יד

וואו

היי אלומה השארת אותי חסרת מילים...
 
אלומת האור...

לעיתים השקט והדממה וחוסר המילים....הן התגובה העוצמתית ביותר. קוראת את שכתבת ורוצה לשתוק.לדמום.אין מילים....
 
יקירתי../images/Emo70.gif

קראתי את השיר, וגם את הקטע שפרסמת כאן לינק אליו בשבוע שעבר. כמו תמיד - אהבתי. את יודעת שאני אוהבת את הכתיבה שלך. הוספתי את שני הקטעים למדור המאמרים, ל"בנות הפורום כותבות" - מקוה שזה בסדר. אם לא - אימרי לי ואסיר. שמחה לראות אותך כאן!
 
הי, את זוכרת אותי? ../images/Emo12.gif

לא חשבתי שתזכרי אותי בכלל, היות שבעבר כתבתי אולי פעם אחת ועזבתי... בטח שזה בסדר שהוספת את הקטעים למדור, זה אפילו מחמיא לי... אני ממש מודה לך. יש לי ימים ממש לא קלים, אז באתי לכאן לפרוק קצת... תודה רבה לך על האמפתיה והחמימות אור
 
זה מפתיע אותך?

היה לי רושם שכתבת כאן יותר... בכל מקרה, זכרתי שאת כותבת נורא יפה, ונדמה לי שפעם גם כתבתי תגובה בבלוג שלך. קשה לשכוח את הכתיבה שלך, מסתבר ... את תמיד מוזמנת לבוא לכאן לפרוק, ומכיוון שאין "חובת נוכחות" על בסיס קבוע, זה בסדר גמור לבוא גם "פעם ב...". מה ואיך שעושה לך טוב.
 
מפתיע מאד!

ממש תודה רבה. מאד מחמיא לי מה שכתבת וגם מרגש... התכתבנו קצת במסרים אישיים, אולי בגלל זה היה נדמה לך שכתבתי פה יותר...
אור
 

m o n a l

New member
עצוב מאד ומרגש

אני מרגישה כל כך את הכאב שלך שמנוסח בצורה כל כך מושלמת... ממש זהה לכאב שלי ולבכי שלי על אמא שלי שמתה לפני ארבעה חודשים וחצי.
 
../images/Emo201.gif

וואו, ארבעה חודשים וחצי זה באמת כלום זמן. אני עדיין, אחרי שלוש שנים וחצי, מרגישה חזק את הנוכחות שלה כאן בבית. עדיין יש לי חלומות כאילו היא חיה ואז מה יהיה איתי? לאן אני אלך? הרי לא אוכל לגור איתה עד שאזדקן... השאלה הזו נחסכה ממני, אבל נותרו הרבה אחרות...
 

m o n a l

New member
היי אלומת האור

ממה אמך נפטרה? אימי נפטרה ממחלת הסרטן שגרמה למוות איטי ואכזרי מאד. היא סבלה 12 שנה מהמחלה הזו - מעשרות טיפולים כימוטרפיים, הקרנות ואלפי כדורים שהפכו אותה לשבר כלי, שחיה תמיד בגבול הדק שבין חיים ומוות.
 
למעלה