יהונתן במירדף בלבנון.....

[סמדר בנ]

../images/Emo6.gif

הדמיון של כמה מהנשים שם לסוס....

 

[paulika]

איכס כבר יש לי בחילה על הבוקר

וכמו שלמדת מעוז מהחברה הנוצריה, נורא מענין לי עכשיו.....

 

[מעוז אישה]

../images/Emo6.gif בטח מעניין פאוליקה....

 

[oshiko]

איי, תרבות אנגלית ....

לחברה שאני עובד בה רומן ארוך עם האנגלים. סניפנו הגדול אחרי ישראל נמצא שם. יש לי יחס אמביוולנטי. מכל תרבות לומדים משהו. זה כלל בראשית הדרך, כשהאנגלית היתה קצת פחות טובה, כמה אי הבנות מצחיקות. אנגלי: "האם קיבלת את המסמך שלי?" אני: "כן" אנגלי: "?and how did you fond it" שזה בתרגום מילולי "איך מצאת את זה?" אני: ממה ... זה ... שלחת את זה באי-מייל ... והדפסתי את זה ... וזה היה על השולחן שלי ... ו... מצאתי את זה ... הנה ... כאן. קלי קלות עד שהסבירו לי ש"איך מצאת את זה" זו מין דרך אנגלית לשאול אותי מה אני חושב על המסמך. לא יכולים להגיד שום דבר באופן ישיר, האנגלים האלה. לך תנחש.

 

[סמדר בנ]

וצורת ההתבטאות המשונה

לפתוח משפט ב "I say" - נו אם אתה מדבר אז זה ברור שאתה אומר...

 

[מעוז אישה]

יש לי חברה אנגליה קתולית

היא לימדה אותי להגיד במקום " גועל נפש" " זה מענין..." ( כל כך אנגלי נכון?)

 

[אמשל מילואימניק טחון]

Oh yes, it's just around the corner

(או, כן. זה ממש מעבר לפינה???) ככה ענו לי פעם אחר פעם, כשהגעתי ללונדון אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי שם. הגעתי לבד בטיסה מהארץ, עם שמלת טריקו קצרצרה וסנדלים, היישר אל תוך גשם אנגלי שוטף ומעצבן (באוגוסט!) הייתי צריכה להגיע למלון. כל מי ששאלתי - ענה לי אותה תשובה, כפי שכתבתי למעלה. רק שכל אחד הורה לכיוון אחר. מכיון שאני מבינה מהר (רק שצריך להסביר לי לאט

) - הגעתי סוף סוף למסקנה המתבקשת, שגם לאלה שעונים לי - אין מושג ירוק על מה הם מדברים, רק שהאדיבות הבריטית מונעת מהם להגיד - סורי, אני לא יודע. מאז, בכל פעם שאני שומעת את המשפט הזה, אני פשוט מקבלת פריחה...

 

[האילתית 2]

אל תקלקלו לי את חיבתי אליהם

 

[עציון]

לא יודע. נסע הבוקר לאיזה סיום מסלול

מי בכלל מסיים מסלול ביום שישי? (משהו ליד פרדס חנה...כך אמר לי) בשבת. נחזיק אותו בציציות שלא יברח לנו. הוא גם אמור לומר תפילת הגומל. שתהיה שבת שלום לכולם. שקטה.רגועה

 

[עציון]

תפילה הגומל=בירכת הגומל. SORRY

 

[oshiko]

בטח ראיתי אותו

עציון, זה סיום המסלול של הבן שלי. עכשיו חזרתי משם. ראיתי גולנצ'יק עם מדים שבא לעודד את החבר'ה. אם הייתי יודע שזה הוא ...

 

[אמשל מילואימניק טחון]

אושיקו - וזהו??? אין פרטים, התרגשות

ספר, שתף אותנו... הורגים אותי הגברים האלה... "באתי, ראיתי, קיבל פלסרון, חזרתי"... איך אפשר להסתדר בכלל עם צורה כזאת של "דיווח", אה? נשים היו מתארות את ההתרגשות והפרפרים בבטן ואת הדמעות ואת הגאווה ואת הבן ואת ואת ואת... וזה לא שאני חושבת שאתה לא חשת בכל אלה, רק שמשום מה, זה עדיין נראה פחות "גברי" לפרט ככה. ועם התנהגות כזאת - אתה עוד מדבר על עיסקת טיעון? אתה אצלי "על תנאי" להרבה זמן

 

[oshiko]

../images/Emo9.gifאל דאגה, זה מגיע ...

בשירשור אחר. השירשור הזה שייך לאחד מגיבורי השבוע, וזה ללא ספק יהונתן, עציון ג'וניור (שכנראה זכיתי לראות אותו לפני מספר שעות, בלי לדעת שזה הוא). לשחת כולנו העניין מסתכם בברכת הגומל מחר בבית הכנסת.

 

[עציון]

אכן. דיברתי איתו עכשו והוא היה

בטקס הסיום של חברים שלו בנח"ל. אז מסתמא, ראית אותו....(אושיקו. הייתי יודע שאתה שם היינו ניפגשים...) הייתי מוכן שיוני יהיה לי גיבור בחטיבת גוש דן. אבל זה מה הוא רצה...

 

[oshiko]

משהו הבן שלך ...

מסיים כזה אירוע, יוצא הביתה, רץ לבקר את החברים שסיימו מסלול ולפרגן להם. הדבר הראשון שאמרתי כשנכנסתי לאזור הטקס היה "מה עושה כאן גולנצ'יק?". אם הוא היה במדים, זה ללא ספק היה הוא.

 

[oshiko]

*לשחת = *לשמחת

 

[אימשל2]

ארוחת הבוקר האנגלית השתלטה כאן

למרות הזיקה שיש לי, מנשואים, לתפריט הבריטי, אני רוצה לדון במה שכתב עציון. קודם כל לגבי הצנחן. מסתבר שיש קצת יותר אפור מהשחור שראינו בעינים כששמענו על המעשה המטורף שלו. במבחן התוצאה, זה היה מעשה מטופש וחסר אחריות. במבחן המציאות ישנן כמה נקודות שהופכות את התמונה לקצת יותר אפורה: 1. הוא לא ביצע את הצניחה להנאתו האישית. הוא ביצע את עבודתו כבודק מצנחי רחיפה עבור יצרן המצנחים. 2. הוא מתעקש בכל תוקף שהוא קיבל אישור לצניחה. שמעתי אותו מסביר שהוא מבין את החיילת שאומרת שהיא לא אישרה. הוא זוכר את עצמו בצבא והוא חושב שהוא היה נוהג כמוה אם הוא היה נותן אישור בסיטואציה שכזו. מה שאני לא מבינה, זה איך מישהו כ"כ מנוסה, צריך חוות דעת צבאית שתשלול את הצניחה. למה הוא היה צריך להתחיל את הצניחה כדי לדעת שהסתבך. זה מאד ישראלי לנסות "בכל זאת" ולא לקחת מספיק מרווח ביטחון. אם מצליחים אז מהללים את יכולת האילתור הישראלית. כשנכשלים זועקת לשמים הפרטצ'יות הישראלית. (זה מקשר אותי אל אושיקו והבריטים. שודאי בקשר בינכם בולטים ההבדלים הללו). בקשר לנושא השני שהעלת, עציון, המפקד שזחל אל מעבר לגבול, בצה"ל כבר לא נהוג "אחרי"?! או שמא אתה אומר שלא היה צריך להוציא את הבחור? למרות הסיכון הגדול, אני חושבת שטוב שהוציאו אותו. יותר עבור הציבור הישראלי שהיה עלול להתמודד עם חטיפה נוספת ולשלם את המחיר הכבד שגובים מאיתנו בגין כאלה חטיפות, מאשר בשל טובתו האישית של הבחור, שגם בה אני לא מזלזלת (למרות התחושה שהוא צריך להענש על מעשיו. רק ששבי חיזבאלה זה עונש כבד מידי, חוץ מלאנשים מסוימים...) אם צריך להוציא את הבחור, למה שלא יעשה את זה האיש הכי מנוסה שם? לא זה ההבדל בין צבאות ערב לצה"ל?! הקצינים נלחמים בשטח והולכים בראש ולא מנהלים את המערכה מהמטה?! אני מבינה את החשש שפגיעה בקצין עלולה להוות פרס גדול יותר עבור החיזבאלה מאשר פגיעה בחייל פשוט, אבל אני חושבת שלתפיסת הלוחמה של צה"ל, ששוחלת את המפקדים בראש, יש הוכחות בכתב להצלחתה.

 

[סמדר בנ]

ככה זה כשיש לפעמים

נושאים ברומו של עולם.... גם אני קראתי שהוא קיבל אישור מצה"ל. עדיין, לרחף מצוק מנרה ביום כזה "חם" נראה לי חוסר אחריות. יכלו גם לטווח בו בעודו מרחף לו. לא יודעת מי זה ה"קודקוד" הזה ומה דרגתו. הוא גם לא היה היחיד לפי מה שהבנתי שנכנס פנימה כדי לחלץ. טוב שנכנסו וטוב שחילצו וחבל שהיה בכלל צריך להגיע לזה. כאילו שאין די תקריות בלי זה.

 

[אמשל מילואימניק טחון]

../images/Emo45.gif תודה שהחזרת אותנו לעיקר

מסכימה עם כל מילה, רק שבכל זאת קיים הכעס המוצדק על האיש, שלא הפעיל שיקול דעת ומתחבא עכשיו מאחורי חיילת קטנה. במבחן התוצאה - אכן, עבר טוב ויש אפילו מקום לצל"ש. אבל מה אם לא???? די מזכיר את התרמילאים הישראלים בחו"ל, שמסתכנים מעבר לכל מידה - ואח"כ ההורים שלהם כאן משגעים את חדר המצב במשרד החוץ. למה בעצם להרחיק לכת? גם כאן בארץ יש מטיילים חסרי אחריות, שלמרות אזהרות על שטפונות נכנסו לוואדיות - ואח"כ יחידות שלמות על אנשיהן וציודן המלא יוצאות לחפש אותם, תוך כדי סיכון עצמי רב.