the faceless
New member
ידוע מראש...
למה מצפים ??? הרי מראש קובעים לנו את צורת החשיבה... ליום הולדת הראשון כבר מקבלות אנחנו איזה ברבי בשמלת כלה, כשאחינו מקבלים את קן השרירי לבוש בגדיי טייס...(אני תמיד רציתי איזה משאית אדומה וענקית, אבל משום מה היא נשארה בגדר חלום...) למה אתם מצפים??? הרי ברור לכם, שנרצה מאוד להשביע את רצונכם, ולהדמות ל``אידאל``... הרי ברור שכבר מגיל חמש נחשוב על איזה שמלה נתפור ליום המיוחד... למה עד עכשיו לא הבנתם, שאישה קטנה (בראשה ובמותנה), כבר לא צריכה להיות מודל חיקוי...? משום מה , כשמגדלים שושנים, שוכחים כי אלה באים עם קוצי הגנה... משום מה , שוכחים שהספקנו לדרוך בירח, שהספקנו להמציא הפריה מלאכותית, גנום האנושי ועוד המון המון דברים אשר לכאורה היו אמורים להראות עד כמה רחוקים אנו מניאנדרטלים... אבל אנחנו לא...עדיין לא...אישה- למערה, שמרי על אש וילדיי, בזמן שאצוד... לא, אני ממש לא רוצה להיות סבל, ואני לא רוצה תמיד לשלם על עצמי, ואני אפילו מוכנה לבשל מדיי פעם, בתנאי שמישהו יסכים לאכול את זה...ואני באמת מבינה ומאמינה כי יש הבדלים ביכולות מסוימות בין מיננו ``היפה`` למינכם ``החזק``, ואני לא אדרוש להשתוות לכם בכל... אני רק רוצה שהיחס המיוחד שאקבל, לא ינבע מתוך הרגל מגונה, אלא מתוך הבנה ורצון... ואז אולי, גם אני אוכל להרשות לעצמי להתבזות ב``מי רוצה להיות מיליונר``, ואז אולי גם אני אוכל להזמין מישהו לצאת בלי לפחד מסירוב, ואז אולי גם אני ארצה להיות רופאה ולא להתחתן עם אחד כזה, ואז אולי גם אני לא ארצה להתחתן...לא עכשיו לפחות...
למה מצפים ??? הרי מראש קובעים לנו את צורת החשיבה... ליום הולדת הראשון כבר מקבלות אנחנו איזה ברבי בשמלת כלה, כשאחינו מקבלים את קן השרירי לבוש בגדיי טייס...(אני תמיד רציתי איזה משאית אדומה וענקית, אבל משום מה היא נשארה בגדר חלום...) למה אתם מצפים??? הרי ברור לכם, שנרצה מאוד להשביע את רצונכם, ולהדמות ל``אידאל``... הרי ברור שכבר מגיל חמש נחשוב על איזה שמלה נתפור ליום המיוחד... למה עד עכשיו לא הבנתם, שאישה קטנה (בראשה ובמותנה), כבר לא צריכה להיות מודל חיקוי...? משום מה , כשמגדלים שושנים, שוכחים כי אלה באים עם קוצי הגנה... משום מה , שוכחים שהספקנו לדרוך בירח, שהספקנו להמציא הפריה מלאכותית, גנום האנושי ועוד המון המון דברים אשר לכאורה היו אמורים להראות עד כמה רחוקים אנו מניאנדרטלים... אבל אנחנו לא...עדיין לא...אישה- למערה, שמרי על אש וילדיי, בזמן שאצוד... לא, אני ממש לא רוצה להיות סבל, ואני לא רוצה תמיד לשלם על עצמי, ואני אפילו מוכנה לבשל מדיי פעם, בתנאי שמישהו יסכים לאכול את זה...ואני באמת מבינה ומאמינה כי יש הבדלים ביכולות מסוימות בין מיננו ``היפה`` למינכם ``החזק``, ואני לא אדרוש להשתוות לכם בכל... אני רק רוצה שהיחס המיוחד שאקבל, לא ינבע מתוך הרגל מגונה, אלא מתוך הבנה ורצון... ואז אולי, גם אני אוכל להרשות לעצמי להתבזות ב``מי רוצה להיות מיליונר``, ואז אולי גם אני אוכל להזמין מישהו לצאת בלי לפחד מסירוב, ואז אולי גם אני ארצה להיות רופאה ולא להתחתן עם אחד כזה, ואז אולי גם אני לא ארצה להתחתן...לא עכשיו לפחות...