הטעות הכי גדולה שלך היא,
שאתה משכנע את עצמך שזהו, אין מה לעשות, אתה עמוק בבור ואין לך שום אפשרות לעלות.... אני מדבר מנסיון, הייתי תקופה ארוכה של יותר משנה וחצי במצב שמשעמם, כלום לא מעניין אותי רק איך להעביר את השיעמום, אין תורה ואין כלום בחיים רק מה עוד יכול לעניין... עד שיום אחד החלטתי שאני יוצא מיזה וכלום לא משנה, אז התחלתי לעבוד כמה שעות ביום, ואז יש כבר סיבה למה לקום בבוקר... התחלתי לשמור כמה מצוות קלות ואז כבר אין את ההרגשה הדפוקה הזאת שהיום חולף בלי כלום... אח"כ גם התחלתי ללמוד שעה קבועה ביום, וכשאתה לומד מרצונך אז זה גם מעניין... וככה יצאתי מיזה... תנסה את זה.. תעשה משהו שהיום לא יהיה ריק... תתפוס משהו שעליו תקפיד, ואז יהיה לך עניין בחיים... ואז אתה תגלה שמה שעברת בחיים זה לא רק שזה הרבה פחות משפיע עליך אלא זה אפילו מחזק אותך בהמשך... זה קשה, אפילו מאד קשה... אבל אם זה קשה זה אומר שזה אפשרי.... אתה כולה בן 18... יש לך עוד הרבה זמן לתקן ולהנות מהבחרות....