יד זיכרון

[אנילי מילי]

יד זיכרון

כיצד אומרים ברבים 'יד זיכרון'? הכותב משתמש בצורה 'ידי זיכרון' שלא נראית לי כנכונה. האם יש לביטוי הזה צורת ריבוי?

 

[איתי שלר]

נראה לי: יְדוֹת זיכרון

 

[הדיוט גמור]

ההבדל בין שפה לכביש

בכביש, אם לא בטוחים, לא עוקפים; בשפה, אם לא בטוחים, עוקפים! בהתאם להקשר, פשוט כותבים אתרי יד זיכרון, אנדרטאות יד זיכרון, מיזמי יד זיכרון וכד'.

 

[אנילי מילי]

תודה לעונים

 

[sailor]

נראה ונשמע רע מאד

גם יד זכרון בנפרד לא מוצלח. מוכרי יותר יד ל[נופלים/קרבנות...]. בכל המקרים שהצעת עדיף להחליף יד זכרון במלה הנצחה.

 

[מוגג]

עדיף זכרון על הנצחה.

הנצחה היא לנצח ואין דבר נצחי בעולם. זכרון הוא יותר אנושי.

 

[sailor]

אולי, אבל ודאי לא יד זכרון

 

[נהורית1]

זו לא עקיפה, זו נסיעה בנתיב הנכון

 

[מוגג]

להוריד ידיים

אתרי זיכרון אנדרטאות מיזמי זיכרון וכו'

 

[הדיוט גמור]

ובעצם, מה ליד ולזיכרון?

כיצד הפכה היד למצבת זיכרון? המילה "יד" מופיעה במקרא בלי סוף, הן במובן המוחשי והן בשלל הביטויים הנגזרים ממנה: ליד, על יד, יד ה', יד חזקה וכד'. כמו כן, קיםן לעתים מובן של "מקום", שהתפתח אולי מהמובן "יד" לציון מקום קרוב (בהישג יד) > מקום בכלל. יתכן ש"מקום" התרחב ל"מצבה", שהוא נדיר למדי ומצאתי לו רק שלושה מופעים: וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר, בָּא-שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד (שמ"א טו) - הכוונה למזבח לה'. וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת, עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה (שמ"ב יח) - מצבה לאדם וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם (ישעיהו נו) - שוב, מצבה לאדם (והמקור לשם המוסד הידוע).

 

[sailor]

זה מופיע כבר בתנך במובן זה

וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל, בַּבֹּקֶר; וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר, בָּא-שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד... (שמואל א, טו 12) במקום למחות את זכר עמלק. ועוד יותר ברור: וְאַבְשָׁלֹם לָקַח, וַיַּצֶּב-לוֹ בְחַיָּו אֶת-מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק-הַמֶּלֶךְ--כִּי אָמַר אֵין-לִי בֵן, בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי; וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת, עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (שמואל ב, ח 18)