ידעת ולא אמרת דבר

[ה-שונית]

ידעת ולא אמרת דבר

אתה שהיית החבר הכי טוב אתה ששותפת בסודות הכי כמוסים אתה שהכרת את כל נבכי הנפש כשידעת לא אמרת דבר אתה שהיית צד לאהבה גדולה עם פרפרים בבטן אתה שהיית צד לשיתוף, הבנה ותקשורת אתה שהקמת בית עם אהובתך כשידעת לא אמרת דבר גם כשמפרקים חבילה גם כשמשתחררים מהכבלים גם כשכל אחד הולך לדרכו כשיודעים, אומרים דבר

 

[שרי42]

אפרופו.....

ההוא שמפליא במכותיו, מפחיד בתגובותיו - והכוונה היתה לאו דווקא למכות פיזיות,....

 

[ה-שונית]

די... כבר מספיק בכיתי היום....

 

[אור-לך]

שרי

אלימות מילולית היא היינו הך.

 

[ה-שונית]

מסתבר שגם שתיקה יכולה להיות אלימה

 

[אור-לך]

לצערי...

יש הרבה חברים ``טובים`` שכאלה. והרי לא סתם נאמר ``האישה יודעת תמיד אחרונה``... כנראה שצריך לברור טוב טוב לפני שמשתפים. וחבל. אור.

 

[ה-שונית]

אור, את ממש לא בכיוון...

 

[אור-לך]

אז אולי תאירי את עיני...

 

[avitalp]

שונית

שולחת לך מכאן נגיעה אחת רכה.... בטוחה שגם היא היתה חסרה לך שם..... חזקי ואמצי. אביטל

 

[ה-שונית]

ובגללך... אני בוכה עכשיו שוב...

ואם בענייני בכי עסקינן, החלטתי לשתף אתכם במשהו שכתבתי אך לפני מספר ימים בפורום אחר... בכי מסוג אחר לגמרי: היום בכיתי בכיתי היום... בזכותך, לך, בגללך בכיתי היום... עלי, עלינו, עליהם בכיתי היום... והנה אני שוב בוכה איך נגעת... איך ידעת... שם על נימי הנימים לפרוט איך ליטפת את לבי בעדינות ורוך. כן, כבר הובטח לי עוד פרק חדש ומוצלח הרי החיים, כמו גלי הים, שואפים הם לגובה כדי להגיע לחוף מבטחים. ואולי עוד מוקדם והפצעים לא הגלידו עוד אבל אולי באותו פרק חדש תשמש גם הפתיח, גם העלילה וגם האפילוג אז הנה אני מרימה כוסית והפעם לחיי הערב בו נתתי לך לחדור לחיי, לנשמתי שונית

 

[avitalp]

``אל תבכי, ילדה, אל תבכי.....``

``צחקי, ילדה, צחקי עוד נכונו גשמי זהב עוד נשיר על ברק ורעם נרוץ בין טיפות, נלקט רקפות ונצחק, כי הכל כזב....`` עוד תראי שיהיה טוב יותר. היי חזקה והמשיכי לכתוב לנו מילים רגישות ויפות....שנוגעות... אביטל.

 

[חן.]

``לחיים`` .....חביבה.

 

[ענבר בן 31]

לחיים, זה הכל לטובה

 

[ענבר בן 31]

לא ידעתי, עכשיו כן

אחרי כל קריאה הבנתי יותר. שונית מי כמוך שושמרת הכל בבטן יכולה להלין, על חשאיות ייתר ? ! אבל, מבין אותך יקירתי, אם הוא היה ``החבר הכי טוב`` זה כואב יותר. עוד נדע ימים טובים מאלה, נדמה לי שאת כבר יודעת כאלה...ואני שמח בשבילך. שלך, ענבר

 

[שי33]

חיבוק גדול עבורך, ממני