יגעת ומצאת תאמין

[ריק בש]

יגעת ומצאת תאמין

שהות בארון מסכנת את החיים, לא רק בגלל התאבדויות. מחקר טוען:שהות בארון מגדילה את הסיכוי לסרטן, דלקת ריאות, סינוסיטיס פי 3 (!).

 

[מאוהב באורי]

אוי נו באמת!!

אני יכול גם להביא לך כתבה הפוכה. הכל עניין אינדוודואלי, אם אני אצא למשל מהארון, מובטחת לי כאן המתת חסד.

 

[SimsY]

אתה לא תצא עכשיו

כי כרגע אתה לא מוכן עדיין לצאת מהארון אבל מתישהו בעוד כמה שנים כשתצבור ניסיון ובטחון ותהיה שלם עם מה שאתה ויהיה לך את הכח בהחלט אני חושב שיהיה כדאי, ולו למען השלמות הנפשית שלך.

 

[מאוהב באורי]

לא מובן לי משהו

מה בדיוק הבעיה בלחיות בארון? אם אני מוצא לי בן זוג וחי איתו באושר, מה אכפת לי להתחמם איתו בתוך הארון? אז מה?! כשאלך ברחוב לא נוכל להתנשק בפומבי, לא נראה לי שזה סוף העולם... אף אחד לא חייב לדעת מהקשרים הרומנטיים שלי, למרות שבתכלס זו כן בעיה, איך אני מסביר לכולם שאני פתאום לא מוצא לי בת זוג?

 

[Carmen Sandiego]

שוב, אותה דוגמא קלאסית

לכל אחד אכפת מה אחרים חושבים, אבל לאף אחד לא אכפת מהאושר של עצמו. בסוף אנשים מגיעים לזקנה, מסתכלים אחורה וליבם נשבר למראה כל הדברים שהם הפסידו רק כי השקיעו יותר בעטיפה מאשר בתוכן.

 

[מאוהב באורי]

למה בעטיפה? הפוך

אני מתכוון שגם בתוך הארון ניתן לממש אהבה הומוסקסואלית, לא חייבים לצאת מהארון בכדי לחיות באושר עם בן זוג אהוב. למה צריך את כל החשיפה והדיבורים מסביב? אני מתכוון לממש את האהבה שלי בתוך הארון, אמנם יהיו את אלה שיתפלאו למה אני לא מתחתן ולא מוצא לי בת זוג, אבל לא חסר רווקים בעולם, שיחשבו שאני רווק, מה אכפת לי?! עדיף לי שיירכלו עלי כרווק ולא כהומוסקסואל!!!!

 

[SimsY]

ואיך בדיוק

תצאו לבלות? תחיו ביחד ? מתישהו ואני לא אומר מחר או מחרתיים אבל אחרי מספר שנים זה כבר יהיה ברור.

 

[מאוהב באורי]

אפשר להימנע מבילויים בפומבי

אולי באמת אחרי תקופה ארוכה הקשר יראה קצת "חשוד". זו גם שיטה לצאת מהארון, לתת לחיים להוביל אותי לזה לאט לאט, לא ב"בום" פתאומי, המכה הרבה תהיה הרבה יותר רכה אם הסביבה תגלה את זה מעצמה ולא אני אביא את הבשורה ב"בום"...

 

[dkey]

תשובה יפה וכל כך נכונה

 

[SimsY]

כרמן סנדיאגו הסביר את זה מצויין

אתה יכול לעשות מה שאחרים מצפים ממך ולהצטער בערוב השנים על חיים שהתבזבזו בפחד ובהסתר או לחיות כמו שאתה יודע חיים מלאים כמו שלכל אחד מגיע.

 

[jam19]

להסתכל אחורה?

ואם אני יצא מהארון ויסתכל אחורה עוד כמה שנים, מה אני יראה? חיים שאמא שלי לא מדברת איתי? משפחה שלא מוכנה לקבל אותי? חברים שפוחדים שאני יחבק אותם כי אני 'הומו' ואני בטוח חם עליהם? אולי עדיף להשאר בארון ולראות חיים עם משפחה וחברים, אמנם שיקרתי לכולם, אבל המטרה מקדשת את האמצעיים. אני מסכים עם המאוהב, אולי באמת כדי לרכך את המכה ולהביא להם להבין את זה לבד, אבל לא הבנתי משהו אחד: מה ההבל אם מרכלים עליך בתור רווק או בתור הומו? same shit, לא?

 

[SimsY]

אתה רוצה להתחבא כל החיים?

או שאתה רוצה לעשות מה שבא לך כדי שהם יבינו לבד? כי אז בעצם אתה מוציא את עצמך מהארון.

 

[jam19]

לא יודע...

אין לי תשובה, אולי אני יבחר באמת להתחבא כל החיים ואולי אני יתן להם להבין לבד. אבל לצאת מהארון פתאום אני לא מוכן, הסיכון גדול מדי והמחיר יקר מדי.

 

[SimsY]

כרגע מן הסתם לא כדאי לך לצאת

אתה צריך לצאת כשאתה מרגיש מוכן, כשאתה מרגיש שלם עם עצמך בטוח ומוכן לכל תגובה, זמנים משתנים בהמשך אם אכפת לך מעצמך זה יקרה.

 

[מאוהב באורי]

הנה לכם jam..עוד דוגמה קלאסית כמוני

המסקנה כאן היא פשוטה, אתם שוכחים שיציאה מהארון היא אינדוודואלית לכל אחד בפני עצמו. יש כאן מכלול מרכבים, סביבתיים ואישיותיים, שמקלים או מקשים יותר על התהליך, וזה שונה מאדם לאדם.יש את אלה שהתמזל מזלם ונולדו לסביבה יותר פתוחה ומקבלת. יש את אלה בעלי האופי הנועז יותר, שפורצים מהארון בלי להתחשב ובלא להירתע מהתגובות. ויש כמובן את הרגישים חסרי הביטחון שחוששים להיפגע מהזולת, וזה פוגע, פוגע ומפחיד שמשפחה לא מקבלת אותך, שידידים חוששים ממך וכו'...והפחד הזה משתק!!!!!!!!!!!!!!!! לגבי רווק או הומו, יש לך תשובה בהודעה של עצמך. אמא שלך הרי לא תפסיק לדבר איתך אם אתה רווק, ידידים שלך לא יפחדו לחבק אותך כי אתה רווק, וכן הלאה... ולגבי שורת המחץ שלך למטה, אני מוסיף: (ואל תהרגו אותי חבר'ה כאן...)

"תאהבו אותי על מה שאינני, כי אני שונא את עצמי על מה שהנני"

ואני חייב להסביר, לפני שתסקלו את המצפון שלי במילים. והתשובה תמחיש עוד, למה אני ורבים כמוני, לא מסוגלים לצאת ככה בכייף מהארון. אני מרגיש שאני עדיין לא שלם ולא מקבל את עצמי על זה שאני הומו. קשה לי עם זה, אני חש תרעומת מסויימת כלפי אלוהים בגלל זה, אני חש סלידה מעצמי על עצם המהות שלי(זו עבודה עצמית לא מודעת, והדחקת הזהות משך שנים). ולכן, בשלב זה של חיי, זו תהיה טעות מרה מבחינתי לצאת מהארון, כי אם אני לא מקבל את עצמי על מה שאני, אז למה שהסביבה תקבל?! אני כ"כ מתוסכל מכל העסק. המקום היחיד שבו אני חושף את האמת הזו, הוא כאן. כך שאין לי שום תמיכה של אף אדם!!!!!!! ואני אכול רגשית מהמצב!! לכן כל תגובה שלי מרוכזת בעצמי, מצטער על זה, אני פשוט מרגיש שזה הפורקן שלי כאן... אל תשכחו שלא מדובר אצלי רק על הקושי ביציאה מהארון והכרה עצמית, גם הקושי בוויתור על הדת מאוד מאוד קשה וכואב עבורי!! כל מה שהייתי זקוק לו עכשיו, למען האמת, זה בן זוג אוהב שינחם אותי, יחבק אותי, יאהב אותי...וגם את זה א-י-ן לי!!!!!!!! הכל אצלי תאוריות חיים! בסופו של דבר, אין לי לא אהבה (בגלל שאני "סטרייט"), ולא דת (בגלל שאני הומו)... כך שאני סתם אדם מתוסכל שממשיך בשיגרת חייו האפרורית בשביל כ - ל - ו - ם!! ועכשיו (בין הייתר מייאוש) ומחוץ לשיגרת החיים...

 

[Carmen Sandiego]

אכפת לי?

אז תחיה חיים של טיוח וחנפנות לאחרים. זה לא מעניין אותי.

 

[מאוהב באורי]

העיקר שאתה מאושר לך...

גם שיטה לצפצף על העולם... (זה לא מה שהתכוונת כאן, כמובן) ברגע שלא אכפת לך מאף אחד חוץ מעצמך, אתה פשוט יכול לפתוח לך בנחת את דלתות הארון ולצאת לעבל העולם הגייז הגדול.... תהנה לך מחייך... יש אנשים כאן שכן אכפת להם. ובזכות התגובות האכפתיות שלהם, אנשים רבים יוצאים מהארון.

 

[מאוהב באורי]

תיקון בטקסט

לעבל העולם=לעבר עולם... לא קריטי, אבל מעצבן.

 

[Carmen Sandiego]

מה אתה מנסה להגיד?

 

[מאוהב באורי]

שעם קצת אכפתיות לזולת...

אפשר להוציא אותו מהארון!! גם בפורום שכזה...