יש שנולדו לדאוג אני, אחת מהם זהו פגם מלידה איזו שהיא בעיה גנטית חסר לי גן קטן ומכוון של אופטימיות ואיזה כרומוזום שיגיד- תראי יהיה בסדר... וגם להאמין בזה.
בין יהיה בסדר, למה יהיה היום? עומדת תהום, נורא ואיום. של סכנת דיכאון, ושביזות תמידית, שהורסים המון, כל חלקה יפה וטבעית. אז , אנא אישה, תנסי לחייך, תנסי לקיים הבקשה, ואותי תרצי לברך. תנסי להתנהג, קצת, על פי ``שיטת הסמוך``, ושביזות תפסיק , מעט. ועל פנייך יעלה חיוך.
הכל כן, אפשר למצוא עצבות ואולי סוג שולי של אפיסת כוחות אבל לעולם לא דכאון..הדכאון הוא מנת חלקם של אחרים אומללים שקצה נפשם בשחר חדש.. גם אם יש עצבות קלילה בטקסטים צריך להתיחס לזה במתינות, ואהבה, האהבה והאמונה בעצמינו, שיטת הסמוך על סמוך באמת הולכת יופי...
תודה ותודה לאישה יפת הנפש.. גם את מרגשת אותי,ומצליחה לפרוט בקלות על נימיי הנשמה כמעט ללא מאמץ.. תודה על החום שאת מעטירה,תודה על הכנות ועל היתך קסנדרה...
