יהודה הלוי

[nra66]

יהודה הלוי

השאלה שלי איך נקרא ספר הפילוסופיה שיהודה הלוי כתב

 

[nissimhania]

הוא כתב את "הכוזרי", אבל זה לא

ספר פילוסופיה, להיפך- זה אנטי פילוסופי (בין היתר).

 

[דמטרוס]

אנטי פילוסופי?

יש לדייק ולכתוב שזה ספר תיאולוגי חשוב הדן בהבדלים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות. על מנת שיהא תיאולוגי מספיק, יש בו דיון גם באל, וזה לכשעצמו דיון פילוסופי. אהה, והוא גם הניח את היסודות לפילוסופיה הדיאלוגית שאומצה ע"י בובר.

 

[nissimhania]

אנטי פילוסופי בהחלט.

אם קראת אותו אתה ודאי זוכר רק מההקדמה את המשפט האומר שהספר הוא- "הוכחה ניצחת לאמיתות הדת הבזויה". הספר אינו עוסק בהבדלים שבין שלוש דתות מונוטאיסטיות, אלא ביהדות הצודקת מול שאר האפשרויות הטועות, שהם: נצרות איסלם ופילוסופיה (!). הספר נחשב ביהדות ל"קודש קודשים", בטח לא מפני שהוא ספר פילוסופי מעניין אלא מפני שהוא מכסה את כל היסודות ליהדות, ומהווה הוכחה (לאנשים רבים) למציאות האל ולאמיתות הדת היהודית. יותר מזה, ריה"ל בעצמו אמר את המשפט- "הרבה פרחים בפילוסופיה, אך פירות אין". ובא בספרו לטעון שאין לפילוסופיה כח לייצג את האמת (ראה בדיון של מלך כוזר עם הפילוסוף).

 

[דמטרוס]

קראתי גם קראתי, ואפילו זכיתי ללמד

זה תלוי כמובן בנקודת המוצא שלך.. כדי לטעון שפילוסופיה היא דבר עקר אתה חייב לטעון טענות פילוסופיות. אז נכון שריה"ל משתדל שלא לטעון טענות פילוסופיות, אבל הספר למרות היותו אנטי-פילוסופי, סובל מגישה פילוסופית. מי לנו כניטשה, אשר כתב ספרים אנטי פילוסופיים, ובכל זאת היה פילוסוף גדול. צריך לדעתי לא ללכת שבי אחרי הרטוריקה.

 

[nissimhania]

אבל כל הפואנטה שלו היא שהיהדות

צודקת כי היא היחידה בעלת הוכחה מציאותית, כלומר מעמד הר סיני. ועל כן היא מעל הפילוסופיה. ובצורה קצת יותר מעמיקה, ניתן לומר שלאמת אין בכוחנו להגיע, אך לה הכח להגיע אלינו!. ועל כן הטוען לאמת אין מספיק שינסח את טענותיו בצורה לוגית (לאמור פילוסוף) אלא שאמיתותו תהיה עובדה בלתי תלויה בו, כדוגמת ההתגלות האלוהית. ומכיוון שליהודים ההוכחה היחידה מסוג זה, הרי שאמיתותם היא היא האמת. אגב, עכשיו שאני יודע שאתה מבין בעניין- אשמח אם תתקן אותי ואלמד משהו...

 

[דמטרוס]

הטענה לאמת...

אסור לשכוח כמובן את ההקשר ההיסטורי שבו נכתבו הדברים. כל טענה לאמת מוחלטת מחוייבת בביסוס פילוסופי או מדעי. מבחינת הפילוסוף של ימי הביניים, ההתגלות אינה מוטלת בספק, כיוון שאין כלל ספק בעדויות שבמקרא, ואפילו אין ספק שאלוהים דיבר מן הסנה הבוער. לשון אחר, הפילוסופיה שייכת לתחום הרוח (נר"נ = נפש, רוח, נשמה = המהות הלא-סומטית של האדם, כאשר הרוח מייצגת את השגיו האינטלקטואליים של האדם), אך אין היא עומדת מול ההתגלות האלוהית, שהיא מעבר לשקלא והטריא האנושיים. התגלות האמת המוחלטת שייכת לתחום הנשמה, שם באותו יסוד אלוהי שיש בכל יהודי (או אדם) מתבררת נכונות טענת-העל היהודית בדבר ההתגלות. שהרי האמת המוחלטת היא אלוהים ואין בלתהּ. מעניין לראות את טענת האמת הבלתי תלויה באדם (איך ריה"ל היה כותב הים? מעניין.) מקדימה את קאנט וטיעונו אודות היופי "נטול חפץ ענין" כלומר היופי אונטולוגי, ללא קשר לאדם. טענת האמת האובייטיבית היא טענה לוגית-פילוסופית מובהקת, ואל תשכח שריה"ל איננו הרמב"ם המגיע אל טענת האל שאינו תלוי באדם מתוך הפילוסופיה האריסטוטלית, ולכן נצרך לתרגילים לוגיים מורכבים כדי לבסס קיום האל ובריאת העולם. על כן, אם הטיעון של ריה"ל הוא בבסיסו אפלטוני, הרי ההוכחה האונטולוגית לקיום האל נשאבת מכתבי הקודש. אלא, שטענה זו אינה עומדת באף מבחן, למעט מבחן האמונה, שמבחינת ה"כוזרי" הוא בעייתי, כיוון שמלך כוזר לא נולד לתוך הוודאות של ההתגלות .על כן תהליך ההוכחה של ריה"ל מחוייב בהשוואה לדתות אחרות ולפילוסופיה.

 

[nissimhania]

תודה, (אני מקווה שהבנתי הכל...)