קראתי את השיר, וגם את הקטע שפרסמת כאן לינק אליו בשבוע שעבר. כמו תמיד - אהבתי. את יודעת שאני אוהבת את הכתיבה שלך. הוספתי את שני הקטעים למדור המאמרים, ל"בנות הפורום כותבות" - מקוה שזה בסדר. אם לא - אימרי לי ואסיר. שמחה לראות אותך כאן!
לא חשבתי שתזכרי אותי בכלל, היות שבעבר כתבתי אולי פעם אחת ועזבתי... בטח שזה בסדר שהוספת את הקטעים למדור, זה אפילו מחמיא לי... אני ממש מודה לך. יש לי ימים ממש לא קלים, אז באתי לכאן לפרוק קצת... תודה רבה לך על האמפתיה והחמימות אור
היה לי רושם שכתבת כאן יותר... בכל מקרה, זכרתי שאת כותבת נורא יפה, ונדמה לי שפעם גם כתבתי תגובה בבלוג שלך. קשה לשכוח את הכתיבה שלך, מסתבר ... את תמיד מוזמנת לבוא לכאן לפרוק, ומכיוון שאין "חובת נוכחות" על בסיס קבוע, זה בסדר גמור לבוא גם "פעם ב...". מה ואיך שעושה לך טוב.
וואו, ארבעה חודשים וחצי זה באמת כלום זמן. אני עדיין, אחרי שלוש שנים וחצי, מרגישה חזק את הנוכחות שלה כאן בבית. עדיין יש לי חלומות כאילו היא חיה ואז מה יהיה איתי? לאן אני אלך? הרי לא אוכל לגור איתה עד שאזדקן... השאלה הזו נחסכה ממני, אבל נותרו הרבה אחרות...
ממה אמך נפטרה? אימי נפטרה ממחלת הסרטן שגרמה למוות איטי ואכזרי מאד. היא סבלה 12 שנה מהמחלה הזו - מעשרות טיפולים כימוטרפיים, הקרנות ואלפי כדורים שהפכו אותה לשבר כלי, שחיה תמיד בגבול הדק שבין חיים ומוות.