ידידות?!
הייתי רוצה לשפוך את ליבי... במיוחד בפניי אנשים שלא ממש מכירים אותי ואת הסיפור שלי (דיברתי עליו פעם אחת אז אולי אנשים כאן יזכרו)
יש לי ידיד ממש טוב...זה התחיל בזה שהוא זה שרצה הזדמנות קטנה אפילו לכוס קפה ואני כל פעם דחיתי אותו במשך הרבה מאוד זמן אחכ נפגשנו סתם במקרה ומפה לשם נהיינו ידידים ממש טובים. הבנתי הרבה מהמקרה הזה, לא לפסול סתם ככה אנשים גם אם הם לא הכי ניראים לנו כי המציאות יכולה להיות לגמרי שונה וזה מה שקרה. הוא היה לי לידיד טוב, לכתף, למשענת תקופה של יותר מחצי שנה ככה היינו נפגשים מלא כל סופש עד שהעות הקטנות של הלילה, לפעמים ממש עד הבוקר פגישות של 5 שעות לפחות, במהלך השבוע היינו מדבריםש עות בפייסבוק, שיחות נפש, תמיד היינו מתכתבים עוד אחרי כל פגישה ותמיד אמר לי כמה כיף לנו ביחד איך הזמן טס שאנחנו נפגשים הייה שולח לי הודעות באמצע הלילה אחרי שהוא חוזר מהעבודה (הוא תמיד ער בשעות מאוחרות והייתה תקופה שגם אני).
קרה מקרה שהוא היה מאוד שיכור והוא ניסה לנשק אותי פעמיים. אני דחיתי אותו כי באמת באותה התקופה ראיתי בו רק ידיד למרות שידעתי בתוך תוכי שאני מתחילה להתאהב בו, שהוא לא סתם כמו כל הידידים שלי, שהמפגשים שלנו עד הבוקר יש בהם משהו מיוחד, במיוחד השיחות ואיך שאנחנו כל כך מסתדרים, האופיי שלו ואיך שהוא התיייחס עליי גרם לי להתאהב בו.
אחרי המקרה הזה עוד לא הבנתי שאני מאוהבת בו אבל מאוד מאוד פחדתי שהמעשה הזה ירחיק אותנו אחד מהשני. אחרי זה דיברנו וסיכמנו שאנחנו לא רוצים שזה ישפיע ושנישאר ידידים טובים, הוא אמר שהוא לא התכוון כי באמת היה שיכור והמשכנמו להיות ידידים כרגיל.
אחכ אני התחלתי תקופה עמוסה בלימודים ויצא שהתרחקנו טיפה, פחות מפגשים, וזה פתאום היה חסר לי מאוד! מאוד התגעגעתי לשיחות נפש בלילה איתו, שהוא היה בא אליי. ממצב שבו היינו נפגשים כל סופש, התחלתי להבין שאולי הוא לא מרגיש בחוסר כמוני, התחלתי יותר ליזום אבל עדיין זה לא חזר להיות זה...אמרתי לעצמי לא יכול להיות שזה עבר לו, הבן אדם היה בא כל סופש ואני מתארת לעצמי שזה לא סתם, הוא תמיד היה אומר לי כמה הוא חולה עליי וכמה כיף לו איתי עדיין היינו מדברים כמו חברים טובים לפעמים כמו פעם לפעמים קצת פחות... אני יותר הרגשתי בחוסר שלו.. עד שכבר לא יכולתי ואמרתי לו מה אני חושבת שאני רוצה יותר ולמרות הכל קיבלתי תשובה שלילית אבל שנינו אמרנו שוב שאנחנו חשובים אחד לשני והוא בעצמו אמר שהוא מקווה ששום דבר לא ישתנה בנינו. הדברים בנינו באמת נשארו אותו דבר אומנם אני מאוד מתגעגעת לשיחות הארוכות לשנו כמו פעם לזה שהוא היה שולח הודעות באמצע הלילה אבל היום אנחנו עדיין מדברים כרגיל .. לפני כמה זמן הייתה לנו שיחה מאוד ארוכה על זה שבה הוא שאל אותי אם אני מצטערת על זה שפתחתי את הדברים בפניו.. אמרתי לו שלא כי זה מה שראאיתי נכון לאותו רגע .. הוא גם אמר שהוא מאוד מעריך אותי על זה שבאתי ואמרתי לו מה אני חושבת ושהוא חושב שזה רק יכול לקרב בנינו
אני מאוד מתגעגעת אליו, לידיד הישן של פעם למרות שעדיין אנחנו מדברים בתדירות גבווה אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי וממנו! אולי בגלל שפעם קיבלתי ממנו הרבה יותר יחס הוא תמיד היה יוזם פתאום יש ימים שאנחנו לא מדברים ואני מבינה שאולי זה לא חסר לו כמו שלי זה חסר... למרות שלפני כמה ימים הוא נתן לי איזה עקיצה על זה שאני הפסקתי גם להציק לו בלילות ניראה לי שזה גם לו חסר אבל עדיין זה לא כמו פעם.
אני לא יודעת מה אני רוצה ... אני מאוד אוהבת אותו בתור בן אדם, הוא בן אדם מדהיםםםםם אין דברים כאלה קשה לי להילחם במה שאני מרגישה כי אין לי אפילו מילה רעה להגיד עליו.
אני יודעת שאני לא רוצה אותו בתור בן זוג זה הרבה יותר מורכב וזה ארוך אבל יש לי רגשות אליו שאני לא יודעת מה לעשות איתם ואיך לפרש אותם? האם זו אהבה טהורה לחבר טוב? לידיד? לתחושה הטובה הזאת שהייתה לי איתו?
מצד אחד חברה אמרה לי שזה מאוד יפה מה שאני מרגישה, שלא כולם זוכים להרגיש רגש כזה ובמקום להינות ממנו אני רק מחפשת כל הזמן דברים..
אני יודעת שהוא תמיד יהיה שם בשבילי, תמיד יעזור לי לפני כמה זמן ביקשתי ממנו משהו והוא ישר עזר לי. תמיד הוא עונה לי לטלפון ישר, אין מצב של סינונים, גם אם הוא נמצא עם חברים שלווו הוא עונה לי לטלפון ומדבר איתי לפחות את החצי שעה... זה דברים קטנים שעושים בשבילי את ההבדל...אני באמת באמת אוהבת אותו בתור בן אדם
אל תגידו לי להתרחק ממנו לגמרי זה בלתי אפשרי
אבל השאלה האם אפשר להרגיש דברים כאלה לבן אדם? וזה לא יהיה אהבה רומנטית?
האם אני באמת צריכה לשמוח בחלקי שיש לי בן אדם כזה?
כי הרי להתכחש ולהילחם ברגשות אני לא יכולה .. זה בלתי אפשרי
אז מה כן אפשר לעשותת?
הייתי רוצה לשפוך את ליבי... במיוחד בפניי אנשים שלא ממש מכירים אותי ואת הסיפור שלי (דיברתי עליו פעם אחת אז אולי אנשים כאן יזכרו)
יש לי ידיד ממש טוב...זה התחיל בזה שהוא זה שרצה הזדמנות קטנה אפילו לכוס קפה ואני כל פעם דחיתי אותו במשך הרבה מאוד זמן אחכ נפגשנו סתם במקרה ומפה לשם נהיינו ידידים ממש טובים. הבנתי הרבה מהמקרה הזה, לא לפסול סתם ככה אנשים גם אם הם לא הכי ניראים לנו כי המציאות יכולה להיות לגמרי שונה וזה מה שקרה. הוא היה לי לידיד טוב, לכתף, למשענת תקופה של יותר מחצי שנה ככה היינו נפגשים מלא כל סופש עד שהעות הקטנות של הלילה, לפעמים ממש עד הבוקר פגישות של 5 שעות לפחות, במהלך השבוע היינו מדבריםש עות בפייסבוק, שיחות נפש, תמיד היינו מתכתבים עוד אחרי כל פגישה ותמיד אמר לי כמה כיף לנו ביחד איך הזמן טס שאנחנו נפגשים הייה שולח לי הודעות באמצע הלילה אחרי שהוא חוזר מהעבודה (הוא תמיד ער בשעות מאוחרות והייתה תקופה שגם אני).
קרה מקרה שהוא היה מאוד שיכור והוא ניסה לנשק אותי פעמיים. אני דחיתי אותו כי באמת באותה התקופה ראיתי בו רק ידיד למרות שידעתי בתוך תוכי שאני מתחילה להתאהב בו, שהוא לא סתם כמו כל הידידים שלי, שהמפגשים שלנו עד הבוקר יש בהם משהו מיוחד, במיוחד השיחות ואיך שאנחנו כל כך מסתדרים, האופיי שלו ואיך שהוא התיייחס עליי גרם לי להתאהב בו.
אחרי המקרה הזה עוד לא הבנתי שאני מאוהבת בו אבל מאוד מאוד פחדתי שהמעשה הזה ירחיק אותנו אחד מהשני. אחרי זה דיברנו וסיכמנו שאנחנו לא רוצים שזה ישפיע ושנישאר ידידים טובים, הוא אמר שהוא לא התכוון כי באמת היה שיכור והמשכנמו להיות ידידים כרגיל.
אחכ אני התחלתי תקופה עמוסה בלימודים ויצא שהתרחקנו טיפה, פחות מפגשים, וזה פתאום היה חסר לי מאוד! מאוד התגעגעתי לשיחות נפש בלילה איתו, שהוא היה בא אליי. ממצב שבו היינו נפגשים כל סופש, התחלתי להבין שאולי הוא לא מרגיש בחוסר כמוני, התחלתי יותר ליזום אבל עדיין זה לא חזר להיות זה...אמרתי לעצמי לא יכול להיות שזה עבר לו, הבן אדם היה בא כל סופש ואני מתארת לעצמי שזה לא סתם, הוא תמיד היה אומר לי כמה הוא חולה עליי וכמה כיף לו איתי עדיין היינו מדברים כמו חברים טובים לפעמים כמו פעם לפעמים קצת פחות... אני יותר הרגשתי בחוסר שלו.. עד שכבר לא יכולתי ואמרתי לו מה אני חושבת שאני רוצה יותר ולמרות הכל קיבלתי תשובה שלילית אבל שנינו אמרנו שוב שאנחנו חשובים אחד לשני והוא בעצמו אמר שהוא מקווה ששום דבר לא ישתנה בנינו. הדברים בנינו באמת נשארו אותו דבר אומנם אני מאוד מתגעגעת לשיחות הארוכות לשנו כמו פעם לזה שהוא היה שולח הודעות באמצע הלילה אבל היום אנחנו עדיין מדברים כרגיל .. לפני כמה זמן הייתה לנו שיחה מאוד ארוכה על זה שבה הוא שאל אותי אם אני מצטערת על זה שפתחתי את הדברים בפניו.. אמרתי לו שלא כי זה מה שראאיתי נכון לאותו רגע .. הוא גם אמר שהוא מאוד מעריך אותי על זה שבאתי ואמרתי לו מה אני חושבת ושהוא חושב שזה רק יכול לקרב בנינו
אני מאוד מתגעגעת אליו, לידיד הישן של פעם למרות שעדיין אנחנו מדברים בתדירות גבווה אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי וממנו! אולי בגלל שפעם קיבלתי ממנו הרבה יותר יחס הוא תמיד היה יוזם פתאום יש ימים שאנחנו לא מדברים ואני מבינה שאולי זה לא חסר לו כמו שלי זה חסר... למרות שלפני כמה ימים הוא נתן לי איזה עקיצה על זה שאני הפסקתי גם להציק לו בלילות ניראה לי שזה גם לו חסר אבל עדיין זה לא כמו פעם.
אני לא יודעת מה אני רוצה ... אני מאוד אוהבת אותו בתור בן אדם, הוא בן אדם מדהיםםםםם אין דברים כאלה קשה לי להילחם במה שאני מרגישה כי אין לי אפילו מילה רעה להגיד עליו.
אני יודעת שאני לא רוצה אותו בתור בן זוג זה הרבה יותר מורכב וזה ארוך אבל יש לי רגשות אליו שאני לא יודעת מה לעשות איתם ואיך לפרש אותם? האם זו אהבה טהורה לחבר טוב? לידיד? לתחושה הטובה הזאת שהייתה לי איתו?
מצד אחד חברה אמרה לי שזה מאוד יפה מה שאני מרגישה, שלא כולם זוכים להרגיש רגש כזה ובמקום להינות ממנו אני רק מחפשת כל הזמן דברים..
אני יודעת שהוא תמיד יהיה שם בשבילי, תמיד יעזור לי לפני כמה זמן ביקשתי ממנו משהו והוא ישר עזר לי. תמיד הוא עונה לי לטלפון ישר, אין מצב של סינונים, גם אם הוא נמצא עם חברים שלווו הוא עונה לי לטלפון ומדבר איתי לפחות את החצי שעה... זה דברים קטנים שעושים בשבילי את ההבדל...אני באמת באמת אוהבת אותו בתור בן אדם
אל תגידו לי להתרחק ממנו לגמרי זה בלתי אפשרי
אבל השאלה האם אפשר להרגיש דברים כאלה לבן אדם? וזה לא יהיה אהבה רומנטית?
האם אני באמת צריכה לשמוח בחלקי שיש לי בן אדם כזה?
כי הרי להתכחש ולהילחם ברגשות אני לא יכולה .. זה בלתי אפשרי
אז מה כן אפשר לעשותת?
