעים בדיוק מאיפה להתחיל להתייחס לעניין, מעבר להצהרה הבסיסית על היותם מכורים. מה להגיד? מה לשאול? מה אנחנו רוצים בכלל? מאיפה להתחיל לאכול את זה. שנית, בהמשך לכותרת - מה קשור ומה לא קשור להתמכרות? אי-מאג`ין אומר תמיד שמה שגורם להתמכרות נמצא מחוץ לרשת וצריך למצוא את הבעיה שם. שירז שאלה אם אנחנו יכולים - כל אחד מאתנו - לבחון את עצמנו ולענות על השאלה למה אנחנו כאן, למה אנחנו מכורים. השאלה היא אם אנחנו מנסים לענות על זה כאן בפורום או מסתפקים בעצם השאלה ויושבים כל אחד עם עצמו בבית על הנסיון להשיב. בינתיים נדמה לי שאף אחד לא ניסה לענות ישירות לשאלה שלה כאן. יש לשער שלאנשים שונים יש גורמים שונים להתמכרות, עם זאת אפשר להניח שאם נעשה קצת הפשטה מפרטים ביוגרפיים קונקרטיים, נוכל למצוא מכנים משותפים לקבוצות של אנשים בתוך הקבוצה הגדולה של המתמכרים, למשל שאצל אנשים מסוימים זה ממלא אילושהם חסכים ואצל אחרים זו דרך להתחמק מכל מיני התמודדויות לא קלות בחייהם וכו`, ולא משנה מאילו סיבות או באילו נסיבות בדיוק התפתחו החסכים או הבעיות או מה שזה יהיה. כמובן יש גם גורמים אחרים - הנקודה היא שלא כל מה שנראה אישי ובלתי קשור הוא בהכרח בלתי קשור. לפעמים אם קוראים קצת בין השורות ומנסים לחפור קצת אולי נגלה שיש קשר בין הסיפור לבין ההתמכרות ואולי אפילו שיש מכנה משותף בין סיפורים שונים לגמרי. למרות שברגע זה באמת קצת קשה לי לקשור בין הסיפור על המשחק עם הכווייתי והדיונים עם ערבים בפורומים לבין התמכרות. אבל אולי יש קשר (במקרה שלי זה דווקא מתקשר - היתה לי תקופה שהתחברתי כדי לחפש מידע ודיאלוג עם ערבים. אבל אפשר גם לשאול אם המצב הלא קל בארץ גורם לנו לרצות לברוח לאיזה עולם אחר). ואם לא, אז לא משנה כי באמת היה מעניין לקרוא. תמיד נגלוש מהנושא, אנחנו בני אדם, לא מחשבים. עדיין. ולבסוף - האם התמיכה בפורום מתבטאת בנסיון לסייע זה לזה לגעת ולהתמודד עם הגורמים להתמכרות, או שהיא מתמצה ב``מתכונים`` שונים לגמילה, כמו בגמילה מעישון למשל? זה לגיטימי, השאלה היא אם זה עובד, בעיקר אצל המכורים הכבדים. בגמילה מעישון יש בד``כ ``מתכונים``, בגמילה מאכילת יתר יש שילוב של ``מתכונים`` והתייחסות לגורמים פסיכולוגיים, ולמרבית הפלא נמצא שיש גורמים שונים המשותפים לתת-קבוצות בתוך הקבוצה הגדולה של אכלני יתר. אז מה בכלל צריך להיות האופי של הפורום הזה? לדעתי האישית, השילוב של ``מתכונים`` והתייחסות לגורמים פסיכולוגיים והתייחסות אישית לסיפורים האישיים הוא היותר יעיל. אבל יש פה אווירה כזו גם של רתיעה מפסיכולוגיה - אולי זה כבד ומשעמם מדי, ואולי זה עניין תרבותי-מנטלי, כביכול פסיכולוגיה שייכת לאנשים חולים ולאנשים בריאים אין בכלל פסיכולוגיה, וגם של רתיעה מלהיות אישי מדי - אנשים לא הכי נפתחים, אולי כי זה לא קשור לנושא. בכלל הפורומים של תפוז סולדים עמוקות מאינטרוספקציה.
לילה טוב ושבוע טוב.